1. כששופטים מגיעים מהפרקליטות אחד הנושאים הבעייתיים ביותר הוא המצב שבכירים בפרקליטות המדינה הופכים לשופטים, ואז יש להם יחס מיוחד לפרקליטים הצעירים שעומדים בפניהם, והם מרגישים צורך להיות אמפטיים אליהם יותר מאשר לצד השני. במשפט שהיה לי בבית הדין הארצי לאחר שזכיתי בתביעה נגד המדינה בבית הדין האזורי. כל מה שהיה לשופטת המכובדת לשאול את נציגי המדינה הוא מה ההשלכות הרוחביות של זכייתי במשפט. ואמרה שמוכרת לה הבעייתיות שהפרקליטים הצעירים ניצבים לפניה במשפטים מעין אלו כי הם צריכים להתעקש על שמירת הוצאות המדינה ואני שואל מדוע זה אמור להיות על חשבון האזרח התמים בסופו של יום היא לא סיכמה את התיק אלא יצאה לפנסיה, ולקח לשופטת אחרת 4 שנים תמימות כדי למצוא נימוקים הזויים מדוע דין ערעור המדינה להתקבל. מה שעוד יותר גרוע היא העובדה שאין רשות ערעור מעל בית הדין הארצי ככה שאם אדם זוכה בערכאה ראשונה ומפסיד בערכאה שנייה אין ערכאת ערעור שתבדוק את השוני בין שתי המסקנות ובג"צ מתעקש להגיד כי הוא אינו רשות ערעור ככה יוצא שבישראל של המאה העשרים ואחת הצדק לא נעשה ובוודאי שלא נראה רובי | 13.12.17 (ל"ת)
נילי ארד: "כשיש לך אחריות, זה לא הזמן להיות אמא תרזה"
3 תגובות לכתיבת תגובה