יחסם של הכתבים לאנשי המקצוע ( שחקנים ,מאמנים וכו') מכובד פי כמה וכמה מאשר הפלצנים פה בארץ. כל שאלה שניה למאמן- אתה מתפטר? כל זריהן תפסן מרשה לעצמו לשאול מה שבא לו ואיך שבא לו וכמה צהוב שבא לו. לא ממש מגיע לכם פה כבוד.

מביאה זווית פחות מוכרת על המשחק. נהנתי לקרוא :)

ההתנהגות התרבות המודעות לסביבה לא מנסים להתחכם ולעשות דווקא גם אם יהיה לכל אחד 10 דירות האיכות תשאר אותו הדבר כי הכל כאן מרפקים דחיפות קומבינות ועוד ועוד

ובהזדמנות זו שווה לציין את אתר "הופס" הקטן, ששולח באופן קבוע כתבים שמביאים דיווחים מהפרקט וחדרי ההלבשה. לא מוערכים מספיק לדעתי, אבל זו מדינת כדורגל, אז מה הפלא...

לשמחתי הגדולה יצא לי להיות העונה באורקל ארנה במשחק בית של גולדן סטייט. היות ולא היה לי מה לעשות אחה"צ הגעתי למרגש מיד עם הפתיחה. (משהו כמו שעתיים וחצי לפני השריקה). נדהמתי שנותנים לקהל להגיע ממש עד הפרקט להיות מטרים ספורים מהשחקנים שעושים חימום אבל דואגים גם להיות קצת עם הקהל. לא משדרים ריחוק (ההיפך) והתחושה במגרש והחיבור לשחקנים הרבה יותר טוב ממש שהרגשתי בהרבה משחקים בישראל. דקה הליכה מכל כיסא יש שרותים ודוכני אוכל. והכל מאד נעים ונח. נכון, יש המון כללים של מותר ואסור ויש בדיקות בכניסה והכל נורא יקר (רק החנייה שם עולה משהו כמו 50$) אבל האוהד מקבל יחס וחוויה. לכן לא מפתיע שגם התקשורת זוכה ליחס חם.