אני עובד בארה״ב (אני גר באריזונה) בחברה שמעסיקה יותר מ2000 עובדים, מעולם לא הרגשתי חוסר לחץ בעבודה כמו פה. הרבה פחות מלחיץ מהארץ, אף אחד לא מבקש ממך לעבוד שעות נוספות, ואני עובד רק 8 שעות ביום (משכורת גלובלית, לא לפי שעה) ו5 ימים בשבוע. אף אחד לא אומר לי מתי ללכת לעשות פיפי, ואם בא לי, הבוס שלי (אמריקאי נחמד ביותר בשם ג׳סי) מזמין אותי לשחק קצת באקס בוקס שיש לנו למטה. הנשיא שלי החברה (אירי בשם רייאן) צוחק איתנו כל הזמן ואני ממש לא מרגיש שאני הולך לעבודה.

קומוניסם זה כמו קפיטליזם, עם ההבדל שפירות העבודה מחולקות רק ליושבים בקצה של הקצה. תסתכלו על סין כדוגמא, כל אחד שיושב בפוליטביורו שלהם מליארדר.

לא בטוח שזה יותר גרוע מהתאגידים האמריקאים שסוחטים את המיץ מהעובדים וזורקים ברגע שכבר אי אפשר לסחוט יותר. אם הם מספקים מקום עבודה בטוח להרבה שנים (כמו היפנים) תמורת ההקרבה, זה יתרון גדול עבור העובדים.

בדרך כלל חברה המנוהלת באופן רודני, סופה להיעלם מהמפה. אחרי מותו של הרודן, החברה תאבד כיוון ותיכנס לסחרור בגלל שאלת הניהול הראוי, מאחר ואין מי שיקבע את המדיניות שהיתה נהוגה עד מות הרודן.