15. דת ה"נאורות" השתלטה על ידי פיראט משפטי כבר מזמן השתלטה דת ה"נאורות" בניגוד לחוק - על ידי פיראט משפטי שלא רק עשה הדתה לטובת דתו, אלא אף טרח למנוע מאנשים נאורים כמוהו אבל גם ישרים לעצור את הפשע המאורגן הזה (כגון רות גביזון ודניאל פרידמן). אז יש הדתה - אבל בכיוון ההפוך, ובלא מעט מקרים בניגוד מפורש לחוק (שלמשל מפנה להלכה היהודית - כשיש לקונה משפטית). קידי | 26.07.17 (ל"ת)
13. עמדת בימ"ש לגבי חוק עזר בנושא סגירת עסקים בשבת לצערי נימוקו של כב' השופט {בדימוס) אליקים רובינשטיין לאישור דיון נוסף בסוגיה הנדונה אינו יכול לעמוד מבחינת משפטית אזרחית. הוא קובע כי "ראויה השבת שעל מעמדה בעולמה של יהדות אין צורך להכביר מילים, שעניינה יידון וילובן כשכלל העמדות לפני בית המשפט" . בכל הכבוד, לא זה הנושא. מעמדה של השבת "בעולמה של יהדות" נשאר ללא כל שינוי, ואין ביכולתו ובסמכותו של בימ"ש של מדינת ישראל להתערב "בעולם היהדות". פסק בג"ץ היה בסוגיה שונה בתכלית, והיא האם חוק עזר עירוני מסוים הוא בתוקף או לא. שר הפנים נתבקש לקבוע את עמדתו ולא עשה כך. תשובה באיחור, לאחר שנחתמה החלטת בג"ץ, כמוה כאין. זה סוף פסוק ומעשה בית דין. אין כל חידוש הלכה או סוגיה קשה מבחינה משפטית שמצדיקים מתן רשות לדיון נוסף. לצערי, השופט בדימוס רובינשטיין התבסס בהחלטתו על נימוק זר -חיצוני למשפט ולחוק בישראל, גם אם הוא נימוק יהודי ערכי חשוב - משמעותה של השבת ביהדות. אני מוסיף ביהדות הדתית האורתודוקסית, שהרי בזרמים אחרים ביהדות) משמעות השבת שונה בתכלית. כל השופטים חייבים לפסוק לפי חוקי המדינה ולא לפי נטיות ואמונות אישיות של כל שופט. משפטן | 25.07.17 (ל"ת)
12. ועל אחת כמה וכמה, שופט מתנחל נוטה להעדיף את האינטרסים של גזע האדונים על אילו של הילידים. yankel | 23.07.17 (ל"ת)
11. השבת השבת מציקה לאזרח הממוצע הצקה קשה. נמנעת ממנו תחבורה ציבורית ואינספור יתרונות. השבת היא כמו כבלים לאזרח הרגיל, כבלים שהושמו עליו על ידי שלטון דבילי (בנגוריון היה הראשון ואחריו המשיכו כל האחרים עד כץ השר הנוכחי) והציבור אינו מנתק את הכבלים ואינו תובע דרור וחופש מדת.מתי נתנער ונבתק את כבלי הדת? דן | 23.07.17 (ל"ת)
10. זו בדיוק הסיבה שצריך יותר שופטים דתיים ומסורתיים שופטים חילונייים ודתיים פוסקים בהתאם להשקפת עולמם. מכיוון שרוב הציבור בארץ הוא דתי ומסורתי, יש צורך ביותר שופטים שייצגו את השקפת עולמם. דוד | 21.07.17 (ל"ת)
9. ושופטים חילונים מחקר שמצא כי שופטים דתיים נוטים יותר לתמוך באינטרסים דתיים ושופטים חילונים.......? באיזה אינטרסים תומכים? נפתלי | 17.07.17 (ל"ת)
8. עמוד שדרה אין מה להתרגש מדובר באדם שנולד לא עלינו ללא עמוד שדרה ועבר השתלה של גומי במקום"איש לכל עת" משרת אדונים נלהב. בראון חברון | 17.07.17 (ל"ת)
7. נאור תקבע הרכב של 7 עם 2 דתיים בתוכו 3 השופטות המקוריות, 2 דתיים (בשביל הדרמה) ועוד 2 חילוניים שיצטרפו לשופטות המקוריות. הדיון הנוסף יידחה ברוב של 5 נגד 2 או 6 נגד 1. סנגור | 16.07.17 (ל"ת)
6. מה לגבי מחקר על הקשר בין עורך הדין ( לא השופט) הדתי, והפיתוי לקבל כספים בתחבולות? כמו למשל עו״ד צבי אברהם רוזנברג, הגובה של בנק מזרחי טפחות, שקיבל לידיו מאות טלפי שח במזומן (!), והסתירם מההוצל״פ באי הקטנת קרן חוב במשך 7 שנים. בנק של דתיים, לא? | 16.07.17 (ל"ת)
5. תגובית 4 צודק, ולכן אדם דתי (לא משנה איזו דת) הוא פסול לשיפוט (לא משנה איזו דת) הוא פסול לשיפוט כ | 16.07.17 (ל"ת)
4. אדם שומר מצוות, או דתי, אינו יכול להיות שופט וגם הגון. הרי אם הוא שומר מצוות - עליו לשפוט לפי תורתנו הקדושה, וגמרתנו הקדושה, והתורה שבעל פה, והשו"ת וכך הלאה. אבל כאשר אותו אדם נשבע, או מתחייב, לשפוט במדינת ישראל, הוא נשבע, או מתחייב, לשפוט לפי החוק של מדינת ישראל. מה יעשה אדם כזה אם קיימת סתירה?? (למשל: כאשר עליו לדון בזכויות של הומו - ולפי דין תורה דינו של אדם כזה "מות יומת" ולפי דין מדינת ישראל הוא זכאי לכל זכות ככל האדם. או כאשר מכוח חופש הדיבור אדם שורף את התנ"ך, הסידור או ספר תורה. או כאשר אשה יורשת - והרי זה לא יתכן ממש לפי דין תורה. וכך הלאה). אז או שהאיש הזה איננו הגון כי התחייב לשמור על חוקי המדינה והוא דוחף את חוקי התורה או שהוא אינו הגון כי הוא מצהיר שהינו שומר מצוות ושומר דין תורה אבל במציאות פוסק לפי דין החילונים הכופרים. אבל מה עוד חדש. . . אין. פשוט אין. | 16.07.17 (ל"ת)
3. בדיוק כמו הפוך. שופט חילוני יכריע תמיד עם שיקולים שמתעלמים מהציבור הדתי. חכמה גדולה.... כל שופט פועל לפי האמונות שלו... ערבי יצדד בערבים חילוני יצדד בחילוניים דתי יצדד בדתיים (אלא אם כן הוא מתיפייף) מיקי | 16.07.17 (ל"ת)
2. התיזה המורכבת של קרן וינשל אני תלמיד של קרן והיא לימדה אותנו גם על המחקר שלה - שמראה שבתחומים שלא קשורים לדת אין הבדלים גדולים בין החלטות של שופטים לשל חילונים. בנוסף, במדינות אחרות ההשפעה של עמדות של שופטים על הכרעיתהם המשפטיות היא רבה הרבה יותר מבישראל. אילת שקד - אל תפגעי בשיטת מינוי השופטים שלנו! תלמיד ב"משפט וחברה" של ד"ר קרן וינשל | 16.07.17 (ל"ת)
1. דעות ועמדות א. המחקר קובע את מה שהציבור בישראל יודע מזמן, ששופטי בית המשפט העליון אינם מתעלים מעל דעותיהם האישיות. ככל שהשופט יותר חילוני הוא יתן פסקי דין יותר ליברלים בנושאי דת, וככל שהוא יותר שמאלני הוא יהיה יותר בעד ערבים ומחבלים. ב. הדבר נכון לגבי כל ערכאות המשפט ולא רק לגבי בית המשפט העליון. יצחק | 16.07.17 (ל"ת)
אליקים רובינשטיין מציג: הדתה גם בבית המשפט
15 תגובות לכתיבת תגובה