הדבר האמיתי זה תקליטים.

אני שומע עכשיו אלבום מלא, של טיל לינדמן באמצעות ספוטיפיי (אני לקוח משלם). באיכות גבוהה וגם בלופים. אגב, את הזמר המעולה הזה והלהקה האולטרא פופולרית שלו (רמשטיין) לא הייתי יכול לשמוע בחיים בתקופה קודמת כי זה ׳איזוטרי׳ מדי עבור חנויות הדיסקים. שלא לדבר על תחנות רדיו.

חבל שרק טידל ואפל פה מהשרותים הגדולים. ו 5 צודק, יש המון ערכים מוספים לסטרימינג. פשטות, נוחות , אמינות. אפשר להוריד אופליין ולשמוע גם כשאין אינטרנט. רשימות השמעה - לא צריך יותר רדיו. הייתי מנוי של RDIO עד שנסגרו ומאז אני עם TIDAL , חבל שספוטיפי לא פתוחים בישראל.

ריבונו של עולם (המוסיקה): אז מסתבר שצרכני המוסיקה של היום לא נחשפים, למעשה, לחומר המוסיקלי האמיתי שיש ליוצרים להשמיע, אלא מסתפקים ב'שורת המחץ', פאר היצירה, כביכול, זו שתכניס את מירב ההכנסה - ולעזאזל היתר. לא תודה. אני ממש לא צריך איזה להיט בדרכמה או בקופייקה. מזל שפעם זה היה אחרת, ומזל שנותרו עוד פרימיטיבים כמוני....

אחרי משפט כזה אני חושש לרמת בכתבה: "הערך המוסף העיקרי שמעניקים שירותי הסטרימינג למשתמשים הוא רשימות ההאזנה המשוכללות שהם מפתחים" באמת זה הערך המוסף העיקרי - מה בהקשר שיותר לא צריך להוריד ולשמור את כל המוזיקה שלנו, ובכלל ביכולת לקבל את המוזיקה בכל מקום ללא צורך לקחת את מה שהורדנו? מה הבקשר שניתן לשמוע מוסיקה חדשה כל פעם ולא רק את מה שהורדנו ואנחנו מכירים כבר? נו באמת קצת עבודה והייתה יכול להיות כאן כתבה רצינית בושה

ואח"כ מתלוננת שיש פירטיות.

כבר שנה וחצי שלא קניתי או הורדתי שום מוזיקה.

רוב השירותים לא זמינים מחוץ לארה"ב אז ככל הנראה תמונה קצת שונה בארץ