התחרות היחידה האפשרית בתחום הזה זה בצורת מכרזים לתקופה מוגבלת, כפי שעושים. זה לא אחיזת עינים כי התחבורה ציבורית, בה יש לדאוג לשירות זמין תמיד ובמחיר אחיד, אי אפשר לתת לחברות שונות לגבות מחירים שונים (איך ייגבה הכסף? מה יהיה עם מעברים בין מפעילים שונים?). ברכבת זה עוד יותר בעייתי רק רכבת אחת יכולה לעבור בכל רגע וכמות הרכבות בקו מוגבלת. התחרות כיום מאפשרת הוזלה ושיפור שירות שכן מי שרוצה לזכות צרי להציע מחיר תפעול זול ושירות טוב (וזכיו שלא עומד בהתחיבות יכול לאבד את הזיכיון).

כל הרכבת הקלה, ספור עצוב הוא. בכיה לדורות, נוסעת במהירות של צב, כמעט ולא לוקחת אנשים, בדיחה עלובה במקרה הטוב. עכשיו דוחפים לנו את יעקב שחר ע"י הלכאורה נוכל ראשי, כץ. צריך לתת לחברה הגרמנית לנהל את החברה ולא למונופול התחבורה של שחר קז וליבוביץ.

חייבים דם חדש ... רוצים תחרות ולא מנופולים. אם משרד התחבורה היה נותן לכמה חברות ל"התארח" על קו מסוים אזי השרות היה עולה והמחיר יורד ! ! ! לכן יש לפתוח את התחבורה הציבורית כולה לתחרות מספר חברות לכל קו אז הציבור ירוויח שרות מצוין ומחיר הוגן . כל משהו אחר הוא בגדר אחיזת עיניים ולא תחרות.

רק זה מה שחסר לנוסעי הרכבת הקלה - זכייניות כושלות של קווי אוטובוס.

נהגי קווים בורחים מהתחנות כאשר הם נוסעים כמעט ריקים רק כי לא בא להם לעצור. נקווה שקווים - אחת החברות הגרועות במתן שירות, לא תזכה במכרז.