בניגוד לחברות תעופה וותיקות שמחזיקות האנגרים לתחזוקת מטוסים ועורכות טיפולים תקופתיים למטוסיה, חברות לאו קוסט כמו חברות ליסיניג מחזיקות מטוסים לפרקי זמן קצרים מאוד וברגע שהמטוס חוצה רף מסויים של קילמוטראז' הוא נמכר לחברת תעופה זרה או נשלח לגריטה. לא משתלם להחזיק את המטוס ולבצע עלויות תחזוק גבוהות, אך למרות זאת המטוסים הללו מטופלים ברמה הגבוה ביותר מהסיבה הפשוטה - מטוס על הקרקע זה בזבוז זמן.

זה 29 אירו לכיוון אחד , בלי מזוודה בלי כלום .רוצים לחזור לישראל ? המחיר קופץ בעוד 50 אירו ..רוצים מזוודת יד ? עוד כסף..קיצר נשמע נהדר בשורה התחתונה לא כזה להיט ..

בכל מה שקשור לבטיחות הטיסה ותחזוקת המטוס הרשויות לא עושות הנחות לאף חברת תעופה. התקנות הן דייל/ת אחד על כל 50 מושבים וזה תקף לכל חברות התעופה. תקנות אחרות קובעות לגבי התחזוקה של המטוס וגם פה לא עושים הנחות לאף חברת תעופה. איך החברות הללו יכולות למכור בזול? 1. מטוסים צפופים 2. משכורות נמוכות יחסית 3. פרודוקטיביות גבוהה מאוד של העובדים 4. מכירה רק באינטרנט ואז לא צריך לשלם עמלות לסוכני נסיעות 5. יכולת לגבות כסף על הרבה מאוד דברים שבחברות אחרות מקבלים כחלק ממחיר הכרטיס

כרטיס זול זה אומר גם חסכון בצוות, שירות , בטיחות וגיהות, סוג המטוס וחלקי המנוע והטיפול במנוע. קחו בחשבון שזה לא בטוח כמו בקניית כרטיס במחיר מוכר

שבארץ הקודש מישהו יעלה על מטוס אחרי ששילם רק 130 שקל.