רק 50% מהבקבוקים בישראל המושלכים לכלוב המחזור, אכן ממוחזרים בסופו של דבר. השאר מוטמנים, פוגעים במי התהום ועולים למשק הישראלי כ- 3 מיליון שקל בשנה - נתון שהולך ועולה. זאת מבלי לציין את השקעת המדינה בפרויקטים להעלאת המודעות להפרדת פסולת ומיחזור, שעומדת על כחצי מיליארד שקל.

כמו כל דבר אחר בעולם שיש צורך נוצר פיתרון כלכלי לבוא ולהגיד אל תתנו להם כי איכות הסביבה זה התירוץ הכי קל תייצר פיתרון נוח אמין ובמחיר שאנשים יגידו "היי זה ממש משתלם" ואנשים יקנו את המוצר החדש

יש להרחיב את החוק למרכולים הקטנים ולרשתות שאינן מזון (פארם) רק כך נוכל להינות ממרחב ציבורי נקי ונעים.

כשמיכלי הפחמן הדו חמצני ימכרו במחיר הגיוני נשקול לעבור לסודסטרים. כמי שמצוי במחירי הפחמן הדו חמצני המדוחס למעבדות מחקר, אני יודע שמדובר בפערי מחיר של מאות אחוזים ליחידת מידה ואף למעלה מכך. הזוי שזול יותר לקנות שישיית סודה במרכול מאשר להכין אותה כמות בסודסטרים בבית (אפילו אם מתעלמים מעלות המכשיר ומיכל הגז הריק). כיום סודסטרים היא מונופול ביחס למילוי מיכלי הגז. זה בעצם רעיון- אכתוב לממונה על ההגבלים. הגיע זמן לקצת תחרות ולמחירים פחות חזיריים.

מעניין אז עכשיו אנשים מטנפים את פחי הזבל. אין להם שקיות. ואלו שקונים סקיות משמשים בגדולות במיוחד לזבל ועוד.רק רשתות הקניה הרוויחו מכך. וכמובן מעמ על השקית.

סודהסטרים זה מים עם בועות, לא סודה.

החוק מחייב גביית תשלום על שקיות ניילון עם ידיות בלבד. מה שגרם לעליה בצריכה של שקיות ניילון ללא ידיות. פיקדון על בקבוקים לא עובד טוב....

הבקבוק הרב פעמי תקף לפחות מ 3 שנים. צריך לפחות 5 כאלה

החוק עסק בשני נושאים: גביה על שקית ושיפור איכות השקית. ניתן להשתמש בשקית חדשה עבור תכולה גדולה פי שלוש מהשקית הקודמת. שינוי זה מסביר גם את הירידה בצריכת השקיות. יתכן והמסקנה היא כי רגולציה על איכות המוצרים מורידה צריכה.