שוב ניצול מצוקת צרכני הדיור וחוסר פתרונות מיטיביים לתושבים ולרוכשים, מינהלת התחדשות עירונית נוסדה בשנת 2007-8 באופן מעשי והיוותה כלי ניהול לצרכנים, בשנת 2008 צבי בר והכנופיה שלחו את רענן כהן לחוקק חוק שנדחה בממשלה, למרות זאת פעלו כאילו הוא קיים חוק דיור בר השגה בלימה 1 , כרמל שאמה הכהן חבר קרוב של צבי בר ותלמידו בחר לקחת מאיתנו את התוכנית ולרוץ להלשין לצבי בר ולסכל את המינהלה של התושבים נמצאת אצלי הכתבה מהמקומון על התמיהה שכרמל בחר להשלים עם בר, בהמשך פירסמנו מידע ראשוני ויצרנו מהפכה במשרד הפנים

חשוב לטפל בשכונות, להרוס רחוב/שכונה שלמה במקביל ולא בצורה של בניין ואחרי שהוא מסתיים להרוס עוד בניין. בצורה כזאת ניתן לבצע בנייה נכונה של תשתיות ולא לגרום למפגעים עבור תושבי השכונה ועבור הדיירים שקונים דירה בבניין חדש אבל ברחוב ישן שבמשך שנים יהווה אתר בנייה רועש ומפריע

מעניין מה העיריה המושחתת הזו עשתה עד היום אם רק בעוד חצי שנה יפרסמו מדיניות. לא תכנית. עד אז יהיו בריצת אמוק לתת אישורים ואישורים כדי לקבוע עובדות בשטח והמדיניות תאשר למפרע את כל מה שנתנו למאפיות שמנהלות את העיר. כי זה מה שהם עושים כבר חמש וחצי שנים ואף אחד במדינה לא דופק על השולחן. כולם שמחים שיש איפה לזרוק עוד ועוד אישורים כדי לרצות את כחלון וגלאנט וחבר מרעיהם. אותם אלה שמנהלים את המדינה מאחורי הקלעים- ממשיכים. המדינה ממש לא מנקה את האורוות. הכל יחזור כשהיה גם אם ביבי וחבורתו ילכו משם.

אוי לנו האסון הדרך תשתיות לא מסוגלות לקלוט היום את הביוב שרק לא ניזכה

הרעיון נראה ונשמע מפתה. אבל, וכאן האבל הגדול. התשתית נשארת אותה תשתית. רוחב הכבישים אינו משתנה. הצפיפות רק תלך ותגבר. ממררים את החיים לתושבים המתגוררים באזורים אלה . משאיות המלט חוסמות את הכבישים. פקקים. חסימות. גרים בתוך אתרי בנייה שאינם נגמרים. ואז תישאל השאלה הגדולה מכל - איך יתוחזקו המבנים. יש תחושה שהקברניטים שבויים ברעיון הזוי שיתפוגג מהר מידי, אבל מאוחר מידי. כמו תמיד במחוזותינו. חשיבה להיום. מחר כבר יהיו שרים אחרים וראשי עיר אחרים. אז מה איכפת.

החלטה נבונה של המדינה והישג מדהים של העיריה. סוף סוף יאשרו את פרויקטי הפינוי בינוי של בניינים ומתחמים ישנים שרק מחכים להריסה ובניה מחדש. פרויקטים אלו מהווים סכנה ואינם מתאימים יותר למגורי אדם. כל הכבוד