מזעזע שמצד אחד השופט הנדל פוסק באופן מסויים ומצד שני כותב שיש עוד דרך לפסוק, דרך אחרת. עצם המונח "פסיקה" משמעותו , בעצם , החלטה ובחירה באפשרות אחת תוך שקילת כל האפשרויות. נראה שרק בגלל שזה "בייניש" פתאום פסיקה היא בעצם "השקפה", ויכולה להיות "השקפה" אחרת. אז במקרה זה מה התועלת בשיפוט שלך, השופט הנדל???

קראתי כל כך הרבה פסקי דין הזויים, החוזרים ודשים, וכל פיסקה היא בבואה של קודמתה במקרה הטוב, ולעיתים ההיפך ממנה. אין להבין דבר מרוב המלל. פסקי הדין מנותקים מכל מציאות, חוק ודין. והגרוע הוא שכבר איני היחיד הסבור כך בין חבריי, נהפוך הוא. אכן בבית המשפט אני קד בכבוד מעושה, אך בפועל כבר אין לי ולרבים רבים מחבריי, כל כבוד לבתי המשפט.

הערת אגב של שופט עליון בהחלטה שדוחה בקשת רשות ערעור על פס״ד שקבע שהוא התרשל. לא השתכנעתי. לא נראה לי שזה מה שיעזור לו שם.

בעולם הפשע הראשים זהירים יותר. קצין משטרות וגם שופט בכלא 4.

שופט שדן בבקשת רשות לערער מוסמך לתת רשות, או שלא לתיתה - לא יותר. הערות אגב הן רעה חולה בפני עצמה, אבל במקרה הזה נשאלת השאלה בשביל מה רץ השופט לתת את ההערה המטופשת הזאת, כשהוא אמור לדעת שהיא תמשוך הרבה אש?

בכל פעם שאתם קוראים על החלטה תמוהה של שופט תבינו שהשיקולים החשובים באמת סמויים מן העין. ולא, הם לא מופיעים בפרוטוקול. אל תחפשו אותם שם.

בעיקר עורך דין?

אישה נעלה נעלה נעלה נעלה את הדלת בפני בעלה שגם הוא נעל לא קטנה. אבל הוא מעדיף באנגלית big shoe יקרא שמו של הטמפיט.

ואחר כך יגידו שיש בית משפט עליון לצדק - כנראה שהצדק הוא יחסי, יש בוזגלו ויש בייניש, אולמרט וכול