פייסבוק עדיין יכולה בקלות לקנות חברת סלולאר (כמו BLU למשל). אבל יודעת שהיום זה יחשב לרעתה... עם המוניטין שצברה בהפרת הפרטיות. מגיע לה כל רגע. בעיית אטלנטה - אי השקעה באנטי וירוס טוב... לא צריך מליונים, רק לשים מנהל מוכשר שאינו בן דוד של ראש העיר, כפי שבדרך כלל קורה.

אגב, לא בקיא במוסדות פיננסיים אבל בהרבה עבודות מבקשים גישה לתיק רפואי, ובאשר לאלו שלא מבקשים- עם יש למעסיק עוד סנן הרי זה מצוין. בשבילו.

*היחיד* בארץ שבכלל יודע אותו היא קופת החולים. אפילו חברת הסלולר, בהנחה שמי מעובדיה מספסר במידע, לא יכלה לקשר בין הממספר הזה לשם שלי. במקרה המדובר זה היה רק מרקטינג, אבל ככל הנראה כל המידע האישי שלי דלף ומסתובב איפשהו במאגרים, אנשים עם מטרות יותר זדוניות צריכים רק לשלם.

לרוסים שלמדו בתקופה הסובייטית (גם שם הייתה אפליה אבל אמיתית ולא מתקנת, מה שגרם לתהליך הפוך שבו רק הטובים שבטובים התקבלו ורופא יהודי עלה על מקבילו הרוסי).

*היחיד* בארץ שבכלל יודע אותו היא קופת החולים. אפילו חברת הסלולר, בהנחה שמי מעובדיה מספסר במידע, לא יכלה לקשר בין הממספר הזה לשם שלי. במקרה המדובר זה היה רק מרקטינג, אבל ככל הנראה כל המידע האישי שלי דלף ומסתובב איפשהו במאגרים, אנשים עם מטרות יותר זדוניות צריכים רק לשלם.

המסקנה שלו לא נגעה להעדפה מתקנת אלא לעובדה שיחס לא הוגן ומקפח כלפי נשים ומיעוטים ימנע מעובדים אלו מלהצטרף לגוגל שכן למה להם לעבוד המקום יקפח אותם? בכך גוגל יפסידו עובדים טובים (ואם לא ידעת נשים ומיעוטים אחרים יכולים להיות עובדים מעולים). לגבי אפליה מתקנת, השיטה המקובלת היא העדפה של נשים ומיעוטים רק כשיש מספר מועמדים עם נתונים זהים - כלומר לא מתקבלים לעבודה עובדים פחות טובים. השיטה השניה, והפחות מקובלת, קובעת שייתקבלו באפליה מתקנת גם כאלה שהם מעט פחות טובים, כך שאם יש פער לטוב החזק יותר אך הפער קטן ולא משמעותי יעדיפו את הצד החלש והמקופח יותר. גם כאן איכות העובד עדיין מובטחת.

אי מתן עדיפות מתקנת גורם לזה שהטובים ביותר ולא משנה מאיזה מגזר ייתקבלו. עדיפות מתקנת גורמת לזה שאדם יתקבל גם אם הוא פחות טוב. מאחל לך שרופא שהתקבל בעדיפות מתקנת יטפל בך ושמהנדס שכזה יבנה לך את הבית

מאחסני DNA צריכים להיות נתונים תחת אותה רגולציה של רשויות בריאות. מצד שני, במצב בו מידע רפואי מסווג בארץ יכול להיחשף לכל דורש ע"י מקורבים מתוך המערכת, אולי כבר עדיף לסמוך על חברות מסחריות.

כיום אין מיפוי גנטי מלא לאף אחד כמעט והשירות הזה לא זמין כמעט לא בישראל ולא בעולם. בדיקת DNA נקראת כיום צ'יפ גנטי והיא מאתרת משהו כמו 3,000 תסמונות ולקויות ידועות. בתוך הבעיות הללו אין מידע לגבי גנים בעייתיים למשל לבעיות כבד, בעיות של מחלות פנימיות ועוד. יש מעט מאוד מידע ככה שיוצא שכל מי שעושה בדיקת צ'יפ גנטי מקבל מידע רק על בעיות מאוד מאוד אקוטיות. אין עדיין מיפוי של מיקרו בעיות ולכן האקרים שיפרצו למאגרים גנטיים יקבלו מעט מאוד מידע שבוודאי כבר יש לחברות הביטוח גם ככה כי אלה דברים שחייבים להצהיר עליהם. מוסדות פיננסים לא מתעניינים בבעיות רפואיות.