אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

אבחנה ודעה קדומה: איך למנוע טעויות של רופאים?

45 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
45.
פרופסור עמוס טברסקי
עמוס טברסקי היה שותפו של פרופ' דניאל כהנמן לסדרה של מחקרים פורצי דרך בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. מחקריהם הם מאבני היסוד של תחום הכלכלה ההתנהגותית וקבלת החלטות, ובזכותם היה פרופסור כהנמן לחתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2002. פרופ' טברסקי הלך לעולמו ב- 1996 ןלכן לא זכה בפרס. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99
אנבת' | 07.05.17
39.
טעות
ככל שחוזרים על אותו הימור יותר פעמים הסיכוי לזכות לא גדל מסיבה פשוטה עם ההימור שגוי ביסודו לא משנה כמה פעמים תעשה את אותו הימור הרווח לא יגדל כי טעות לא מייצרת הצלחה אני לפני המאגיה השחורה סללתי למנהלים הצלחות אחרי שעשו לי מאגיה שחורה מנהלים קיללו את הרגע שעבדו איתי אם רק היו תופסים את מי שעשה את המאגיה כל העתיד שלהם ושלי היה אחרת וסילבן היה נשיא ויאיר לפיד ראש ממשלה כל עוד המאגיה השחורה עלי והחוקרים עלי לעולם לא תצליחו גם יעברו עשרים שנה התחלתם עם טעות כל יום יהיה טעות עד שהמאגיה תוסר
מישהו | 06.05.17
35.
ל-15, שמעת על קבלת חוות דעת רדיולוגית שנייה?
כל MRI או CT שעושים אצלנו במשפחה הולך לחוות דעת שנייה אצל רדיולוג, ובנוסף לכך הוא נצפה במלואו ע"י מספר רופאים מומחים בתחום הרלוונטי (למשל, MRI של המוח ייראה ע"י נוירולוג, MRI של הברך ע"י אורתופד וכן הלאה). מעבר לכך, התיאור בכתבה של "הפרדוקס של סמואלסון" הוא מגוחך, כמובן שככל שחוזרים על הניסוי יותר פעמים כך ההסתברות להפסד הולכת ופוחתת ושואפת לאפס מצד אחד, וההסתברות לרווח גבוה מאוד הולכת וגדלה.
דוד | 06.05.17
30.
מס' 15 גם במשטרה זה ככה
"ואז גם האחרים ראו את אותו הדבר, פשוט כי הרופא הקודם רשם שהוא רואה זאת, אז גם הם התחילו לראות"... (ציטוט מתגובתך) ככה זה גם במשטרה. שוטר כותב משהו לא נכון בתיק, כל האחרים אחריו קוראים את זה ומקבלים את זה כתורה מסיני, ואף אחד לא מעלה על דעתו שזאת טעות. גאונים אחד אחד. וגם מצד השופט לא תבוא הישועה, כי הוא בסך הכל חותמת גומי של המשטרה.
א | 06.05.17
28.
לחקור את שיטת קבלת ההחלטות ברפואה לטובת הרופאים והמטופלים
רוב רופאי העולם למדו רפואה קלינית בשיטת "השוליה" . סטודנט או רופא צעיר נצמדים לותיק ולומדים ממנו בשטח בביקורים במחלקה כיצד חושבים כיצד מחליטים. לטוב ולרע בדרך זו מאמצים את כל יתרונות הידע והנסיון של המלמד אבל גם את כל טעויותיו. בחשיבה המקובלת קיימת מכשלה יסודית מובנית. רופאים אוספים נתוני מידע : נטילת היסטוריה ומידע בשיחה, אחר כך משלבים מידע אוביקטיבי ממעבדות או דימות ואז מייצרים תמונת מצב בדרך לקבלת החלטות רפואיות. בתהליך הזה קיים ערוב מלא של עובדות אוביקטיביות , עובדות סוביקטיביות והשערות. נדיר מאד לשמוע מרופא שמתאר מקרה שהוא מפריד בחשיבה ובניתוח המצב בין השערות לעובדות. הכל מעורבב יחד ובעל ערכיות שווה. אין במערכת החינוך של הרופאים מספיק השקעה בלימוד לוגיקה של קבלת החלטות שממנה ניתן להבין איפה גזרות הכשל בחשיבה.
דני הרופא | 06.05.17
27.
כתוב שדיבור בסלולר מעלה את הסיכוי לתאונה פי 4
אבל כבר נאמר לא מזמן שהסיכוי של כל אחד מאיתנו להיות מעורב בתאונה או 100%...חיים הכט אמר נדמה לי... אז פי 4 מזה מה ישנה כבר? ועכשיו ברצינות, אומרים "פי 4" אבל מה בכלל הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים אם לא מדברים בנייד? שיהיה משהו להשוות אליו את ה"פי 4" האלה..
שדגק | 06.05.17
16.
כמי שמתמודדת עם בעיה קשה שלקח 3 שנים לאבחנה
לא יכולתי שלא להזדהות עם כל הכתוב במאמר. כשהMRI שלי יצא תקין, אף רופא לא טרח לחשוב - האם הרדיולוג בכלל פיספס? כשכל מה שהיה צריך כדי למצוא את הבעיה הקשה אצלי זה לשלוח לאולטראסאונד! אבל מאחר והם כולם מוטי מחשבה, הם פשוט המשיכו הלאה במחשבותיהם לכיוונים שנראו להם הכי הגיוניים במתבסס על התחום שלהם - חלקם ראו משהו אחד בבדיקה פיזית (ואז גם האחרים ראו את אותו הדבר, פשוט כי הרופא הקודם רשם שהוא רואה זאת, אז גם הם התחילו לראות), חלקם ראו משהו מהתחום שלהם ופשוט הדביקו לי מחלה שהם "מחבבים" מהתחום שלהם, שבכלל לא היתה קשורה אלי, אבל הם עסוקים בה רבות, וחלקם פטרו אותי ב"זה אצלך בראש, תתגברי" וגרמו לי להרגיש חוסר אונים ותסכול וצער. כתבת חובה
אורחת לרגע רואה כל פגע | 06.05.17
15.
שיחה בסלולרי מגדילה סיכויי התאונות
לאור המסקנה של המאמר ששיחה בסלולרי מגבירה פי 4 סיכוי לתאונה גם באם הוא לא מוחזר ביד, ולאור המספר הרב של התאונות בישראל כאשר הישראלי הממוצע ממש ״מכור ״לסלולרי , ומותר וחוקי לשוחח בו כשהוא במעמד מיוחד במכונית ולא ביד- האם לא הגיעה העת שתאסור המשטרה כל התעסקות עם הסלולרי, ותאכוף זאת????
רבקה | 06.05.17
12.
אירוניה מרתקת בתגובות
הכתבה מדברת למעשה על אופן פעולתו של המח האנושי ואיך שאנחנו נוטים להסיק מסקנות שגויות על סמך תחושה יותר מאשר הגיון וסטטיסטיקה. אז מרתק לראות שכל אותם אנשים שהתייחסו לרופאים ורפואה בכלל בחשדנות קיבלו חיזוק משמעותי לתחושותיהם בכתבה זו למרות שמטרתה היה בכלל לדבר על טבע האדם והשתקפותו בעבודת הרופאים ולא בכך שלרופאים אין מושג מה הם עושים (לציין כי מושא הכתבה הינו רופא פעיל במערכת הבריאות הקנדית). עם זאת, הקוראים הסקפטיים עם נטייה חשדנית לרופאים קיבלו חיזוק לתחושותיהם ופספסו לגמרי את הפואנטה...כמה חבל
ארז | 06.05.17
11.
חבל שאין כמוהו בכל מרכז רפואי, הרופאים
השחצנים ברובם לא יקבלו את קריאת התיגר הכה נכונה הזו. רוב הרופאים אינם מתבוננים אפילו בפני המטופל, ולא בוחנים את מצבו בצורה הוליסטית, ממהרים לתת תרופות ועוד תרופות לתופעות הלוואי כאשר לעיתים שינוי תזונת המטופל יכולה לפתור ואו טיפול במצב נפשי . לצערנו גם הכשרת הרופאים המכוונת לטיפול בעזרת תרופות ובעידוד חברות התרופות אינה תורמת לבריאות הציבור
רן | 06.05.17
7.
הימור על החיים
איך אפשר להיקרא רופא, אם רופא טועה בדיאגנוזה אצל החולה. זה אומר שכל החולים שאובחנו לא נכון, או שנפטרו כתוצאה מכך, או שמצבם החמיר עוד יותר. אותם החולים שנפטרו עקב טעות של רופא, יכלו להישאר עוד בחיים, לו הדיאגנוזה היתה נכונה. כלומר חולה נתון לחסדיו של רופא לטוב ולרע, כך החולה לוקח הימור על חייו. המטרה היא לרפא את החולה ולא להמר על חיי החולה. יש לנהל מלחמת חרמה נגד רופאים שכשלו, וגרמו למותו של כל חולה, בגלל דיאגנוזה שגויה.
סמי | 06.05.17
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת