אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פערי השכר בין המכללות לאוניברסיטאות נחשפים

83 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

81.
הרי כולם עברו (או לא) את אותה בחינה של הלשכה...
האם מי שעבר את הבחינה בציון גבוה וקיבל את הרישיון אבל למד במכללה הינו פחות טוב מאשר חדברו שלמד באוניברסיטה וקיבל את אותו ציון בבחינה? שווקא במקצועות עריכת דין וראיית חשבון בהם יש בחינה מקצועית כל העניין של היכן למד הבוגר אינה רלוונטית לטעמי. הרי בתיאוריה ניתן לגשת לבחינת הלשכה בכלל בלי ללמוד במקום כלשהוא אלא בבית - אם עברת אתה מוסמך ואם לא, אז גש למועד נוסף.
דני | 26.04.18
79.
ל-77 מה שלא הבנת ש 150,000 אין טעם לתבוע בבית משפט
מערכת המשפט של ישראל היא כזו שזה פשוט לא כדאי, אחרי שתפרנס את עורכי הדין, אחרי שתפסיד ימים בפגישות, בתי משפט, לחכות לשופט ששכח להודיע שלא בא לו לבוא לדיון, אחרי כול זה במקרה הטוב ואחרי שנים רבות השופט ילחץ עלייך "להתפשר" בסה"כ את תפסיד, לבית משפט הולכים רק עשירים או אם תבעו אותך אחרת בורחים מזה.
רמי | 24.04.18
77.
כלומניקים שקיבלו פריווליגיות מהמחוקק
מכירים את הבדיחה על הבדואי והגמל שהולכים במדבר? הגמל עוצר . -יאללה, קדימה- אומר הבדואי. - שק לי ב... - עונה הגמל. הבדואי מנשק וממשיכים הלאה. ושוב, אחרי זמן עוצר הגמל. - יאללה... - שק לי...- הוא מנשק, וממשיכים, וכך הלאה והלאה. לקחתי עו"ד על מנת לתבוע. בחור רציני, בוגר אוניברסיטה, כ-20 שנה במקצוע, עם המלצות. כבר שנתיים הוא סוחב אותי בפגישות ו"ייעוץ". כל חודש-חודשיים דרש וקיבל אלפי שקלים. מקדמים את העניין.... פותרים עניינים מנהליים... מארגן ראיות...... מנסים לגמור בטוב...... נלך לבוררות..... והכסף זורם מכיסי לכיסו. אחרי 16 חודשים נוכחתי לדעת שאני נמצא בנקודת הפתיחה. חוץ מ-4-5 מכתבים (די עילגים, ולא תמיד בהירים...) שחלקם לא נענו כלל, אפילו טיוטת כתב תביעה לא נכתבה. 56,000 ש"ח פלוס מע"מ כבר שלמתי... נכון. אני תמים ופראייר (לא היה לי ניסיון עם התחום עד כה). אז מה עכשיו? אני חתכתי, לקחתי עו"ד צעיר, רעב, בוגר מכללה. עד כה שלמתי לו פחות מ-10,000 ש"ח. השאר תלוי בהצלחה. התביעה הוגשה. נראה מה יקרה..... אגב, כל התביעה היא על סך של כ-150,000 ש"ח. אני פראייר, כבר אמרתי?
נפגע עו"ד | 24.04.18
75.
תגובה למגיב 1
דמגוגיה בגרוש. משפטנים לאורך הדורות איפשרו לכל אותם גאונים שאתה מונה, לממש את עצמם. המשפטנים הגו את הרעיון המופשט שגם נכס לא מוחשי, כמו המצאה, יכול להיות קניין פרטי ולכן טסלה או פסטר או שי עגנון יכלו לפתח את המצאתם בלי לחשוש שזו תגזל מהם. משפטנים ופילוסופים של המשפט הגו ושכללו את רעיון הפרדת הרשויות לאורך המאות האחרונות. בזכותם, אתה חי במדינה דמוקרטית וזכותך לכתוב את התגובית שלך, גם אם היא שטותית, בלי לבקש רשות מהמלך. כן, גם הרעיון של דמוקרטיה פותח לאורך הדורות על ידי פילוסופים של המשפט.
אחת שתיים שלוש | 24.04.18
73.
הבלוף בסקר
ראשית עורכי הסקר נראה שהם אינם אובייקטיביים שנית ברור שרוב בוגרי לימודי משפטים באוניברסיטת תא כפי הנראה תושבי תא ועובדים בה, ששם השכר גבוה יותר מכל הארץ ובוגרי המכללות אינם תושבי תא ואינם עובדים בתא ושכרם נמוך עקב כך . (גם אם נבדוק בכל מקצוע אחר נראה את ההבדלים והפערים )
השפוי | 23.04.18
69.
זו לא הבעיה האמיתית שלי כעורך דין
הבעיות האמיתיות שלי הן א. מרבית חברי לספסל הלימודים לא עוסקים כלל במקצוע הזה ב. 50% מאלה שנותרו במקצוע, לא רוצים לעסוק בו, כולל אני ג. אתה כל הזמן עוסק בצרות של אחרים, בחלאות וברמאויות ד. ההסבה המקצועית אחרי 5 שנות השקעה בלימודים וסטאז', לא פשוטה בכלל: אין לזה יתרון באף מקצוע אחר, ואתה כבר נשוי עם ילד. מי יפרנס בזמן שאלמד משהו רציני ? ה. בהדרגה, הרבה לקוחות מבינים שעובדים עליהם בעיניים. שזה אותו הסכם, עם כמה מחיקות ושינויים, ושבסוף את השינויים הגדולים, עושים רק כי הם מבקשים אותם. ו. לקוחות אחרים לוקחים עורכי דין כשכירים, מה שמוריד עוד יותר את השכר בשוק, ואת היקף העבודה במשרדים. בקיצור אני במלכודת. תעשו לעצמכם טובה. תלמדו משהו אחר. אם אתם חייבים, תעשו תואר כפול במשפטים (שזה באמת הכי קל שיש, לומר את האמת), ובעוד משהו. שיהיה לכם לאן לברוח אם תתחרטו. יאללה בהצלחה
ציניקן | 23.04.18
68.
בארה״ב רואת חשבון עושה $200,000 בשנה
חברה שלי ללא תואר, רק קורס של כמה חודשים, עושה היום $200,000 בשנה וזה רק יעלה עם הזמן. גם אם תמכור יהלומים באיזה סכום שתרצה, לא תעשה כסף אם אין קונים או ביקוש. בארץ ישנם כולה 8.5 מליון תושבים כולל ערבים, זקנים ותינוקות. מתוך זה כמה לקוחות פוטנציאליים? עכשיו כמה עורכי דין או בעלי מקצוע על כל כמה לקוחות? לכן אין מה לבכות חברים, זה נורמלי לגודל השוק. כמו כן, ברור שבעל הבית מעדיף לשלם יותר למי שהתקבל וסיים תואר במקום יוקרתי. רק ככה בוררים את הדפארים מאנשי המקצוע. בהצלחה לכולם.
חי טוב | 23.04.18
63.
עם שנתיים ניסיון מרוויח מעל 16 אלף
באופן כלליי אני מופתע מתוכן ורמת המחקר , לא התייחסו למומחיות ושכר בהתאם לתפוקות העובד כמו בכל תחום גם במשפטים יש להתייחס לרמת הידע ותחום ההתמקצעות , ישנם תחומים בהם רמת השכר גבוהה ללא קשר למוסד בו למד העו"ד והפוך בהצלחה לבוגרים החדשים מחזק אתכם עלו והצליחו
עו"ד מכללה | 23.04.18
62.
מקצוע ראית החשבון בדרך לשם
המכללות מעבירות אנשים שאין להם כישורים מתאימים, ואין שום סיכוי שהיו מתקבלים לאף אונברסיטה. אותם בוגרים או עובדים במשרדים ועושים נזקים ללקוחות (המשרדים לוקחים אותם כי הם זולים יותר) או פותחים משרדים קטנים ושם בכלל החגיגה חוגגת. הבעיה שלקוחות לא יודעים להבחין בטיב רואה החשבון והולכים אחרי מחיר. משרדי רואה החשבון הטובים מורדים רמה בשביל להתחרות במחירים, ואז מתחיל מירוץ לתחתית. לא נורא מס הכנסה מבסוט.
טל | 23.04.18
49.
טובת הכלל
מצויין שיש הרבה עורכי דין, ומצויין שמוכנים להשתכר בפחות, ולא מופרז כמו שהיה פעם. הסיבה שהמכללות משתכרים בפחות לא נובע מהיותם ממכללות, אלא הסינון באוניברסיטה היא לא מקרית. במחקר הראו שתלמידים ש"התקבלו" לאוניברסיטת הארורד בארה"ב השתכרו כמעת זהה בין אם הלכו לשם בפועל ובין אם לאו.
רוברט | 23.04.18
45.
בלונים מנופחים....
עו"ד לא צריך להשתכר יותר מאקדמאי אחר. מה שהיה בעבר אסור שיהיה בעתיד. כול מני פלצנים התרגלו לשכר טירחה גבוה ומנסים לשמור על כך בכול מני דרכים. משרד המשפטים צריך לשמור על האינטרס של הציבור ולבחון בעצמו את הסטודנטים לקבלת רשיון עו"ד. מי שרוצה ומשתלם לו שילמד משפטים השוק חופשי .
avi311 | 23.04.18
43.
מדהים שחוקרים באוניברסיטה מצאו את זה
מה חשבתם, שהם יפרסמו נתונים שמפרגנים למכללות? השאלה אם יש משתנים שמסבירים הבדלי שכר טוב יותר ויש להם קורלציה עם מקום הלימודים, כמו למשל גיל. בית הספר למשפטים הראשון שנפתח במכללות הוא בן פחות משלושים, כלומר בוגריו הם בני 45 עד 50 מקסימום. ורוב בתי הספר למשפטים במכללות הם בני פחות מעשרים. כלומר הבוגרים שלהם עוד לא הגיעו לשיא ההשתכרות. האם החוקרים ניטרלו גיל?
דני  | 23.04.18
32.
משפטים צריך להיות תואר שני
לא צריך עורכי דין צעירים, עורך דין יכול להיות גם בן 40 או חמישים. אם משפטים יהפוך להיות תואר שני, אז יגיעו למקצוע הרבה בעלי קריירה שנייה. למשל פורשי הייטק בני 40, שיתחילו קריירה עם ניסיון חיים בתור לקוחות בדיני עבודה, רכישת דירה, גירושין, נזיקין וכד' את המכללות צריך להסב ללימוד מקצועות יצרנים, בתחום הנדסת חשמל מחשבים, בניין ואלקטרוניקה, טכנאות, מקצועות פרא רפואיים,סיעוד.
אסף | 23.04.18
26.
קראתי את המאמר המקורי -ניסו להכפיף את הנתונים לתפיסה שגויה-
א. כאשר מפלחים את הנתונים על פי מוסד לימודים עולה כי %29 מבוגרי המכללות עובדים במשרדים עצמאיים משלהם בעוד שהאחוז בקרב בוגרי האוניברסיטאות עומד על %16 בלבד. *עצמאים לא מקבלים משכורת...הם מקבלים רווחים. ב. " בוגרי אוניברסיטאות נוטים להיות מועסקים יותר במגזר הציבורי ולעבוד פחות במשרדים עצמאיים מאשר מקביליהם בוגרי המכללות. ממצאים אלו אפשר להסביר באותו האופן שבו הסברנו את ההבדלים שנמצאו על בסיס לאום ומוצא עדתי: לבוגרי מכללות קשה יותר למצוא עבודה במגזר הציבורי ובמשרדי עורכי הדין מאשר לבוגרי האוניברסיטאות, ולכן אחוז יותר גדול מהם נאלץ לפתוח משרדים עצמאיים." * ניתן להסביר זאת אחרת - חלק נכבד מבוגרי המכללות הם בקריירה שניה וחיפשו להיות עצמאיים מלכתחילה מפאת גילם (תופעת הגילנות בשוק העבודה הישראלי הקלוקל).
חושם | 23.04.18
24.
הגיוני לחלוטין (ברוב המקרים)
במכללות, כל פריחה קונה תואר במשפטים. כדי להתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטה דורשים פסיכומטרי מאוד גבוה ובגרות גבוהה. גם אם אין קואורולציה של 100 אחוז בין אלו לבין אינטיליגנציה (ויש קואורולציה של כ 75%), זה עדיין מראה על היכולת לחרוש...ועו"ד צריך לחרוש המון כדי לדעת את התחום שלו לעומק. זה שהתקבל וסיים אוניברסיטה, נחשב לאדם ברמה גבוהה יותר ממכללה, וברוב רובם של הפעמים, זה כך.
שחר | 23.04.18
23.
תנאי הכניסה היחיד למכללות: "יש לך דופק?"
השאר לא חשוב. מה הפלא שמעסיקים מעדיפים לקחת בוגרי אוניברסיטאות? והסטטיסטיקה היא עוד חלקית, כי אם היו בודקים כמה בוגרי אוניברסיטאות עוסקים במקצוע עריכת הדין, וכמה בוגרי מכללות התייאשו מלמצוא עבודה, ועוסקים במשהו אחר, התמונה היתה עוד יותר עגומה.
כרדיאולוג | 23.04.18
20.
למגיב/ה 12
החומר אינו אותו חומר והאנשים אינם אותם אנשים... בנוסף גם רמת הבחינות והדרישות שונה לחלוטין! באוניברסיטה דורשים הרבה לימוד עצמי ויישום, בעוד ברוב המכללות דורשים בעיקר שינון של החומר ש"נלעס" כבר על ידי המרצים ו"הקאה" שלו. בנוסף, לרוב רמת הסטודנטים באוניברסיטה היא מלכתחילה גבוהה יותר כי תנאי הקבלה גבוהים ומחמירים הרבה יותר. באוניברסיטה יש הקפדה על רמה של בחינות על ידי הקפדה על ממוצע כיתתי קבוע (מה שמוכר כ"נרמול"), בעוד במכללות אין חובה כזו ומכאן שאין מניעה להכין בחינות קלות שבהן הסטודנטים מקבלים ציונים גבוהים לא בהכרח בשל רמתם. במכללה הסטודנט הוא לקוח לכל דבר, שקונה מוצר ומשלם עליו כסף רב ולכן שביעות הרצון שלו עומדת בראש סדר העדיפויות, בעוד אוניברסיטה מעמידה את רמת הלימודים והמחקר מעל סטודנט כזה או אחר. אפשר להמשיך עוד ועוד, אבל נראה לי שהנקודה הובהרה. כמובן שיש מכללות יותר טובות מאחרות וגם סטודנטים של מכללות שאינם נופלים ברמת מסטודנטים של אוניברסיטאות, אבל מדובר ביוצאים מן הכלל.
שירה | 23.04.18
18.
האלטיסטיות הפטרונית מאנשים מתנשאים נמשכת
מחקר שרק אחד מאוניברסיטה יכול לכתוב אינשטיין נחשב לילד מוגבל שכלית ורצו לזרוק אותו מבית הספר טסלה שהתפטר מאדיסון נטען עליו שהוא מהנדס גרוע אף אחד מהם לא התגאה במוסד לימודים שהוא למד בו כסיבה להצלחה שלהם, מחקר מביש אולי תעשו מחקשר על כמה ילדים מפונקים אחרי צבא שלהורים שלהם הייתה יכולת כלכלית לתת להם ללמוד באוניברסיטה ולשבת בבית ארבע שנים ולחיות על חשבון ההורים, יש לי עוד רעיון למחקר אולי תעשו על מרצים גזענים, פטרוניסטים, שחצנים באוניברסיטה שאין להם מושג מהחיים האמתיים
אמיר | 23.04.18
14.
זה לא בזכות רמת ההוראה. האוניברסיטה מראש לוקחת סטודנטים חזקים, שהיו מצליחים בכל מקום
המחקר לא בהכרח מעיד לרעת המכללות. אני למדתי באוניברסיטה, בפקולטה יוקרתית עם סף קבלה גבוה (למדתי תחום הנדסי, לא משפטים, אבל העיקרון דומה). והאמת... לא התפעלנו מרמת ההוראה, למדנו שטויות מיושנות ומתחכמות שלא הכינו אותנו למקצוע. מה שבאמת חשוב למדנו לבד תוך כדי עבודה. אז זה עיוות סטטיסטי שהאוניברסיטה מתגאה בהצלחה שלנו... היא לא תרמה לזה הרבה. היא סתם "התלבשה" עלינו, אנחנו שמראש היינו טובים וידענו להסתדר בכל מקום.
בוגרת אוניברסיטה | 23.04.18
13.
התחום הפך להיות מזבלה של חסרי יכולת
פעם היה כבוד להיות עורך דין. היום, כשמכללות מסוימות מנפיקות תעודה לכל דורש, המצב רע מאוד. במכללות הכסף קובע ולא הערכים. הבעיה היא שקשה לברור את המוץ מהתבן והסטיגמה דבקה בכל. ואל תגידו לי "בחינות לשכה". בחינות הלשכה הן לא יותר ממבדק ליכולת השינון של המועמד. מה שמשנה זה מבדקי אינטליגנציה, משמעת עצמית וכושר למידה דוגמת בחינות בגרות ופסיכומטרי. הרי מדוע בחר אדם זה או אחר ללמוד משפטים במכללה ולא באוניברסיטה? האם מוכר לכם אדם שהתקבל לאוניברסיטה ובסוף בחר ללמוד במכללה? אוניברסיטה, טובה יותר / טובה פחות, מעבירה את המועמדים הליך סינון קפדני יחסית שמבטיח רמה אנושית סבירה ומעלה. מכללות, לעומת זאת, מקבלות בזרועות פתוחות כל מועמד ובתנאי שיוכל לשלם.
חבל | 23.04.18
12.
כולם כמו בת יענה, חושבים שאם קוברים ראש באדמה לא רואים
זה ברור שבוגרי מיכללות ירוויחו פחות, תישאלו בכלל למה הלכו למיכללה ולא לאוניברסיטה כי לא עמדו בתנאי הקבלה לאוניברסיטה ועכשיו אפשר גם להסיק מזה למה הם "שווים פחות" כי במכללה חשוב למוסד קודם כל שתשלם שכר לימוד ואילו באוניברסיטה חשוב קודם כל ממוצא הציונים שלך כי אם לא תעמוד בממוצא שדורשים תעוף ובמכללה תעוף אם לא תשלם שכר לימוד, הציונים פחות חשובים
אקדמאי | 23.04.18
11.
מחקר שעולה ממנו ריח גזעני
ברגע שהגעתי לקטע שעורכי דין "אשכנזים" מרווחים יותר "מספרדים" אז הפסקתי לקרוא... הרי אנחנו לא בשנות ה-50... רגע ואם אני חצי-חצי (הרי היום רוב האוכלוסייה הצעירה מעורבת) או 3/4, מה זה אומר כלפי??? אשכנזי או ספרדי... נראה שהמחקר האינטרסנטי מטעם האוניברסיטה בת"א (מן הסתם), בא להראות את ההתנשאות ואת "היתרון" לעומת שאר המוסדות שאינן אוניברסיטאות.
אקדמאי | 23.04.18
10.
הסיבה הרבה יותר פשוטה: קשרים במגזר הציבורי האשכנזי
רבים מאלה המתקבלים לתפקיד במגזר הציבורי, לרבות פרקליטות, משרדי ממשלה , אלו אנשים שמקושרים למישהו מתוך המשרד או בעלי קשרים למגזר האשכנזי הישן שעדיין שולט במגזר הציבורי. מכרזים תפורים , פרוטקציות וכו'. ראיות לכך בדו"ח מבקר המדינה, כעובדה מוגמרת שלמעלה מ 50% מהמכרזים בשירות הציבורי אלו מכרזים תפורים מראש לאנשים מסויימים, כלומר שמור לי ואשמור לך. אין זה אומר שהאנשים האלה טובים יותר, חכמים יותר ומוכשרים יותר וכל בר דעת יודע שבכדי ללמוד משפטים לא צריך להיות גאון, ההבדל הוא שהם פשוט מקושרים יותר לאליטות הנכונות ומכך נגזר חוסר השוויון. כך הם זוכים למשכורת טובה יותר, קביעות, חוזי בכירים והכל על חשבון הקופה הציבורית, כאשר משנה לשנה שכרם עולה. כל מי שיעבוד במשרד עו"ד שנה , שנתיים יידע לעשות את העבודה גם אם הוא לא למד את המקצוע. לומר שבוגרי אוניברסיטאות טובים יותר או מרוויחים יותר, זו מסקנה שמנותקת מההקשר הכללי הם לא טובים יותר ולא יחכמים יותר . מישהו אמר גזענות ? מקווה שתפרסמו את התגובה ותציגו האידך גיסא
לא מדוייק | 23.04.18
4.
זאת דרך לא נכונה להשוואה
הדרך הנכונה להשוואה בודקת את פערי השכר לא רק לפי מוסד הלימודים אלא גם לפי וותק עוה"ד, מקום המשרד/חברה ותחום העיסוק. לדעתי קריטריון הוותק הוא המשמעותי שכן לפי מה שראיתי בשוק, רוב עורכי הדין הוותיקים הם בוגרי אוניברסיטאות וממילא הם מרוויחים יותר מעצם הוותק שלהם. מאחר ורוב בוגרי המכללות הם צעירים, הרי שבלי קשר למוסד הלימודים לא היה להם עוד זמן להגיע לרמות השכר הגבוהות יותר.
שירה | 23.04.18
3.
כעו"ד כל מה שיש לי לומר זה שריבוי עורכי דין = ריבוי בירוקרטיה
"מערכת הצדק" היא בעצם לא יותר מאשר בירוקרטיה של הצדק. כדי להאכיל כל כך הרבה עורכי דין צריך לייצר הרבה בירוקרטיה. בסופו של דבר מי שנדפק זה המשק והאזרח. שכר הטרחה גבוה כדי לאפשר פרנסה סבירה בפחות שעות עבודה (עבודה שמתחלקת בין הרבה עורכי דין). מדובר בקרטל, למי שלא יודע.
רעות | 23.04.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת