המשאבים שלנו הם סופיים בהחלט. התיזה שלך מבוססת על שגיאה בסיסית. זה מה שנקרא פרפטואום מובילה. התייחסות ספציפית: נטיעת העצים דורשת כוח אדם. כמובן שמדובר בהשקעה כספית. כבר בפעולה הזו נוצר ניצול חברתי (המניע, איך שאתה קורא לו, זה היזם או המעסיק לפי ראותך, מקבל סכום כספי שעולה על כל עובד במיזם ולפעמים כל העובדים יחדיו). התמונה של שפע גם היא מוטעית: מהו שפע? באיזה יחידות? כאשר יש אינסוף אז הדברים נכונים. אך עבור כל מצב סופי (ומציאותי), אז נוצר פער כספי/חברתי. באינסוף אין פער כזה- אין משמעות לכסף ולמושגים עשירים/עניים.

המשאבים שלנו אינסופיים. כיצד? אפשר לנטוע עץ, אפשר שניים, אפשר עשרה, אפשר מאה, אפשר יותר. אפשר לבנות בית, אפשר לבנות שיכון. אפשר לגדל כבשה, אפשר עדר שלם. כשאדם מניע תהליך שיוצר לו הון הוא לא לוקח כסף מאף אחד. כשהוא נטע לו מאה עצים ולא אחד כמו שכנו הוא לא לקח כסף לא משכנו ולא מאף אחד אחר. ל ה י פ ך. הנוטע עצים רבים צריך עובדים כדי לטפל בהם, הוא אמנם עושה לעצמו כסף אבל לשם כך הוא יוצר משרות הכי טובות שהעובדים שלו מצאו. הוא עושה כסף לעצמו ובד בבד עושה כסף לעובדים שלו. כן, הוא מוציא שפע של פירות לשוק וכשיש שפע של פירות המחירים שלהם יורדים לרווחת העניים. לכן. לא מפריע לנו שמישהו מרוויח הרבה כסף, להיפך ולהיפך, כשאדם עושה כסף הוא עושה כסף לעולם כולו. יש שפע = יש אימון = יש דרך טובה לכל = יש צמצום מאבקים = יש תרומות של העשירים לעניים [גייטס ובאפט תרמו מרצונם את רוב הונם] פעילות "לתקן" מצב כזה רק מביאה חורבן.

חבורה של תאבי בצע, שולטת בעולם.

הרי 40% מכל הביטקוין מוחזקים ע"י 6 אנשים, שגם מדברים אחד עם השני...

בני אדם הם אנוכיים וחזירים. לא להיות מופתע שאין צדק ושוויון בחברה האנושית.