1. 01.04.18 בסמי עופר נכחתי באצטדיון בהצגה הכפולה, אולם נשארתי רק לחלק הראשון, עד לסיום ההכרעה בפנדלים. מברך את הכותבים על תאור מדויק, מעניין, כתוב היטב ואמין. ייתכן והכותבים היו ביציע העיתונות ה"סטרילי" לכאורה, אינני יודע. לי מאד מאד הפריע שאוהדים המזוהים בחיצוניות שלהם עם בית"ר ירושלים (עפ"י הצעיף והחולצות) התנהגו כמו קבוצה של "בריחה מאורגנת" ממחלקה סגורה בבית חולים לבריאות הנפש, הקללות היו איומות, העיניים "רצו" בחוסר מנוחה בתוך ארובות העיניים, וההרגשה היתה של טרוף, או מילימטר לפני אסון. מרצוני החופשי בחרתי לעזוב את האצטדיון. גם כאשר אוהבים / אוהדים קבוצת כדורגל, צריך לעשות זאת מבלי לסטות מקווים פסיכיאטריים מקובלים. לא כך נצליח למלא את האצטדיונים בנשים וילדים, יוסי מ-חיפה | 05.04.18 (ל"ת)
חצי גמר גביע המדינה: הצגה כפולה, מורכבת ומרתקת
1 תגובות לכתיבת תגובה