מי ייתן וכל ניתוח עסקי בכלי תקשורת, היה מוצג בצורה כזו פשוטה ומדויקת!

זה שנקבע שווי מסויים לא אומר שלא מאד משתלם לאנשים מסויימים לבצע אקסיט בערך נמוך מהשווי. ומה לעשות, לא כל חברה נועדה להיות חברה מובילה וגדולה וגם להמכר לחברת ענק כמו אפל זה לא רע.

נכון ששזאם הייתה יכולה להתפתח למקומות אחרים, אבל מי שמכיר שיתופי פעולה יודע היטב שלא נהוג לשתף פעולה ואז להתחרות - כי זו פעולה מושכת אש. שיתופי הפעולה של שזאם היו עם חברות ענק שלא בטוח שנכון "להתעסק" איתן... ולכן יכול להיות שלשזאם לא הייתה ברירה. אגב, אני לא זוכר אם שזאם הייתה הראשונה כי גם סאונדהונד הייתה מולה בשוק כל הזמן הזה. בסופו של יום 400 מליון דולר זה כסף גדול עבור חברה כזו שמרכזת שרות נישה ואולי עבור בעלי המניות זה היה כדאי. לקרוא למכירה כזו נפילה זה קצת מוגזם.

זה שהגיוס היה של 30 מליון על שווי של מליארד ואפל בסוף קנתה את הכל ב-400 מליון. שם בפרופורציה כל פעם שאיזו חברה אומרת מה השווי שלה. אפל שמה על השולחן מה שהיא יודעת שהיא תרוויח בסוף היום או תפסיד אם לא תקנה.

לדעתי 50 התכניות המובילות המובילות באמריקה למנהע"ס יותר איכותיות מכל אחת מהאירופאית - ועדין ברשמית ה10 תכניות מנהע"ס הטובות יש תמיד 2-3 מאירופה. מה שאומר שהרשימות הללו חרטא ברטא שיווקי של הגופים המפרסמים את הרשימות. תראו את החברות האמריקניות והמותגים האמריקניים לעומת האירופיים? בריטניה באמת יכולה ליצר מרעיון כמו שזאם משהו מעניין? ברור שלא! מקסימום משהו מוגבל עם שירות מוגבל לכמה מדינות באירופה. לעומת זאת, אם זו היתה חברה מקליפורניה או ניו-יורק שזאם כבר היתה משהו כמו סנאפ, אינסטגראם וכו' אם לא יותר גדולה ואז התג מחיר היה לפחות פקטור 100 מהמכירה.