היו צריכים לבנות איזה שהם איזונים, כך שהמינויים יהיו ראויים, והטובים ביותר יבחרו, וגם שעם סיום תפקידם של השרים, יתפטרו/יפוטרו נושאי משרות האמון.

הרעיון לפיו נושאי משרה ציבורית שהם בגדר מתווי מדיניות יהיו משרות אמון של השר הממונה היא הגיונית, מדיניות נקבעת ע"י השר, הפקידים צריכים ליישמה. המציאות מוכיחה שלבירוקרטיה רצונות משל עצמה. הבעיה היא שלשכות השרים בוחשים במינויים לכל אורך השדרה, מהזוטר ועד לבכיר הבכירים, מה שמוביל למינויים לא מקצועיים תוך שיתוף פעולה מצד נציבות שירות המדינה הרקובה והמיותרת. צריך שאותם מינויים פוליטיים בכירים יסיימו תפקידם אוטומטית כשהשר שמינה אותם מסיים תפקידו וחייבים לקבוע קריטריונים קשיחים של זיקה מקצועית לתפקידים הללו כדי שהשירות הציבורי יפסיק להיות פח אשפה וסידור עבודה לפורשי צה"ל ולבטל לאלתר את האפליה המאפשרת למנותם ללא מכרז.