הכותבת לא קראה/הבינה את פסק בית הדין לעבודה, שמדבר על דרישה מעובד שכבר מועסק למסור טביעת אצבע.

יש חברות שאף מגדילות לעשות ומתקינות ברחבי המשרדים שלהם חיישני rfid לצורך מעקב אחר העובדים ברמה של דקות. כמה זמן הם היו בשירותים, כמה זמן אכלו בקפיטריה כמה זמן לא ישבו במקומותיהם. מי שמסכים לכזאת סביבת עבודה ראוי לכל העונשים אותם הוא מקבל אחר כך.

פעם הבאה הוא יכריח מעסיק לשלם לעובד שלא יודע לעבוד.. אהה בעצם הוא כבר עושה את זה. עזבו הכל איבדו כל צלם של מוסריות פה במדינה, לא סומכים על האזרחים פה לעשות חוזה עם המעסקים. אל תתפלאו אחר כך למה השכר נשאר נמוך, מי שלא מתקדם נשאר מאחור, ואם מעסיק יראה שזה פוגע בו הוא ילך למדינה שבה אין חוקים שפוגעים בו.

יש להוקיע מקרבינו מאגרים ביומטריים ולו רק מהסיבה הפשוטה שחלקם ניתנים להשגה ושתילה בזירת פשע די בקלות ואז לכו תוכיחו שזה לא אתם הייתם במקום. אני בעד רישום ואחזקה של מאגר ביומטרי של אנשים שנידונו למאסר בפועל בלבד.

יש חברות שלוקחות מלבד נתונים ביומטרים של טביעת אצבעות וגם זיהוי פנים, כמו למשל מפעל פולירם במושב רם-און שלא מהסס לבקש זאת מכל עובד ללא יוצא מן הכלל. בורות העובדים ממה שיכול מידע כזה לשמש הוא לא פחות חמור במקרים בהם המעסיק לא בוחל במה שהוא דורש מהעובדים שלו.

צריך לזכור, עדיין, החוק מחייב לנהל פנקס נוכחות. במקום טביעת אצבע אפשר לתת לעובדים צ׳יפים והאפליקציה לנוכחות מדווחת רק איפה העובד בעת הכניסה או היציאה מהעבודה.

קודם כל בעיה פסיכולוגית כל שהיא ובעיה שניה שמעקב כזה לא כלכלי אלה לצרכי נקמה בעובד

מה אם העובד פוגע בפרטיות של המעביד? ולמה לעזאזל זה מרגיש כזה פרייריות להעסיק עובדים?? האיזון שבין עובד למעביד מזמן הופר.. ולא לטובת המעסיק!