רוב התוכן הוא שיווקי, כתבות מטעם, יחסי ציבור במסווה של כלשהו.

כאשר מריסה מאייר הזמינה חברה ישראלית להחזיר ברושעה נתחים אבודים לחברת החיפושים "יאהו" זה היה סימן למות עסק הליבה של חברתה. כמו עץ מט ליפול שכבר רוחש במזיקים, כך אני רואה עסקים שמזמינים חברות רושעה ישראליות. הן פשוט האיש שבא למדוד לפני הקברן

חלק ניכר מחברות ה"היטק" עוסק בריגול אזרחי, בהטיית חפשנים או בתעשיית הימורים. ועוד לא דיברנו על החלק הצבאי אשר מוכר לכל דיכפין. כאשר פעם תתבהר תמונת ההיטק בארצנו אז יגידו שגם לבורדל המציאו שמות יפים. כבוגר היטק אנושי אני מצפה שפעם תשאל כל ילדה עבריה את אביה: "אבא, מה עשית בהיטק?"

אתרים שמאלצים אותי להוריד חוסם פרסומות גורמים לי לעבור מיד לאתר אחר ולא להסיר חוסם פרסומות

כל התגובות כאן נכונות! וכל החבורה הזאת שעושה פסיכולוגיה בגרוש כניראה מרוויחה הרבה מאוד כסף על כלום.. זה מה שקורה כשלא לוקחים מספיק מיסים ממליארדרים, הם פשוט מייצרים שוב את בועת האינטרנט .

אף אחד לא יתקין חוסם פרסומות בגלל מספר באנרים בדף. אבל כאשר הפרסומות דינמיות, גוזלות את משאבי המחשב, תוקעות את הדפדפן, מסתירות את התוכן, פוצחות בקקפוניה בעצמה גבוהה מעצמן ועוד ״דברים יצירתיים״ - אז כן מתקינים חוסמי פרסומות, ואתרים שכופים הסרה שלהם - פשוט מדולגים - יש אלטרנטיבה לכל אתר.

כלכליסט "שדרג" את האתר, עכשיו ב 50% מהמקרים הדף לא נטען וצריך refresh כדי שייטען, טעינה לוקחת המון זמן כי הפרסומות מקבלות עדיפות. אז אם אתר לא נעים לי אני פשוט לא אחזור. דבר נוסף הוא, אתר שלא מציע מנוי במחיר סביר שמוריד את הפרסומות שלא יתפלא אם אני אבחר לסנן אותן בעצמי. תגובה מוגבלת ל 500 תווים, אין אינדקצה בשום מקום כמה תווים כתבתי, צריך לנחש. זה לא רק מעצבן זה כל כך לא מקצועי.

לי אין שום בעיה עם פרסומות, יש הרבה מאוד אתרי תוכן שאני פותח בחוסם הפרסומות שלי, למה? כי הם מכילים כמות סבירה של פרסומות הגיוניות. אבל יש הרבה מאוד אתרים שפשוט מגזימים (במיוחד אתרים ישראלים) אתרים עם שניים שלושה בנרים של פרסומות (בחסות טאבולה, בחסות אווטבריין ועוד) גם האתר הזה, למה הפרסומת בראש העמוד צריכה לתפוס 50% מהמסך? מה ההגיון?

זה יותר כמו להיכנס לחנות ספרים ולגלות שכל כריכות הספרים הוחלפו במודעת פרסומת. הבנה מועטה במה שהולך בתעשיית המוסיקה תגלה לו שא. השימוש בשירותי סטרימינג לא כולל פרסומות, ב. המקור הפופולרי למוסיקה הוא יוטיוב ושם המודעות נחסמות על ידי חוסם פרסומות..

היום המודל של תוכן טסטואלי בתשלום זה בעיקר דרך דמי מנוי, למשל מנוי לעיתון מסויים - אבל זה לא מתאים בכלל לאינטרנט!!! אם אתה לוחץ על לינק בפייסבוק, מתחיל לקרוא כתבה אפילו מעניינת ואז מסתבר לך שכדי לקרוא את ההמשך אתה חייב מנוי, או אפילו רק להרשם כבר סיכוי קלוש ביותר שתמשיך. לעומת זאת, אם היו מיקרו תשלומים מהירים ובשביל להמשיך לקרוא את הכתבה היית צריך לשלם 10 אגורות, בלי רישום ובלי כרטיס אשראי, אז כנראה שכמעט כולם היו משלמים את ה10 אגורות וממשיכים לקרוא בשמחה.

להיות יותר מנומסים עם הפרסומות ופחות אגרסיביים בכך שגנבו כסף מייצרני התוכן. מה עכשיו? ייקפלו את הבסטה ? ברור שלא! ימשיכו לגנוב מהם כסף. פשוט משגע הקטע של לגנוב במסווה של רובין הוד! בואו נשווה את זה רגע להורדת מוזיקה - אתה מוריד שיר - אוהב אותו - הולך להופעה - מפרנס את האמן. אתה גולש עם אד בלוקר - אין שום דרך שכסף חוזר לאמן... קראו את זה : http://persona.ly/blog/2016/05/ad-blockers-are-coming/ ואת זה : http://www.tomsguide.com/us/ad-blocking-is-stealing,news-20962.html

אני משתמש בחוסם פרסומות שמאפשר לפרסומים פסיביים להופיע אך חוסם את כל אלה החודרים לעור. למה? כי החיים היו לסיוט. פופ אפים הופיעו לפתע, בכמות ובאופן תכוף. סרטונים הופעלו בלי הזמנה, מנגנים בקולי קולות. פרסומות אלימות כיסו את הכתוב. חוסם הפרסומות כפה עליכם, המפרסמים, נימוס ודרך ארץ. כבוד לחוסם הפרסומות. תרמתי לו מכספ לעודדו, לא אתכם. אני מציע לאתרים המשתמשים בפרסומות את ההצעה הבאה: נסחו מסר של אמנה לפרסום מנומס ואז בקשו מהמשתמש להסיר את חוסם הפרסומות לאתרכם. אני מבטיח לתת לאתרכם הזדמנות.

קרוסריידר חזרה למסלול אחרי שעידו הסכים לקחת אותה. מזל גדול לעובדים ובעלי המניות, הוא פנתר

קבלו בבומרנג את ההייטק החדש: כפי שאתם עשיתם 'דיסרפט' לתעשיית הלואו-טק (חיסלתם עיתונים), כך אתם צופים בבהלה איך הטכנולוגיה נוגסת לאט לאט ומחסלת את מה שאתם בניתם. שהציבור יתרגל לשלם על תוכן? כפי שאמרו שהוא היה צריך להתרגל להמשיך לקנות עיתונים כדי לקבל תוכן מושקע ואיכותי שאין און ליין (כי איכות זה האלטרנטיבה שלכם - ספאם וקליקבייט). אתם חיים בסרט. ,לחנך דור שלם,... אני מהדור הקודם, ומצטרף לחדש בשמחה. חבר'ה תמשיכו לא לשים Zין, אנחנו איתכם.

כי בלעדיו החיים שלי ברשת הוא סיוט