אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

רווחה נוסח ישראל: דיל גרוע במחיר מופקע

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
בדואים ואחרים
לא כל מי שחי בישראל הוא בעל תעודת זהות, ולא כולם משלמים ביטוח לאומי. בדואים שחיים בכפרים לא מוכרים בגליל ובנגב, חלקם חסרי תעודת זהות. הם אינם משלמים ביטוח לאומי וגם אין להם ביטוח בריאות.. ובכל זאת מה מספרם? נמוך למדי. לגבי חרדים: אדם שאינו עובד משלם פחות ביטוח לאומי בהשוואה לאדם עובד. אני לא מכיר את הסדרי התשלום של ביטוח לאומי אצל חרדים שלומדים בישיבות אבל סביר להניח שגם הם משלמים פחות מאשר אדם עובד. כאן כבר מדובר באוכלוסיה די גדולה עם קצב ריבוי גבוה. גם זה לא צריך להצדיק את הייבוש המכוון של שרותי הרווחה בישראל. לפי עובדות אלה נראה שאפשר לדבר כאן על מדיניות סדורה של הפקרת אזרחי מדינת ישראל לגורלם, כשהמדינה אינה רואה עצמה חייבת לדאוג גם לצרכים הבסיסיים ביותר שלהם. משמעות הדבר היא החלשה של החוסן החברתי של החברה הישראלית. זה מה שהליכוד הנאו שמרני רוצה: קודם כל רווחים (הרבה) למעטים ואחר כך מעט רווחה לרבים.
יורם | 12.06.18
15.
ממשלה מושחתת/עולם שלישי זה כאן
רק בממשחה מושחתת אפשר להתנהל כך...שר האווח פושע לפני העמדה לדין קיבל שוחד ושחרת במידע לאווח אישי.... שר הפנים עברין מורשע שישה בכלא שב לאותו תפקיד ושוב תפוי להעמדה לדין על שוחד וגניבה.ראש ממשלה שפן ופחדן שקוע בקבלת שוחד ומרמה עד הצואר ומתחמק מחקירות עלוב נפש
חמימו | 11.06.18
13.
ביטוח לאומי זה בסך הכל עוד מס עקיף
ביטוח לאומי זה עוד מס שזורע חול בעיניי הציבור. הו4 מיועד להוציא עוד מיסים עקיפים ולהעביר אותם לאוכלוסיות של שותפים קואליציונים ולממן את משכורות העובדים הלא יעילים ואת המנהלים הבכירים שגם הם מינויי מקורבים. אלו שמשלמים הכי הרבה הם אלו שיפגעו ראשונים מהפער העצום בין הגבייה לתשלום. שוב מקרה קלאסי של מערכת לא מתפקדת בחסות הממשלה שכל תפקידה להכניס יד לכיס מעמד הביניים הקורס.
איתי  | 11.06.18
9.
ל-5: יחס חוב לתוצר מאוד חשוב, בייחוד בשעת משבר
תוציא לך מהראש את המונח ״כלכלה חדשה״. אין דבר כזה. הכלכלה מעולם לא השתנתה, אפילו שיש לנו כיום אינטרנט ומחשבים. ואחד העקרונות של הכלכלה הוא שנטילת חוב כרוכה בסיכון. אם חברה נוטלת חוב על מנת להשקיע ברכישת מכונות שבעזרתן תוכל לייצר מוצרים, אזי נטילת החוב יכולה להיות משתלמת, והיא תוכל להחזיר אותו וגם להרוויח. אבל אם אנחנו נוטלים חוב על מנת לצרוך (והוצאה סוציאלית היא צריכה ולא השקעה, משום שהיא אינה מגדילה את הכנסות המדינה ממסים, לפחות לא באופן ישיר ומיידי), אזי החזר החוב הוא נטל על התקציב השוטף, ואם ניקח יותר מדי חוב שכזה, הרי שנפשוט את הרגל. ואין לך דוגמה טובה יותר מאשר איטליה, אשר שקועה בחובות עתק וכרגע הריבית על אגרות החוב שלה מזנקת, משום שהמשקיעים לא מוכנים להלוות לה כספים נוספים בריבית כל כך מגוחכת. אם הריבית תטפס עוד קצת, היא כבר לא תוכל ללוות יותר, ותיאלץ לקצץ בתקציב, כולל בהוצאה הסוציאלית, ואז בניגוד לטענותיך יחס החוב לתוצר דווקא כן ישפיע על החיים היומיומיים של האזרחים. אם אנחנו לא רוצים להגיע למצב של איטליה, אז מוטב שננהג באחריות פיסקלית.
אורן | 11.06.18
5.
אין שום משמעות ליחס חוב תוצר
זה כלכלה ישנה. מה שחשוב זה רמת החיים של האזרחים. זאת הכלכלה החדשה. יחס חוב תוצר טוב עוזר בעיקר למוסדות פיננסים כמו בנקים וחברות השקעה לקבל בחו"ל רבית נמוכה על הלוואות שלהם. זה ממילא לא מתגלגל לאזרחים שמשלמים כאן רבית מופקעת על הלוואות ומינוסים.
לאורן | 11.06.18
3.
ההשוואה מגוכחת ומקוממת את משלמי דמי הביטוח. איפה הבדואים והחרדים והערבים?
צריך לשים את הדברים על השולחן. די להיות פוליטיקלי קורקט. מדינת ישראל לא יכולה להשוות את עצמה למדינות מתוקנות בעולם, כל עוד משלמי דמי הביטוח הלאומי שייכים לחלק מסויים מהאוכלוסיה, אבל מקבלי הרוב המוחלט של דמי הביטוח נמצאים בשכבות אוכלוסיה לא יצרניות, או מרובות ילדים, או כאלה שעובדות בשחור.
משה | 11.06.18
2.
אין שום משמעות לשאלה אם המעסיק או העובד...
...משלמים את דמי הביטוח הלאומי - הם בכל מקרה יוצאים מכיסו של העובד. הרי למעסיק אין זה משנה אם הוא משלם את הכסף לעובד או לביטוח הלאומי. מבחינתו הכל מתחבר יחדיו לעלות ההעסקה של העובד. לפיכך אם ידרש להפריש חלק ניכר יותר לביטוח לאומי, הוא יגלגל את העלות על המעביד בכך שמלכתחילה יציע משכורת נמוכה יותר, כך יוצא שהעובד בכל מקרה משלם מאה אחוז מדמי הביטוח הלאומי, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין, וכל הסיפור הזה כביכול נעביר את העלות למעביד היא פיקציה שמוכרים לציבור, כדי שלא ישים לב איזה סכומי עתק הוא משלם לביטוח הלאומי. ולגבי השוואת ישראל למדינות אחרות ב-OECD מבחינת הטבות סוציאליות - מה שבכל פעם שוכחים לציין הוא שמרבית המדינות בארגון ה-OECD שקועות עמוק בחובות כתוצאה מההוצאה הסוציאלית המנופחת שלהן, ונמצאות בסכנה של פשיטת רגל (עיין ערך איטליה). בהשוואה, יחס החוב לתוצר של ישראל הרבה יותר טוב (וזאת למרות ההוצאה הבטחונית העצומה), ואם אנחנו רוצים לשמור את זה כך, מוטב שלא נגדיל את הקצבאות.
אורן | 11.06.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת