62. חיסרון שהוא יתרון ממש מרגש לקרוא את הדרך שעברת מקצה לקצה והכל בזכות "חיסרון" (פיזי) שאיפשר להגיע ליתרון לנשמה, לנינוחות ולתחושה הטובה לקום ולישון כל יום אדם שלו, רגוע ורואה את החיובי בחיים. סיפור חיים מדהים!!! ואישה מופלאה !!! אילה | 15.03.18 (ל"ת)
61. כשהגלים מתחזקים הלקקנים מתגלים... על הטעויות אסטרטגיות של המנכ"לים דורות הבאים של העובדים משלמים ביוקר. ראה המצב של אליו נקלעה חברת טבע.יש קווים מקבילים ברורים בהתנהלות של שתי החברות... עובד נייר חדרה | 17.12.17 (ל"ת)
57. אדם גדול , משכמו ומעלה לא מכירה אותך , אל קראתי בשקיקה את הכתבה . כה מרגש , בכיתי .מאחלת לך הרבה שנים של נחת , בריאות בחיק משפחתך המופלאה . רחל | 17.12.17 (ל"ת)
55. מורה דרך היה לי הכבוד לעבוד תחת שרביט ניהולו, מאד צנוע בכתבה ועוד יותר בהתנהלות היומיומית כמנכל.. בחדר האוכל היה עומד בתור עם אחרון העובדים, לא פעם גם סימן לי משם עם האצבע שאשאר לשבת ואשמור לו מקום בשולחן לאכול יחד.. (והייתי מנהל מחלקה די זוטר.. ) השיחות האלה תמיד השאיר טעם של עוד... איש ענק עם לב ענק.. האימרה הנפוצה שלו בשנות המשבר הכי קשה במשק היה " כשהגלים מתגברים, אנינו מתחזקים" . וכך אכן היה. .. יישר כח אבי.! דוד רווח | 16.12.17 (ל"ת)
54. נראה שהיה אדם מאד קשה דרישות בשמים קשה לעובדים כעת קשה עם עצמו. פרפקציוניסט בבודהיזם. אדם טוטלי. משכנע עצמו שהכל נפלא קשה | 16.12.17 (ל"ת)
53. שלומית ברנר, את אשה גדולה, אופטימית ופעלתנית שתמיד תהיי בריאה וחזקה עבורך ועבור משפחתך שלום | 16.12.17 (ל"ת)
52. קצת חבל כי ... נראה שהילך איימים גם על אישתו. כואב לקרוא. אפרופו גילוי האמת. הוא לא הלך עד הסוף עם האמת. היתה לו פה בכתבה הזדמנות להתנצל בפני אישתו. זה לא קרה. ככה נראה לי לפחות, כמובן יתכן ואני טועה. אהוד | 16.12.17 (ל"ת)
51. מוזר ביותר התהליך איטי אבל מוזר שלא שם לב לירידה בשדה הראיה.עצם העובדה שהופיע עיוורון לילה היה אמור להריצו לרופא. חיפוש קל הגוגל היה מידע אותו על הבעיה.מענין אם נהג. איך אני יודע?עברתי את התהליך ואין מצב שלא היה מודע אריק | 16.12.17 (ל"ת)
50. RP לא בהכרח גורמת לעיוורון RP כבר אינה מחלה נדירה כל כך. והיא לא בהכרח גורמת לעיוורון מוחלט. לעתים נותרים שרידי ראייה גם כשהרשתית כולה הרוסה. אני, למשל, קוראת עדיין עם הגדלה, רואה מעט, יכולה לעבוד במחשב ולראות טלוויזיה. לגבי ברנר - נראה שמנגנון ההדחקה וההכחשה עבד אצלו פול טיים, אחרת קשה להבין איך "לא הרגיש" שהוא רואה פחות. זה לא נפל עליו בפתאומיות. פשוט, נראה שהאיתותים היו כבר חזקים מכדי להתעלם מהם. אך העובדה שהוא אופטימי אכן מעודדת. לא קל להישאר אופטימי כשמתעוורים או כשחושבים שמתעוורים. ביחוד לא לאור יחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות, הנובע מבורות, מבערות ומדעות קדומות. בת 63 ועדיין רואה | 16.12.17 (ל"ת)
49. מעורר השראה ואופטימיות עושה רושם שאתה אבי, מאוד שלם עם עצמך , מי שהיית ועכשיו... אתה חי את החיים מהמקום הפנימי וחווה אותם כאן ועכשיו... זה נהדר. ישנם אנשים לא מודעים ,שהחיים חולפים על פניהם והם לא שמו לב אפילו.... ברכה והצלחה לך בכל. חנוכה שמח. אילן מלכה | 16.12.17 (ל"ת)
48. יישר כוח אין ספק שלקחת את המושכות בידים ויש לך את היכולת להמשיך ולהוביל . יישר כוח דוד | 16.12.17 (ל"ת)
47. שאפו קראתי את הכתבה בשקיקה כל אות מילה ומידפט. אבי התעוור במהלך חיון בהדרגה עד לעיוון מלא החזרת אותי איורה בשנים מאוד מעריכה אותך על הדרך וההתמודדות. יש לך משפחה מקסימה ורשה מדהימה ( חברה שלי מהתיכון מכנות) נשיקות לשלומית. תבוא עליכם הברכה והשלווה ברוריב שאלתיאל | 16.12.17 (ל"ת)
42. קשה להאמין נמצאת בדרך דומה, עם ניוון רשתות..וקשה לי להבין איך חיים עם מצב, שהחיים מתרוקנים לגמרי. קשה להאמין לאופטימיות המוגזמת שאבי מתאר.. ואם אכן, אז הוא זכה דילי | 16.12.17 (ל"ת)
40. למספר חמש תבדוק שדה ראייה: הבט במסך המחשב, כמה מילים/אותיות אתה רואה במכה? כשאתה מביט באדם שמולך באפו, האם אתה מבחין באוזן מבלי להזיז לשם את העין? האם אתה רואה מס' רכב בבת אחת או עליך להזיז את העין כדי לקרא סיפרה סיפרה? וכו'... כדאי לבדוק רציני. יאיר | 16.12.17 (ל"ת)
39. ראייה אופטימית שלומית ואבי היקרים, אוהבים אותכם ❤ ואת הראייה האופטימית שאתם מקרינים! אורלי וברוך, | 16.12.17 (ל"ת)
38. אבי ברנר אישיות מרתקת. איש שהפך לימון ללימונדה. טיפים חשובים לשינויים והשקפות חיים. ומעבר לכך גם מראה מה כוחו של הבודהיזם מ. | 16.12.17 (ל"ת)
37. כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים..... יישר כוח אבי ברנר היקר, מנהל תותח ומקצוען, אין עוד מנכ״לים כאלה....אין כמו האיש הזה.... חבל....געגועים מאחל לך בריאות ורק טוב!! מעריץ ומעריך ! | 16.12.17 (ל"ת)
36. אישיות מיוחדת אבי, אני חושב שאתה אישיות יוצאת דופן לטובה ואדם אחר שעובר מסלול דומה לשלך לא יגיב בכזו עוצמה אופטימית, חכמה ומיוחדת כפי שאתה חווה. המון הצלחה ותמשיך כמו שאתה שמעון | 16.12.17 (ל"ת)
35. כל הכבוד אין לי מילים לכתוב או להגיב מלבד המילה כל הכבוד , גאה בך למרות שלא מכיר אותך אישית. רג׳ואן יעקב | 16.12.17 (ל"ת)
34. חארטה- כל פעם שמישהו עובר משהו קשה הוא " מגלה את עצמו" בסוף כולם מתים ואין מה לגלות בדרך | 16.12.17 (ל"ת)
33. הבנת הנקרא!! אני הייתי רוצה שכל בר דעת , בעיקר מכוון לדור הצעירים הפעילים שלנו , שחושבים שעולמם חייב כל יום להגיע לשיאים חדשים ,והם מאמצים דרכים נלוזות להתקדמות בחיים , בלי לחשוב על סוף הדרך , או על התקופה שלפני הסוף!! הסוף יכול להיות גם באמצע החיים !! ואת זה צריך לדעת ולהפנים !! תהנו מה"יש" אל תנסו לרוץ מהר מדי , רחוק מדי ובכוח רב מדי. יש מיגבלות , וצריך לקחת בחשבון הכל !! גם את הבלתי נודע וברור , כי המעידה של חיינו תמיד מעבר לפינה , בעיקר בנושא הבריאות . אז למדו להנות מהפשטות והדל , כי הם יהוו את פרק ב' שלכם בכל מיקרה ~ הכל ענין של זמן . תקראו את המאמר הזה , ולימדו פרק בהילכות חיים ! ואז מובטח , אחרי ההפנמה והתובנה , יהיה קל ורגוע יותר , ואין שלמות !! יש רק ההשלמה עם מצב !! ליאור | 16.12.17 (ל"ת)
32. זהו סיפור שיכל לקרות לכל אחד אבי היקר תודה על שיתוף הסיפור שלך ברבים בטוחני שהרבה קוראים למדו ממנו, מאחל לך בריאות והמשך עשייה מוצלתת. בני | 16.12.17 (ל"ת)
31. הדרך משתנה לא המטרה.. אבי המנהל היקר .למדתי והגשמתי דברים רבים בזכות מה שעזרת לי לראות וממה שאתה צפית וראית לפני האחרים.עכשיו הכלי משתנה אבל התובנות שלך ממשיכות להתעצם ואני כבר צמא לידע החדש . בריאות ,אריכות ימים ,שתמשיך להיות עמוד האש של מחנה גדול של תלמידך. דודי וילהלם | 16.12.17 (ל"ת)
29. "גלי צמחה בקצב מטורף, אבל התרסקה ופשטה רגל בגלל ניהול פיננסי כושל" ניהול ישראלי מוכר | 16.12.17 (ל"ת)
28. מעורר השראה מאז שהלכת אבי, זה כבר לא אותו דבר... סדום ועמורה הו אבי, האלים גבר... זכיתי להיות אחד העובדים האחרונים שאבי ברנר גייס לנייר חדרה. כל מה שכתבו קודמי , בדיוק כמו שאבי תיאר הוא בדיוק "בול בפוני" מצד אחד פרפקציוניסט, חותר למצוינות, לביצועים ולשיפור מתמיד- אבל תמיד עושה זאת ממקום של דוגמא אישית, חיבור לאנשים, במבט, בלבן של העיניים, טלפון אישי ממנכ"ל הקבוצה לאחל שנה טובה, ועל הדרך לומר לאשתי איך הוא שמח שגייס מישהו כמוני לחברה, יש לכם מושג מה זה עושה לבן אדם? איזה מוטיבציה זה הכניס בי? הייתי מוכן וגם ישנתי לפעמים 3 ימים רצוף במשרד רק בשביל שהמכונה תעבוד באופן יעיל. זה אבי ברנר, לצערנו אין כבר מנכל"ים כאלו בתעשייה, הם הולכים ונעלמים, כך זה אלי הורביץ, דב לאוטמן, אריק שור ועוד רבים אחרים- והחברות שלהם ילכו ויתדרדרו, כי אי אפשר להצליח לאורך זמן בלי לראות את העובדים למטה. אפשר רק אולי למכור לקרנות וחברות מחו"ל, לעשות אקזיט ולפרוש עם מילונים. ע"ע טבע... איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? אבי אני מתגעגע אליך, חיבוק חם ואוהב, אתה מעורר השראה האור בחיים | 16.12.17 (ל"ת)
27. השראה מדהימה כתבה מדהימה ומסכימה עם מי שכתב באחת התגובות שאתה צריך לייעץ למנהלים בחברות איך ללכת קדימה ולא להסתכל רק על כסף !! יישר כוח על החדות , האומץ להתמודד ולהיות מאושר גם אני לקחתי כמה טיפים מהכתבה שרק תמשיך לנצח למרות הקושי!!!! נורית | 16.12.17 (ל"ת)
26. מנכל יקר אבי יקר היטבת לתאר את תכונותיך וגם כאן קלעת בול בפוני. אני באופן אישי מאוד מתגעגע אליך ולשיטות הניהול שלך. באחת התגובות מישהו כתב עליך באופן לא מחמיא ,ואני מרשה לעצמי לתקן אותו מבלי לשפוט את ריגשותיו שהוא לא תירגם נכון את החוויה שחווה ממך. אתה כל כך חד ורהוט שלפעמים קשה להשיג אותך במחשבות ומי שניגרר מאחור חושב שאתה יהיר וכו׳. אני באופן אישי מאוד מתגעגע אליך ולעמוס שפירא. אני חושב שאתם מנכלים חדים קשוחים ויחד עם זאת מאוד אנושיים. אני לא שוכח לעולם את הג׳סטות של ״הרמת טלפונים״ כל יום הולדת,לא שוכח שבאמת התכוונתם לשלומי כששאלתם,וכמובן את תמיכתם כשנפלתי למחלה הארורה ויצאתי ממנה חבול עד היום אבל חי, לך לעמוס ,ולמערכת!!! אני עדיין בחוגלה(כתבתי חוגלה בכוונת מכוון) מתגעגע לתקופה ההיא ותמיד מזכיר בערגה את שמכם. בברכת בריאות טובה לך ובני ביתך דוד אלקולומברה דוד | 16.12.17 (ל"ת)
25. יפה שהשתחרר והשלים עם מצבו ובעיקר יפה שאשתו תמכה בו, תרתי משמע, למרות שגם הוא מעיד על עצמו שהיה אדם תובעני מעצמו ומאחרים באופן כפייתי ואובסיסיבי. יואב | 16.12.17 (ל"ת)
24. ציפיות בחיים הם הגורם לאכזבות לכן אם לא תהיינה לך ציפיות אז לעולם לא תתאכזב אבל לחיות בלי ציפיות משמעותו לאבד את הסיפוק והשמחה בחיים לכן הדרך הנכונה אל האושר תמיד שמור על הציפיות שלך תמיד תעשה מקסימום כדי להגשימם אבל עליך להיות מספיק חכם כדי לקבל את התוצאה כפי שהיא ולא להתעצב בגללה זהוא המפתח לאושר קבל את התוצאה כאן ועכשיו ונסה לראות את העתיד מנקודה זו ואילך חוכמה הודית מיוחדת המשלימה את החוכמה היהודית מאז שלמדתי את הדברים האלו חיי נהייו הרבה יותר נוחים ולשמחתי זה היה בגיל 30 עמנואל | 16.12.17 (ל"ת)
23. תמיד הכי חשוך, לפני עלות השחר . אתה בהחלט מנטור, אבי. תרכז את התובנות ותתקדם איתן | 16.12.17 (ל"ת)
22. רפואה שלימה ראיתי אותך כאורח בארוע חוגלה. שבת באילת לעובדי חוגלה. היית נפלא רקדת עם העובדים בחן רב. אתה מפיץ אור . רוני | 16.12.17 (ל"ת)
21. האתגר הבא לקויית ראיה, משכילה, שאפתנית בגלל המגבלה שלי בוחרת לעסוק בתפקידים קצת קטנים עלי, בלי תחושה של החמצה כל עוד עובדת עם אנשים שמפיקים את המיטב ממני ואני מהם. אך כאשר אני overqualified לא לתפקיד אלא לממונה עלי אז כאן אין לי זכות קיום. כשאת עובדת עם אדם שמרגיש מאויים , חוסר ביטחון ופוחד על מקומו את לא יכולה להביע את דעתך, לתת הצעת יעול את רק המזכירה, סופגת עלבונות , השפלות וקללות ורק בגלל שמתוך בחירה ומתוך הקושי לעבוד במשרה מלאה מול מחשב החלטת לרדת מתפקידי ניהול לתפקיד מזכירותי חודש ספגתי..די ס.מ | 16.12.17 (ל"ת)
20. בזכותו הפך את חוגלה קימברלי לאימפריה בזכות בחירה נכונה במפיצי בית ושינוי התדמית ביום שהלכת הגיע פרעה שלא הכיר את יוסף רק בריאות יניב | 16.12.17 (ל"ת)
19. וואו, עושה טעם של עוד. אולי תוכל להעלות הרצאות לרשת או משהו כזה, שיהיה אפשר לשמוע ממך עוד. ממש יפה ומרגש. מישי | 16.12.17 (ל"ת)
18. השראה אמיתית אני חושבת שאתה יכול לעבור לייעוץ מנכלים. מהנקודה שבה אתה נמצא היום אתה רואה הרבה יותר. דידי | 16.12.17 (ל"ת)
17. כבוד גדול כבן לאב שהיה לו rp שהתחיל בדיוק כמו לך . ההתנהגות שלך ראויה להערצה . אבי חי עד גיל 91 עם המחלה המקוללת הזו אבל גם הוא השלים עם המחלה הזו עקיבא | 15.12.17 (ל"ת)
16. המנהל המיתולוגי שלי הכתבה כתובה במילים של אבי ברנר, ללא עריכה. וזה מרגש. נכון, הוויב השתנה, "שיפור מתמיד", "challenge", כבר לא בארסנל המילים. אבל - חריפות וחדות המחשבה, לצד אהבת האדם (ולא שלהיות מנוהל על ידך לא היתה משימה מאתגרת) עדיין נוכחים וחזק. אני לא אובייקטיבית, תמיד הייתי מעריצה... נגה אלון | 15.12.17 (ל"ת)
15. אבי הסיפור שלך גדול מהחיים יישר כח פגשתי את אבי ברנר במצגת שפעל הנייר בחדרה בועבדתי כנער ביוםשה בעבודות חשמל כיליד נוה חיים בחדרה בשנות 19664-67 אהי כמהכל היה נמרת ישיר חדורמוטיבציה ודיבר בחהט על העתיד מכונצ הקרטון הפקת חשמל מגז ועוד.. מתברר שסיימתי אצ מכלל שנקר באוצו מסחול תעשיה וניהול 4 שנים לפניל כמיזור הראשון עם צורר ראשון מוכר עי ניו יורקהסיפור בכתבה נגעה לחיבי... יחד עם זאת שאתה אבי ואשתל שולמית מתנודדים עם העיוורוןמגיכ לכם כח הכבוד!! דו שחר ילעד הוה חיים חדרה שכונה לעד מפעל נייר חדרה דן שיר | 15.12.17 (ל"ת)
11. תמיד היית בסדר לא השתנה דבר. כעת אתה פשוט שלם עם עצמך. גם קודם היית בסדר. כל הכבוד! משה | 15.12.17 (ל"ת)
10. יש מי שצופה מלמעלה הכרנו בעבר, לפני שנים. לא היית האדם הערכי שמתואר כאן, אלא נרגן, אנוכי ומלא מרירות ונטייה להזיק לאחר. צחוק מזלזל, מלא בטחון של יוהרה ו"שופוני". הרגשת כמו מלך, אך כבר אז הבנו רוב האנשים מסביב כי אתה לחלוטין לא מי שמתואר פה.... מה אומר? החיים הם גלגל.... רק בריאות. רק בריאות | 15.12.17 (ל"ת)
7. בריאות אבי ריגשת אותי מאוד , אני מאחל לך שתמשיך בדרכך החדשה המסיבה לך אושר ,אני אישית רוצה לומר לך שלמדתי ממך לא מעט ואת כניסתי לחברת חוגלה המדהימה אני חב לך. חג שמח בריאות ואושר. ותמשיך לנפנף את המנגל עם הגחלים כדי ששאר הגחלים ידלקו. (דוגמא שהענקת לנו לתפקיד המנהל בחוגלה) בריאות עזרא עזרא חבה | 14.12.17 (ל"ת)
6. מרגש אבי היקר, אנחנו מכירים מעל שלושים שנה, אבל עכשיו הוספת לי צד שלא הכרתי. שלומית סיפרה כמה אתה מאושר וטוב לך מאז הפרישה, למרות קשיי הראיה, וכעת אני מבינה איך ולמה.. ריגשת אותי אילנית | 14.12.17 (ל"ת)
5. עין אחת מי הרופא שגילה לך את זה זה בדיוק מה שקורה לי בחושך אני לא רואה כלום אבל ממש כלום ביום זה עוד בסדר קצת אבל בלילה כלום אשר | 14.12.17 (ל"ת)
4. אבי יקר, אתה ראית אותנו....ועוד איך....!! התרגשתי לקרוא. העוצמות מהדהדות!! אשרייך טעות תיקון קטנטנה: תמיד לנגד עייניך חשוב היה לך גם הקשר עם נשות העובדים שבחברת "חוגלה". כל שנה מחדש התקשרת לברך בחג שמח, בשנה טובה. אכן דורש אכן מקיים! חג אורות שמח! עדנה קרקולי | 14.12.17 (ל"ת)
2. אבי אני הייתי התותחן של אבי בטנק 2ב עברנו את מלחמת יום הכיפורים יחד האיש והאגדה חביב אמריו | 14.12.17 (ל"ת)
אבי ברנר, לשעבר מנכ"ל נייר חדרה: "הייתי צריך לאבד את הראייה כדי לצאת מהחושך לאור"
62 תגובות לכתיבת תגובה