19. הווי שכונתי כתבה מעניינת אבל רואה את מה שמתאים להשקפת העולם. לומר שבאם המושבות הגינות גדולות מידי? הלואי.אנחנו חושבים שהן קטנות מידי לעשרות ומאות הילדים שבשכונה. לומר שלא נוצר הווי ותיקשורת? בואי ביום שישי לגינה המזמרת. קומי השכם בבוקר בשישי ושבת וצפי בעשרות רוכבי האופניים שיוצאים לטיולי רכיבה. בואי למתנ"סים השכונתיים למאות הילדים שמשתתפים בחוגים ולאמהות והאבות שמחכים בחוץ ויוצרים הווי משלהם. הדבר הכי טוב בשכוה הזו זה ההווי והקשר בין התושבים. הבתים השבלוניים שאנחנו קונים בקושי רב במקסימום הכסף שיכולנו לגרד לא מאפשרים לנו לבצע שינויים גדולים במבנה הדירה. אנחנו משדרגים את המטבח הסטנדרטי שנותן הקבלן כי זה מרכז הבית. לאכול מהר ולצאת לעבודה לשלם את המשכנתא. ערן | 19.12.17 (ל"ת)
17. תהליכים הרסניים בהחלט אלא שטולה עמיר היא חלק שבע ומסופר במערכת ההרסנית. אם היתה מתעניינת בלחולל שינוי היתה כבר משפיעה על משהו. אבל הסטודנטים שלה יוצאים להרוס בעצמם והיא וממש לא הרוויחה את הכסא של המטיף והמחנך. יונתן | 18.12.17 (ל"ת)
16. מאמר רציני וחשוב. תהליכים הרסניים, בכייה לדורות שיכוני שנות החמישים ברובן נבנו אמנם בחפזה וענו על צורך של אכלוס מיידי אבל שכונות הפועלים של אז נבנו מתוך הבנה חברתית . למרות שהדירות היו קטנטנות המרחב הציבורי הפך אותן למקומות שכולנו מתגעגעים אליו. ככה זה שהקבלנים תופסים את מקום החזון. עצמונה | 17.12.17 (ל"ת)
14. האמת כואבת הגיע הזמן שמיופיפי משקפיים חמדמדים שיודעים להצטלם יפה בשחור לבן יקבלו תמונת מראה של עצמם לילי | 16.12.17 (ל"ת)
13. הכתבה מרתקת והתגובות כאן כ״כ מרושעות. למה? איני מבינה מה הקשר לבעלה (מי זה?) או אביה (מי זה?). קראתי ושמחתי על הרעיון המקורי להתעניין בתמרורים. חבל שאין יותר דוגמאות יולה | 15.12.17 (ל"ת)
12. פתיחת המטבח בשנות התשעים ראיינתי את שף אהרוני בנושא. הוא סיפר שתמיד כשהיה מבשל\מארח, היה מפסיד את השיחות ואת שהתרחש ליד השולחן, שמח לבשל אבל תקוע במטבח, רחוק מיקיריו. לכן פתיחת המטבח לשולחן האוכל, מאפשרת קרבה בין האושפיזין : ) זה גם חסך את הצורך בכפילות שולחן במטבח ולאורחים כפי שהיה נהוג אז. ובעניין הפמיניזם, זה בעייניי המתבונן, כלומר, למי שמבשל, נח להיות בקשר בזמן זה עם ילדים\אורחים\חברים. . . ולעניין זה אין ג'נדר, כעת, גברים רבים מבשלים בבית וגם שומרים על הילדים בו בזמן. מהפכני, אבל נפוץ יותר ויותר. האדריכלות מאפשרת למי מדרי הבית להשתמש בחללי הסלון\מטבח באופן מחובר, כליווינג ספייס אחד. כי זה יותר נכון לנו. לכן, למעט הפמיניזם המוצע כאן, טולה אומרת דברי טעם בתכנון אדריכלי ככלל בדבריה, היא מודדת אורך רוחב, משמעות, ערך ופרופורציה קושרת אותם לתרבות חיים שנכפית עלינו לטוב ולרע ומאפשרת דיון תכנוני \ תרבותי סיגל שכטר | 15.12.17 (ל"ת)
11. מחקר חשוב לא שמים מספיק דגש על הפן המיגדרי באדריכלות הפרוורית המבאסת שלנו, וחלק מהתגובות כאן מצביעות יותר מכל על המרחק העצום שלנו משוויון רונה | 15.12.17 (ל"ת)
10. חבל תחום האדריכלות בישראל מיוחס ע״י קבוצה פריבילגית שפועלת בעיקר על אדים של דלק הפוזה. אין בישראל אדריכליות שיכולות לטעון לכתר הפמיניזם משום שרובן המכריע בנות של ונשים של לא הגיעו לאן שהגיעו בזכות כישרון אמיתי ופרספקטיבה מהפכנית או מקורית הן נשלחו לאקדמיות יוקרתיות ולמדו בעיקר לצטט ולעשות כאילו מכאן | 15.12.17 (ל"ת)
9. כוחות השוק מחקו את האופצייה לבניית שכונות כמו פעם למרבה הצער אף אחד לא יבנה היום שכונות כמו פעם - בניינים בני 2 קומות, עם חצר משחק בטווח ראייה ושמיעה של ההורים שבבית, ומכולת קטנה. זה לא כלכלי. מנצלים כל פיסת אדמה לבנייה בקו בניין 0 וכמה שיותר קומות. רונית | 15.12.17 (ל"ת)
8. מעצבן שאלה נציגות האקדמיה שלנו כמה שטחיות והעמדת פנים מחקר מתנשא וחסר מודעות עצמית העבודות של טולה הן בורגניות וממומנות ע״י כסף משפחתי אפס יצירתיות אפס תרומה לחברה ניויורק | 15.12.17 (ל"ת)
7. ניתוחיה מאולצים ולא משכנעים אג’נדה עלגת מתיפיפת סלט רעיונות חסר טעם ריק ונטול מקוריות נראה שגדלה על ׳ הספרים הנכונים ׳אבל לא באמת הבינה את הרעיונות ובטח שלא יכלה להוסיף מקוריות משלה קרבה לצלחת זה אסון | 15.12.17 (ל"ת)
6. כמה התנשאות למה להרחיק עד אם המושבות כאילו אין נשים משועבדות פה בתל אביב בתל אביב המשועבדות חיות על תקציב גבוה בהרבה ולכן מסוות את שעיבודן באופנה ולייפסטייל בואו לכיכר המדינה- נשים בהמוניהן חיות חיי בטלה וקונות הכל מוכן טולה אולי בעלת תארים אבל דמיון רב אין לה. קשה לפתח דימיון והשראה כשיש כפית כסף בפה. קרוב רחוק | 15.12.17 (ל"ת)
5. גם אני לא קונה לא קונה את הפוזה הפמיניסטית שלה. מי שנתקל בה בפקולטה בתל אביב ובכלל יודע שהיא הכי משרתת את המערכת ההגמונית המקובעת. אז היא מתלבשת מגניב ובעלה או אבהיה או גבר כלשהו יכל לשלם על בית בתכנונה. זה הכי קל ולא מרשים. סטודנט לשעבר מלונדון | 15.12.17 (ל"ת)
4. מצטער מתקשה לפרגן כוונות אינטלקטואליות אבל ביצוע ועומק מחשבה בנאלי ושטוח. ההתפתחות של המטבח הפתוח היא מורכבת בהרבה ממעמד כאשה והיותה ׳גם וגם׳ פסאודו פמיניסטית- טולה היא הכי אשת איש ובת עשירים ישראלית בנאלית רון | 15.12.17 (ל"ת)
3. הבחנות משוכפלות טולה היא עוד אדריכלית ישראלית אליטיסטית שאינה באמת מתעניינת במה שמעבר לקצה אפה האינטלקטואלי. הבחנות שטחיות שכבר טחנו אותן נשים חכמות בהרבה מאז שנות השישים. מ | 15.12.17 (ל"ת)
2. דירות קטנות אכן יש צורך בדירות קטנות ייעודיות לאוכלסייה מסוימת בתוך עיר כך שגם צעירים וסטודנטים יוכלו למצוא את מקומם יחד עם משפחות. כמו בפרויקט של פרי נדלן ברחובות לסטודנטים, פרויקט מעולה למשקיעים עם הון לא גבוה ותשואה יפה ובמקביל אפשרות אטרקטיבית למגורים עבור אוכלסיה צעירה. מיכל | 15.12.17 (ל"ת)
תקועות על האי (בין המטבח לסלון)
19 תגובות לכתיבת תגובה