שכל העולם יראה לך את הפטמות

לסיכום: התשואה הגבוהה יחסית של הזריקות מה-3 נובעת מהטיות שיטתיות הנובעות מהסיבות 1] ו- 2] שהוסברו להלן. הגדלה מלאכותית של מספר הזריקות ל-3 תקטין את השפעת ההטיה השיטתית ותוריד את התשואה של הזריקה מטווח ה-3. יש כאן מצב של אופטימיזציה. התשואה המקסימאלית של הזריקה מטווח ה-3 הנה בכמות מסוימת ממוצעת של זריקות הנובעת ממספר המצבים הנוחים לזריקה מטווח ה-3 הנוצרים במהלך משחק. הקטנת הכמות או הגדלת כמות הזריקות ל-3 באופן מלאכותי, דהיינו גם ממצבים לא נוחים וגם ע"י שחקנים שאינם צלפים, יגרמו להקטנת התשואה של הזריקה מ-3.

1]. שחקנים זורקים מטווח 3 בעיקר כשהם במצבים נוחים, כשהם פנויים וללא שמירה צמודה של שחקן יריב. לכן התשואה היחסית של זריקה מטווח 3 היא גבוהה. אם שחקנים ישאפו ויתחילו להגדיל את מספר הזריקות מטווח 3, יהיה עליהם לזרוק גם ממצבים פחות נוחים, למשל כשהם נשמרים מקרוב ע"י שחקן יריב, אז אחוזי ההצלחה יקטנו. 2]. רוב הזריקות מטווח 3 מבוצעות ע"י "קלעים צלפים" בעוד ש"שחקנים רגילים" נוטים לזרוק מטווח ה-2. אם ה"שחקנים הרגילים" יתחילו להרבות בזריקות מטווח ה-3 באופן שיטתי, הם ירבו להחטיא ויורידו את תשואת הזריקה מה-3.