מאמני קבוצות הילדים בישראל מקדשים את הניצחונות. מאמן ילדים שיודע שקידומו במועדון תלוי במיקום קבוצת הילדים בליגה האזורית ( והמבינים יודעים לא צריך ליגה בגילאים האלו. ראו מה קורה באירופה) יתן במה במשחקי הליגה והגביע לשחקנים פיזיים גבוהים וחזקים ויזניח את הילדים הטכניים עם האישיות המתאימה. סביר שמרבית הילדים שקופחו יתיאשו ויפרשו בשלב מוקדם מהמשחק. ולכן בגילאים המאוחרים יותר של 18 פלוס, הכדוררגן הישראלי מגלה נחיתות בולטת הן ברמה הטכנית והן ברמת האישיות מול מקבילו האירופאי.

הכדורגל מלא טיפשות, בורות, התנשאות... אין תקווה ואין עתיד

מענין יהיה לעקוב אחריו

בישראל רמת העוסקים בכדורגל כה נמוכה, שאין לצפות שייקראו, ובטח לא שיישמו, ידע מקצועי עדכני. האובססיה להישגים ולניצחונות, ולצדה רמת הכשרה וכישורים ירודה, יוצרים ענף המתנהל בצורה חובבנית, שלא לומר, שרלטנית!