יוצרים מצג שווא כאילו מה שקובע את מחיר המים זה כמות הקידוחים. אין שקר גדול מזה, מה שקובע את מחיר המים הוא החוזים בין המדינה לחברות ההתפלה. גיורא שחם מוכר את המדינה לחו"ל, או יותר נכון לטייקונים מחו"ל.

רשות המים מונעת משיקולים לא ענייניים. הצורך לבטל את מונופול מקורות ברור. יחד עם זאת, לא צריך לשפוך את המים עם התינוק. לא מוצדק בעיני לרצות לפגוע בחברת תשתית כמקורות רק בשם הרצון לבטל מונופול. ממה שקראתי בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם, למקורות יש ידע ומקצועיות בתחומים רבים ובהם קידוחים. חבר שעובד בחברת מים בחו"ל סיפר שמהנדסי מקורות מייעצים לחברתו בתחומים רבים ומקבלים ביקורות טובות מכל דרגי ההנדסה בחברה. לדעתי מוכרחים לנצל את הידע הרב והניסיון שצברה מקורות על מנת לקדם את צרכי המדינה בתחומי המים. שימוש בחברות זרות יכול להיות כתוספת של כח עבודה לביצוע הקידוחים עצמם אולם כל התכנון והידע לשימור מערכות המים הארציות צריך להישאר אצלנו בישראל.

כולנו עדים לכרסום העבודה העברית, לחיסולה של העבודה המאורגנת, לחזירות מצד הממשלה (רשות המים) ולסיום החלום הציוני והמותג שנקרא "כחול לבן". עוד יגיע יום שגם הממשלה על מנהלי חברותיה הממשלתיות יופרטו, כי נבחרי ציבור ומנהלים מחברות בינלאומיות בוודאי יעלו לנו יותר בזול מנבחרי ציבור ומנהלים ישראליים כחול לבן.