בפועל זה רלוונטי רק לבעלי כרטיס אשראי. כרטיסי חיוב מידי ישראלים מאפשרים תשלום בגובה 5,000 ש"ח לכל היותר (בכרטיס הנפוץ מביניהם - "דירקט" - התקרה אף נמוכה יותר ועומדת על 3,000 ש"ח בלבד). ככה בעצם נחשף השקר שהממשלה ובנק ישראל מנסים לשווק לנו במערומיו - כאילו יש תחליף למזומן. אפרופו, היתרון המעשי לשלם בכרטיס אשראי הוא באפשרויות התשלום בו - וכל עוד לא ניתן לכל הפחות לבצע עסקאות קרדיט וכו' בכרטיס אז זה יתרון קטן מאוד. בבנק הדואר פריסה לתשלומים מחייבת בהגדרה בריבית שכלולה בעסקה.

לעולם לא תשיג תעוד מושלם. אפשר רק לשפר מעט. יש מצבים שרק שימוש בכסף פיזי הוא נוח דיו. רוכלים למיניהם לא יכולים להיות מקוונים. אלא אם אתה מבקש לקפח פרנסתם של קשי יום שמוכרים בייגלה או גלידה בצמתים, או דברי סידקית בדוכנים מאולתרים ובקושי גומרים את היום. מה יעשה תייר שעולה באופן חד פעמי לאוטובוס? שיקנה חופשי-חודשי? שיחייב את כרטיס האשראי? כנ"ל - לגבי מונית. הבאת עובד נקיון הביתה. תשלם לו בכרטיס אשראי? תתן לו צ'ק על שעתיים עבודה? אתה תורם לקופת צדקה. אופס. אין לה מערכת סליקה... אתה תורם לחסר בית, מבקש נדבות. אבל אין לו מערכת סליקה. אתה עוצר לקנות עיתון, או מסטיק. תוציא את כרטיס האשראי?

בנק ישראל צריך לקבל החלטות לביטול הכסף הפיזי בתוך 3 שנים: 1. לגמול את המשק מהכסף "הפיזי" א. להפסיק הדפסת מזומנים מכל סוג לאלתר ב. הוצאה מדורגת מהמחזור של המזומנים ג. עד תום תקופת המעבר - להגביל את משיכת המזומנים 2. להשיק "מזומן" דיגיטלי - מטבע השקל יכול להיות גם רצף ביטים מאוחסן בשרת מאובטח. א. להנפיק בחינם כרטיסי תשלום מאובטחים בתביעת אצבע, ובעלי ממשק RF ID לתקשורת עם מסופים ומכשירי קצה פרטיים. ב. לאפשר ממשק פתוח וחינמי למשיכת מידע על הכרטיס. ג. לאחסן ארנק מזומן לכל גוף משפטי (יחיד, משק בית או עסק). ד. לאפשר ממשק פתוח אך תחת פיקוח ורישוי של מכשירי או אפליקציות קצה לביצוע העברות. 3. חינוך, הסברה והתאמת המשק א. חינוך והסברה עם דגש על הדור המבוגר ואוכלוסיות מוחלשות ב. התאמת המשק ובעיקר גופי ממשל, תחבורה ציבורית, רשתות המזון, וכו' לסוג המזומן החדש