עבדתי בחברת טבע לפני כמה שני. היו 2 מנהלות פסיכיות שגם היו רבות אחת עם השנייה בלי הפסקה. צועקות ומוציאות אח"כ הכל על העובדים! היו להן בקשות מוגזמות ודרישות של דודות זקנות. זאת הייתה העבודה הראשונה שלי וחשבתי שכך מנהלים מתנהגים. עזבת את החברה והתקדמתי הרבה מאז וגיליתי שיש גם בוסים נחמדים שנעים לעבוד איתם. 2 המטורללות האלה עזבו יחד את החברה ועברו לעבוד בחברת תרופות ישראלית קטנה יותר באזור ב"ש. כנראה היו צריכות אחת את השנייה. הבנתי מחברים שקצת נרגעו אבל עדיין קוקאיות לא קטנות ומידי פעם מתפרצות וצועקות וגם מתנהגות לעובדים שלהן כמו אומפה לומפה עבדים מסכנים...

עם הותק הרב והמקצועי שלי, ועוד משימות ששייכות למחלקות אחרות כך שבעומס שלי אף אחד לא מחליף אותי ויש לי עוד משימות שלא שייכות אלי.והתירוץ שלו: "את הכי טובה בזה" אבל "אני המנהל פה".לא מכבד את התפקיד שלשמו הועסקתי בחברה . אלופה בקבלת החלטות ויכולה להחליף אותו בתפקיד בקלות רבה.לולא בעיות אישיות שאיני יכולה לפרט ,נאלצת לסבול אותו לצערי הרב.איני קמה ממקומי מרוב לחץ עבודה בעוד עמיתי לעבודה שאמורים לעשות את עבודתם במקומי עסוקים בהפסקות עישון ואוכל תכופות וארוכות ופלרטוטים עם הבוס,התעסקויות בפייסבוק וואטסאפ,החלפת מתכונים,בדיקת מבצעים באינטרנט,הכנת ארוחות יום הולדת במטבח,התאפרות מול מראות באמצע העבודה,עוד הפסקות עישון,ריכולים ולחשושים,ריחות מסריחים של אוכל,שיחות קולניות בטלפון ועוד...בוס שלא אכפת לו שאחת עובדת קשה וכל השאר מטיילים ומפלרטט עם כל הבטלניות.ואמנם לא צריך להכין לו קפה או לטפל לו בסידורים אך זה אינו גורע מהקושי הרב והסטרס אותו אני חווה מדי יום בגללו.

היה משגע אותי מבוקר עד ערב, תביא/תיקח/תלך/תבוא וכו וכו. עד שיום אחד לפני הפסקת הצהריים כשלא היה במשרדו, התגנבתי בשקט, סגרתי את הדלת והטלתי את מימי ומוצקי על שולחנו. ליד השארתי את מכתב ההתפטרות שלי. מאז, עשיתי מליונים!!! והוא עדיין יושב באותו משרד.