החקלאות ותוצרתה, הירוק בעיניים והחמצן העולה מהם - הם האויר לנשימה ולנשמה ולא "נלבישך שלמת בטון ומלט"...

הסיכוי הוא שרוב תושבי אליקים עובדים מחוץ למושב במקומות סמוכים או לא כל כך סמוכים. הם בעלי וילות שאותם קיבלו מהמדינה בעלויות נמוכות. מי שעוד עובד בחקלאות הם תאילנדים. הגיוני לצמצם את החקלאות הדמיונית הזו ככל האפשר.

אסור לוותר על תכנון כוללני שרואה יותר מרק בניה למגורים. גם נושא השטחים הפתוחים, ועוד יותר התשתיות התחבורתיות , לא מטופלות היטב ביוקנעם. ראו את הקושי לצאת למרכז בכל יום בבקר

כבישים בטונים עוד ועוד נא לבנות 20 קומות ו40 קומות יש מספיק מקום בשמים תנו לנו גם ירוק בענים !!!!

איציק אומר דברים נכונים ולעניין,יש ליוקנעם זכות מלאה לגדול, אך לא על חשבון מישהו אחר. על יקנעם לנצל את השטחים שלה קודם ורק אז לנצל שטחים של אחרים. כולנו איתכם

מאמר בהיר, המסביר ומנמק את האיום הממשי על עתידו של מושב אליקים בפרט ועל זיהום הריאה הירוקה של המרחב הכפרי במועצה האזורית מגידו בכלל. מקווה ומייחל לכך שההיגיון יגבר על העדרו.

גם אני חובב טבע ויותר מיזה מי שחושב על צרכי המדינה מבחינת קרקעות לדיור בעוד 50 ו 100 שנים קדימה (לצערי בגופי התכנון לא מתמודדים עם השאלה הזו) ולכן כבר היום בכל פיתוח עירוני צריך קודם כל לחשוב ולנצל כל שטח פנוי בתוך העיר יקנעם ובכל עיר אחרת, ובעיר בונים לגובה לא לרוחב, עיר היא לא ישוב קהילתי ולכן אין בתכנון העירוני מקום לבניית צמודי קרקע או 2 או 4 קומות. אם את גידול ה"עיר" יקנעם וכל עיר אחרת בישראל היו מתכננים ומבצעים בהתאם אין צורך בעת הזו להתפתח לכיוון השטחים הפתוחים. ודרך אגב זו לא עניין רק של חובב טבע או לא זו חשיבה תכנונית וכן זה חייב לכלול בכל בניה כזו חניות תת קרקעיות, כבישים רכבים ומחלפים וחובת התקנת מתקנים לייצור אנרגיה סולרית על הגגות. אחרת נהפוך למדינה צפופה ותקועה.

יש באזור הרבה עתודות קרקע, חלקן מוגנות, כמו שמורות הטבע והמרחב הביוספרי. בשטחים שנותרו ניתן לבנות כי אנשים צריכים לגור ואין מספיק אדמות במדינה. מה גם שהאדמות באזור אינו פוריות. אלו אדמות סלעיות שלא ניתן לגדל בהן הרבה גידולים חקלאיים.