האמריקאים ימצאו דרך לעקוף את הסינים, גם אם זה אומר שחקלאים רבים ינשרו זה רק אומר שהם יעברו למתכונת של חוות ענק עם עלויות תפעול זולות יותר. בטווח הארוך הם יגוונו את התוצרת ויפתחו לשווקים חדשים. לסינים לעומת זאת אין יותר מידי חלופות והם תלויים בתוצרת של המישורים הגדולים, הם יהיו חייבים להשקיע הון באפיקים אחרים ולא יציבים כמו אפריקה ודרום אמריקה, תהליך שייקח שנים ועד אז מחיר המזון בסין ירקיע שחקים ויאיים על הביטחון התזונתי שאחרי הכל הוא משמעותי פי כמה ממחיר מסך מחשב או טאבלט. החקלאים האמריקאים ינטרו טינה לסינים ויחזרו להצביע לטראמפ אחרי שהוא יציע לתת להם פיצוי בדמות סובסידיות ממשלתיות לטווח קצר ועבודות בתעשייה שתרוויח מהמכסים. מבחינת ישראל זו הזדמנות להשקעה בשיווק טכנולוגיה חקלאית במדינות אפריקה ודרום אמריקה שינסו לעמוד בביקוש הסיני למוצרים הללו.

א. היצוא מארה"ב יגיע לסין בדרכים עקלקלות דרך צד שלישי, שייצא את הסויה שהוא גידל ובתמורה ייבא סויה מארה"ב (בסופו של דבר, הסינים צריכים לאכול, ואחרי מהפיכת העיור החקלאות בסין צומצמה מאוד) ב. החקלאים האמריקאים ימצאו גידולים אחרים לגדל (אולי משהו לכוון הביו-דלקים)

לכן, אין לי ספק כי יוכל לפצות את החקלאים על ההפסדים מכספו האישי.