אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

המחלוקת החדשה בין שרת המשפטים לנשיאת העליון

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
בית המשפט העליון
על פי האקטביזם השיפוטי שאהרון ברק החל בו, וחבר תלמידיו מחזיק אחריו, ההשפעה של בית המשפט העליון הינה עצומה. לו היו הנשיא/ת בית המשפט העליון וחבר השופטים נבחרים על פי כישוריהם ועל ידי גוף בוחר המייצג את מכלול השכבות והדעות השונות במדינת ישראל מילא. אולם המציאות העגומה היא שהעקרון השולט בפועל הינו עקרון הסניוריטי ועל פי חוק יסוד השפיטה שליש מהבוחרים הינם שופטי בית המשפט העליון. אם יעלה בידה של איילת שקד לשנות לטובה את המציאות הנוכחית העגומה יהיה זה הישגה הגדול ביותר עד היום.
אילן סיגרון | 26.03.17
1.
קונצנזוס מימין ומשמאל...
ציטוט מהכתבה:...שקד, כמו שרי המשפטים יוסי ביילין חיים רמון ודניאל פרידמן, סבורה כי בשיטה של קידום ומינוי על פי הישגים, השיטה הנהוגה בעולם המערבי, לא ניתן לבחור למשרה אדם שלא על פי כישוריו, אלא על פי סימונו מראש כנשיא, שנים רבות טרם הגיעו למשרה. כמעט בכל המבדקים לקבלה לעבודה נבחנים כישורים עתידיים ויכולות ניהול... אם נאור רוצה להשאר בשיטה הקיימת - שלפחות יעבירו כל מועמד לעליון את המבדקים הנ"ל לפני הבחירה בו...
משפטן | 26.03.17
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת