זה לא מספיק, כי כדי לחסוך לעת זקנה תצטרכו להרוויח משכורת של מאיון עליון. גם עשירון עליון בסופו של דבר לא עשיר וגם לא חי במותרות. כולם חיים ודואגים למה יהיה מחר.

מה שבאמת חשוב שיוצג כאן ובמאמרים שכאלה היא הזכות לחירות! חירות של כל פרט לבחור לפי ראות עיניו (בהתאם לחוק כמובן ומבלי לפגוע באחרים) את דרכו בעולם. הנרטיב הזול של אי שוויון שהפך להיות חלק מהארסנל הפופוליסטי של מטיפי הסוציאליזם, הוא זה שיוצר את ההבדלים הללו! נקודה למחשבה: אם בן אדם מסוים מצליח, האם ישנה הצדקה לוגית לכך שיכפה עליו לתת מכספו לבן אדם שלא מצליח? בואו נקצין: אם ישנו בן אדם חכם מאוד שהצליח בחיים, האם סביר שיילקח ממנו כסף על ידי מנגנון כפייה של גוף ריכוזי לטובת הדיוט?

תעבדו במקום לעשות סלפי כל היום, במקום הפלאפון כל היום, מתי מישהו למד משהו חיוני היום? בסופו של דבר מתפלאים שאין הכנסה טובה. מישהו דאג שתיהיה? אז למה שתיהיה...

לסגור פערים בין עשירונים הוא יעד ריק מתוכן. על פי השיטה הזאת מדינה שבא כולם חיים ברמת החיים של העשירון התחתון ואין בה פערים כלל היא מדינה עם המון "צדק חברתי". המטרה היא לשפר את ההכנסה של העניים גם אם זה אומר שהעשירים ירוויחו פי עשר יותר.

ניתוח שיטחי. בעשירון העליון יש פערים אסטרונומיים בין האלפיון התחתון שבו לאלפיון העליון שבו. לעשות ממוצע בין שכיר שמרוויח טוב לבין טייקונים מציג תמונה מעוותת. בעשירונים הנמוכים יש פער עצום בין המסכנים האמיתיים לבין אנשים שעובדים בלי קבלות ודורשים אבטחת הכנסה. מעלימי המס יכולים להרוויח הרבה יותר משכירים שהסטאטיסטיקה מגדירה כעשירים מהם. אם מס הכנסה תפס השנה יותר מעלימי מס, הסטאטיסטיקה משתנה למרות שיתכן שלא הוטב מצבו של אף אחד מהמסכנים.