אדל, הארי פוטר, u2 , פו הדב, קולדפליי, גארת בייל, אנדי מארי, שייקספיר,אגתה כריסטי, צארלס דיקנס, צארלי צאפלין, אנטוני הופקינס, אלן פארקר, דייויד בואי, איימי ווינהאוס, סטינג

"אנגלופיל בפלשתינה-א"י" - מפספס את הנקודה המרכזית : קווין. רוב האנשים שציינת הם באמת ענקים - בעיני אלן טיורינג ואייזק ניוטון הם הענקים האמיתיים (למרות שהם לא שייכים ל"תרבות וכלכלה"). דרך אגב, שים לב שכל מה שהזכרת הם דברים "ישנים" (הכי חדשים הם משנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת). בכל מקרה, כל הענקים הללו לא משנים את העובדה שה"אנגלים" באמת נפוחים מחשיבות עצמית (כולל חלק מהאנשים שהזכרת). בעצם לא כולם, מי שנפוח מחשיבות עצמית הם אלו שתופסים את המרחב הציבורי (בעצם גם אצלנו).

הביטלס, מונטי פייטון, הכדורגל האנגלי, שרלוק הולמס, רולס רויס יגואר וכו', פינק פלויד, אלן טיורינג, אייזק ניוטון, השביעייה הסודית, שר הטבעות, סיפורי אגתה כריסטי, לד זפלין, האבנים המתגלגלות, הבלש המזמר, בני היל, גבינות צ'דר, דייוויד הוקני, כן אדוני השר, טים ברנרס לי, הארי פוטר, ג'ון לה קארה, מריאן פייתפול, אלטון ג'ון, ג'יימס בונד, קנת בראנה, אמה תומפסון, ונסה רדגרייב, דיאנה ריג, רוברט וייאט, ניק דרייק, מייק אולדפילד, אדוארד אלגר וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו'

אני מניח, כפי שאמר שי (מגיב 3) שאתה מכוון לעלות היבוא לישראל. במקרה כזה שער שטרלינג נמוך לעומת השקל אכן מוזיל את עלות המוצר המיובא אבל הסחר שלנו עם בריטניה לא משמעותי כל כך וכולל יבוא קטן מאוד בכל קטגוריה כך שתנודות בשער השטרלינג לא משפיעות כמעט.

אשמח בנפילתם, נפוחים מלאי חשיבות עצמית עם תרומה מינימלית לתרבות ולכלכלה העולמית.