כתבה נהדרת כרגיל של דסקל התותח, כמובן שזה שילוב ל דברים עם כל הכבוד לתיאוריה הזו

רה"מ שלנו כבר שבר את השיא של בן גוריון במניין ימיו כר"מ. כבודו הולך לשבור שיא נוסף ולהנהיג אותנו לפחות 10,000 ימים. מאמין שהישגיו (עד כה והעתידים לבוא עלינו במהרה) יבטלו את ההישגים של מסי, פלה וסטף קרי גם יחד. דרך אגב, גם להיות אשת רה"מ כל כך הרבה ימים זה ענין של מה בכך.

מעניין אם למוכנות להשקיע ולהתאמן כלומר למוטיבציה יש בסיס גנטי

נקודות מוצא הכרחיות: גנטיקה ומשיכה לעניין ובמילים אחרות כשרון מולד ואהבה. בלי זה שום דבר לא מתחיל. כמו בציור, ספרות, מוסיקה, ריקוד ועוד מכאן, נסיון ואימון משכללות טכניקות ויכולת. מחקרים יובילו רק לזה !

כל זה נכון (במידה) להישגים ספורטיביים. אבל לא משנה כמה שעות אני (או אדם ממוצע אחר) אשקיע, לא אהיה מגנוס קרלסן. או מוצארט... יש רמה מסויימת של יכולות (כנראה מנטליות) ש-*לא* ניתן להשלים עם שום אימון. מה שכנראה נכון (ואולי זה מה שחשוב) שעם עבודה קשה מאוד אפשר להגיע מאוד מאוד רחוק. כנראה רחוק הרבה יותר ממה שניתן לצפות בהתחלה. וזה לדעתי צריך להיות המסר העיקרי. להגיד לכולם שעם מספיק אימון תהיו קרלסן הבא, רק יביא תסכול מיותר לחלוטין. (אגב, מאיזה גיל צריך לספור את 10k השעות שלו? )

בישראל מסתמכים הרבה על כשרון, מזל, אילתור. פחות מוכנים להשקיע באימון, בלשון המעטה. אחרת התוצאות פה היו טובות פי כמה.מדובר בכל תחומי החיים - עסקים, ספורט אפילו - נהיגה בכבישים. זה עניין של תרבות, של גישה שהיא מעבר לאינדוידואל, לא רק מוכנות של אינדוידואלים להשקיע. לנו אין התרבות הזו, לצערי - זה עניין של מאות בשנים - "נעשה ונשמע".

למשל הדוגמא של הקופץ לגובה שהתחיל לקפוץ באופן מקצועני שנה לפני שזכה באליפות העולם. למשל עליונות השחורים ממערב אפריקה (וצאצאיהם) בריצות קצרות. למשל העובדה שבנבא הרוב המוחלט של השחקנים הם שחורים, שלהם עליונות פיזית אדירה על הלבנים (שניתן לראות אותה רק מהסתכלות עליהם...) ברור שצריך אימון כדי להיות אלוף עולם או שחקן כדורגל מקצועני. זה לא מפחית מחשיבות הגנטיקה, לפחות בתחומי הספורט והמוזיקה.

כל מה שרשום פה, ועוד, נכתב בספר "מצוינים: ממה עשויה הצלחה". הבעיה היא שזו רק חצי מהתמונה. לעניין הגנטי יש משמעות אדירה ואותו שטפן הולם הפסיד בסופו של דבר לאיזה ילד שבקושי התאמן ולקח אליפויות עולם. את החצי השני של הסיפור תוכלו למצוא בספר "The sports gene" (לא מכיר תרגום לעברית). קפיצה לגובה היא לא בדיוק ספורט שיוצר מיליונרים אז יש סיכוי לנצח רק עם עבודה קשה או רק עם כישרון, אבל ברגע שמספיק אנשים רוצים להיות אלופים התמונה משתנה לחלוטין.

כל הספורטאים הטובים ניחנו בגנטיקה משובחת, במאיון העליון של האוכלוסיה. לכן כדי להצטיין במיוחד, צריך להתאמן הרבה. זה מזכיר לי כתבה שדיברה על לאנס ארמסטורונג (לפני הגילוי של הסמים) ועל כך שהוא כל כך טוב כי הוא נמצא במאיון העליון של האוכלוסיה מבחינת יעילות מערכת הלב והנשימה. העירו לזה שאמר את זה, שכל הרוכבים בטור דה פראנס הם במאיון העליון באוכלוסיה מהבחינה הזאת.