אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית

59 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
59.
אני הבנתי את זה אחרת
אין כאן התנגדות מוחלטת לפסיכולוגיה חיובית אלא ביקורת לגיטימית לחלוטין. כל תחום, גם אם הוא טוב ויכול לסייע לאנשים יכול להפוך לחרב פיפיות או למסחטת כספים ואת זה בדיוק מבקרת הכתבה. הוא מדבר על כך שאינדבידואלית, פסיכולוגיה חיובית יכולה להשפיע רבות על חיים של אנשים, אבל כחברה, מוטלת עלינו אחריות לקחת את זה למקומות אחרים - לתיקון הסביבה שלנו, הערים שלנו והקהילות שלנו. וכן - גם לתיקון המדינות שלנו. וברגע שמטילים את כל האחריות על האינדבידואל זה פשוט לא קורה.
מיכל | 20.07.18
56.
בעצמי
זו כתבת פרסום של של הספר שלו, שהוא נסיון להרוויח משהו מהתחום הפופולרי, דרך השלילה אם לא דרך החיוב. מעניין לראות איך פרופ' בן 80 מגבש דעה (שלילית) על תחום חדש ואפילו לא מנסה בעצמו לעשות פעם מדיטציה. זה לא שאין לי ביקורת על התחום, ועל טוני רובינס, ועל אושו, אבל ניסיתי, ולמדתי וקיבלתי דברים מדהימים ממורים רבים.
לומד | 24.06.18
55.
התגובות של מצדדי השיטה מאוד לא חיוביות...
אני אוהב מאוד לקרוא תגובות ובעיקר ראיתי כאן כעסים רבים ופסילה על הסף, המגיעים לבוז וזלזול כלפי העיתונאית והחוקר המרואיין. במילים אחרות, ראיתי כאן מרירות, נקמנות, רשעות, חוסר ענייניות, אגו נפוח ועלבון. דבר אחד לא ראיתי אצל המגיבים האלה: התייחסות שקולה וחיובית, תשובות נמומקות לשאלה מדוע הפסיכולוגיה החיובית היא אכן מענה הולם ומדעי ולא טרנד חומרני ויומרני. שזה מה אני משוכנע שהוא, אחרי קריאת התגובות מכל החיוביים האלה:)
די מצחיק | 22.06.18
53.
צודק מאד
הפסיכולוגיה החיובית היא דבר חשוב - אבל היא צריכה להתמודד גם עם בעיות חברתיות , וגם להזהר מפופליסטים שמתמשים בה כדי להרוויח הרבה כסף. מי שחושב שפסיכולוגיה לא קשורה לבעיות חברתיות או פערים לא ראה את הסרט "המאה של העצמי" או כיצד משתמשים בשיטות פסיכולוגיות כדי לשווק מוצרים - תרבות הצריכה.
אלון  | 19.06.18
52.
הבולשיט הגדול בעולם
אי אפשר למחוק את כל הדברים האובייקטיביים שגורמים לאנשים להיות מאושרים או לא מאושרים. החיים הם מאזניים. לעיתים הכמות של הדברים הטובים סוחבת את המאזניים לאושר. לעיתים לעצב. מכירים את המשפט-'יכל להיות יותר גרוע? גם זה בולשיט. הפרופסורים הללו והרצאותיהם הם כמו ספר רומן רומנטי לאשה שאין לה אהבה. מבט על דוגמניות במגזינים כשאת ממוצעת או לא עלינו מכוערת. חמידה של בתים יפים כשאת חיה באורווה. כל הפילוסופיה הזאת לא שונה במאום משיטת השיווק הנזכרות לעיל. מלבד מקרים של מאניה דיפרסיה יש אנשים נורמטיבים שחשים עצב ובצדק. זה בסדר לחוש עצב כשזה בצדק. אי אפשר לשנות את הגורם האובייקטיבי אלא לקוות שהוא יעבור. זה כבר עניין של מזל.
חןחן | 18.06.18
51.
רק חסר שיאשים את הפסיכולוגיה החיובית ברצח ארלוזורוב
כמה בולשיט, לא יאומן. הפסיכולוגיה לא עוסקת בעוני ובחברה ובפוליטקיה - לזה יש תחומים אחרים. ולקחת אנשים שעושים בזה שימוש שלילי כאינדיקציה - מה אשמת היוצרים. האם איינשטיין אשם בהפצצת הירושימה? בקיצור, זקן ממורמר לא רלוונטי ומראיינת פתיה ורודפת סנסציות (סליחה, אבל זאת עובדה)
אדם חושב ופתוח | 18.06.18
49.
במקום דיכוטומיה נוצרית של טוב ורע למה לא להשתמש במה שעובד?
ראוי שמשרד החינוך ישלב בתוכניות הלימודים אלמנטים מהתוכניות של טוני רובינס ודומיו כדי לקדם תלמידים להשתפר ולהצליח דווקא בדברים שהם גרועים בהם וכדי לדאוג לבגרות נפשית של הילדים בבית הספר. באופן דומה בצבא ובאקדמיה כלים המלמדים הבנה עצמית, תקשורת בין-אישית טובה, שליטה ברגשות, יכולת ריכוז ומשמעת עצמית הם חזקים ושווים הרבה מאד מבחינת התוצאות שהם יכולים להשיג.
דודי | 17.06.18
47.
לגבי טוני רובינס
1. כן, יש שרלטנים בתחום. לא כל מומחה מטעם עצמו שווה את הזמן או הכסף שהוא דורש. 2. הגורואים היקרים הם באמת מאד עשירים, טוני שווה חצי מיליארד דולר כיום. מה שכן, כל החומר הרלוונטי נמצא ברשת או בחינם (Sound cloud) או ניתן להורדה 3. אם אנשים מוכנים להוציא כסף על זה, אז מי קובע אם זה טוב או לא? טוני לא פוסל שימוש בפסיכולוג, למרות הזמן והסיכוי לכך שהבעיה לא תפתר. הגישה האקטיבית שדורשת מהאדם שרוצה להשתנות לצאת ולעשות היא זאת שקובעת. 4. טוני לא איש פסיכולוגיה חיובית. בעיקרון שליטה ברגשות חשובה כדי להצליח בחיים. טוני ואחרים מלמדים איך לנטרל אמונות מגבילות, להבין את הערכים שמניעים אותנו בחיים ואיך לפעול כדי לשנות אותם במידה והם לא מועילים מספיק, ואיך לעשות תוכנית פעולה כדי להשיג את אותם ערכים. המטרה יכולה להיות אושר בעדיפות עליונה כמו שהיא יכולה להיות הצלחה/קשר אינטימי/כוח או כל דבר אחר עם המשמעות הנלווית שכל אחד יגלה לעצמו.
דודי | 17.06.18
44.
ל 39. זליגמן סליגמן הוא יהודי....והוא מגד מיסחור.
ולכל המתלוננים. המרואין איש אקדמיה וקצת יודע... מתלונן על כך שהפכו ענף אקדמי לתנועה ומרוויחים. אין בעיה במלקרים אלא בזה. שמשפצים ומוכרים אותם במסווה של הבטחות. כנראה לפעמים זה כבר הפך לתנועה מיסטית ומוכרת אשליות. לא נגד המחקר, נגד המיסחור.
מלי | 16.06.18
41.
לא הבנת כלום מהפסיכלוגיה חיובית!
ראשית לא צריך ללכת לסדנאות יקרות,קח 20 ספרים מרכזיים וכיסית את התחום, שנית הפסיכולוגיה החיובית מספקת כלים מנטליים לרווחה נפשית להגברת האושר, הכלים של הפסיכולוגיה חיובית לא הופכים את האדם למאושר הם מספקים לו קרקע איתנה להתמודדות חיובית עם המציאות לשיפור עצמי מתמיד,וככאלה הם באמת עושים את העבודה, נכון פסיכולוגיה חיובית מתאימה יותר למעמד הבינוני ומעלה,אבל בעקרונתיה וכליה כל מעמד סוציואקנומי יכול להעזר לשינוי לטובה, חסר לך הכתב המון ידע,לא מאמין ירדת עומק התחום הנדון!
א-ב | 16.06.18
39.
זליגמן הוא חוקר מוערך ביותר
בעל גילויים משמעותיים הרבה לפני הפסיכולוגיה החיובית. הוא אכן אדם נוצרי דתי. אז מה? הוא התעסק לפני כן בדיכאון ועלה על תחום מצויין. ה0פסיכולוגיה החיובית הגיעה בדיוק כשנמאס לכולם לחקור רק פסיכופתולוגיה. כי זה לא מקדם את העולם מספיק ומחקר של פסיכופתולוגיה הוא מוגבל. וקוראים לזה פסיכולוגיה חיובית. לא סוציולוגיה או אנתרופולוגיה. ופסיכולוגיה, לצערנו, לא עוסקת כיום מספיק בחברה ובעוני
פסיכולוגית חוקרת | 16.06.18
38.
בלבול מושגים
שלא כמו בכותרתה, המבטיחה עיסוק בפסיכולוגיה חיובית, הכתבה עוסקת בנושא שונה. הכותבת אינה מבחינה בים פסיכולוגיה חיובית שהיא ענף אקדמי בפסיכולוגיה, לבין חשיבה חיובית ומתכונים שטחיים לאושר ב 5 דקות. הפסיכולוגיה החיובית, ככל תחום אקדמי מגובה במחקרים. לעומתם המתכונים הפופולריים לאושר, הם בדיוק זה, מתכונים פופולריים. אין קשר בין שני התחומים, וחבל שהכותבת נפלה לפח הזה
טל | 16.06.18
37.
פירוק אחריות
בית משפט לא עושה צדק מדינה לא מגינה על אזרחים במלחמות מדינה לא עוזרת לקשישים ולמשפחות בריאות- עליכם רפואה-עליכם כבישים- תשיגו כסף קחו הלוואות שלמו מסים ודלק ועדיף שתיקנו טנק חינוך- עליכם הכנסת היא לונהפארק השחקנים הם בממשלה ואתם? תחיו תנו לילדים ריטלין תשלחו לצבא שני מעמדות אפס אחריות של המדינה תחייכו בין הטילים במלחמה הבאה אף אחד לא שם עליכם שבת שלום עמישראל
פירוק הדמוקרטיה | 16.06.18
36.
כתבה גרועה
פשוט בזבוז זמן, רצף של דמגוגיה חסרת תכלית ואף מלא בעיוותים! לא הבנתי מה הפואנטה ומה ניסית להגיד חוץ מזה שמגלגלים פה כסף.. אולי הבעיה היא בכלכלה.. לא משנה יש לי הרבה ביקורת על הכתבה אבל השורה התחתונה שאני מרכיב את הקהילה והחברה והממסד והממשלה ואם אני מאשים את האחר שום דבר לא יזוז.. רק כשאני יפעל אז דברים יזוזו.. עד מתי מחכה שההם יעשו משהו בשביל האספסוף? זה לא קרה לא בימי הכהנים המלכים הקיסרים הדוכסים והראשי ממשלה
לבלוב | 16.06.18
34.
כתבה\ תוכן גרוע - פסיכולוגיה חיובית מדברת על מחקר.
גם אני לוקח בספק חלק מהמסקנות של המחקרים האלו או איך שמשתמשים בהם או שצריך להשתמש בהם, מפה ועד ליחס לזה דברים שקשורים לרצון להרוויח כסף ע"י אנשים שמציגים את עצמם כקוצ'רים כאלו ואחרים ומדברים על חיוביות בכללי, מה הקשר? מחקר זה מחקר וזה העיקר וצריך לדעת להפריד... חבל זה עוול לכיוון חיובי שלם שבא בכוונה לעזור לאנשים באופן מדוד וביקורתי. גם לפני זה היו זרמים שדוחפים לחיוביות, זה לא אומר שזה פסיכולוגיה. זה כמו לבקר פיזיקה דרך מטא-פיזיקה ולומר שפיזיקה זה לא דבר חדש כי היו זרמים של מטא-פיזיקה הרבה לפני זה. כל הפואנטה של פיזיקה זה שהיא מביא ידע מדוד- מביאה *ידע* ושוללת מהחוסר ידע - מהמטא-פיזיקה. ה"מטא-פסיכולוגיה" הייתה קיימת כך או כך - הקטע זה לבצע מחקרים ולהוכיח מה עובד ומה לא. יש מחקר ויש מסקנה, ועושים שימוש במסקנה הזאת ואו שמשיגים את התוצאה או שלא(גם זה לאדם ספציפי בלבד לפעמים). זהו. מי שטועה שבמקום לבוא ולעזור לאנשים להפריד עוד מציג את זה כאותו הדבר, ע"י התמקדות טוטאלית בשלילי, ובלי להציג פתרון, דרך טובה וחלופית, צריך להיות ביקורתי ולמצוא את האיזון.
. | 16.06.18
28.
די לערבב פוליטיקה!
5 (!) פעמים בכתבה מופיעה הטענה שהיחיד לא יכול לדאוג לאושר שלו בעצמו, ללא התערבות של המדינה. עוד פעמיים מופיעה הטענה ההזויה שאין מספיק התייחסות ל"נושאים כמו גזע, העדפות מיניות, ג'נדר, מעמד" (דרך אגב, גם בפיזיקה ובמתמטיקה יש דיון מינימלי בנושאים האלו...). הדובדבן שבקצפת זה כמובן "לפסיכולוגיה חיובית היו מעט מאוד הסברים לבחירה בטראמפ" וההסבר הנפלא על זה שבוחרי טראמפ כועסים ולא מאושרים. כתבים וסופרים יקרים (באמת) - נשמח אם לא תדחפו לנו את דעתכם הפוליטית בכל מקום אפשרי...
בנימין | 16.06.18
24.
כאחת שמחפשת את האושר והמשמעות כבר 25 שנה
גם לי יש תובנות. מה לא עשיתי? קורסים, סנדאות, טיפולים, יוגה, מדיטציה, ספרים. הגעתי למסקנה שזו עוד שטיפת מוח שעושים לנו. האנשים הפשוטים. כדי שנהיה יצרנים יותר ולא ניפול בנטל על המערכת עם טענות, דיכאון, מחלות וכו'... אבל, מצד שני: איזה עוד אופציה יש לנו? מה עדיף? לחשוב שלילי, להתמקד במה שלא טוב, לריב, לכעוס ובאופן כללי לרצות למות??? אני החלטתי לבחור בשטיפת המוח החיובית באופן מודע. האם אני מאושרת כל הזמן? ברור שלא! האם זה עזר ושיפר את חיי? חד משמעית כן!! אז שכל אחד יעשה את הבחירה שלו....
אני | 16.06.18
22.
הרבה מלל - מעט אמת
עושה רושם שלכותבת הכתבה אין מושג אפילו בסיסי בפסיכולוגיה ועירבבה פה אלף ואחד תחומים. מה לקואצ'ינג ופסיכולוגיה? זה כמו להגיד שנומרולוג הוא מתמטיקאי. ומרצים לא אמורים להתפרנס? מסתבר שגם לוגיקה בסיסית היא לא צד חזק אצל הכותבת. אם כסף לא עושה אותך מאושר אז לתת הרצאה בחינם או לקחת עליה הרבה כסף זה אותו הדבר כלומר אין קשר בין הדברים וכל אחד צריך להתפרנס. אם יש מי שמוכן לשלם שישלם.
דר. מציאות | 16.06.18
21.
כתבה מאוד חד צדדית ומטעה
הכותבת והמרואיין לא עורכת את ההבחנה הבסיסית בין מחקר אקדמי לכל השאר. כמו בכל מחקר אקדמי תמיד יהיו אלו שיעוותו אותו וינסו להרוויח ממנו כסף ויטענו הרבה דברים מוגזמים שאין להם בסיס מחקרי. טוני רובינס בכלל לא חוקר באקדמיה אז למה להשתמש בו בתור אדם שמייצג את התחום? אולי הכותבת תקרא את המאמרים המרכזיים בתחום ותווכח בעצמה מה שהחוקרים אומרים, ולא תתבסס על מה שאחרים טוענים שהם אומרים.
יוני | 16.06.18
19.
מאמר חד צדדי, חסר בו הרבה אינפורמציה
יש כמה דברים נכונים במאמר זה. יחד עם זאת הכיוון מטעה. פרופ' דניאל הורוביץ בעצמו עושה את מה שהוא מתנגד לו: חד צדדיות. חסרה המון אינפורמציה לפרופ' דניאל הרוביץ. אני אמנה כמה נקודות: 1. אף אחד מהפסיכולוגיה החיובית לא טען שאם תחשוב חיובי תהיה עשיר. יחד עם זאת, הסיכויים שתצא מהעוני גדולים יותר אם תחשוב חיובי מאשר אם תשאר בחשיבה שלילית. הסיבה: אדם שחושב חיובי יש לו יותר מוטיבציה לעשות דברים חדשים ולקחת סיכונים, כאשר חשיבה שלילית מורידה מוטיבציה. 2. לא הוזכר פה ה NLP. הרבה לפני זליגמן התחיל הNLP, שבקצרה, נותן כלים שעובדים ממש, לשינוי החשיבה מתת המודע. אני עצמי עשיתי שינוי מקצה לקצה בזכות ה-NLP. אם לא היה NLP, היום הייתי עניה מרודה, חולה, דיכאונית, או לא בחיים. ולכן, באופן חד משמעי אני יכולה לומר שה-NLP הציל את חיי. היום, לאחר 10 שנים, אני יכולה לומר בביטחון שחשיבה חיובית אמיתית (מתת המודע) אכן משפרת את מצב הרוח, משפרת את המוטיבציה, יוצרת אושר תמידי (גם כשמאושרים יש נפילות, אך הן קטנות. לומדים את הלמידה וקמים מהר מחדש). מי שהופך את עצמו לגורו, זה עניין שלו (ה-NLP מתנגד לתופעה הזאת).
עדנה מימון NLP | 16.06.18
18.
דברים כאלה קורים כול הזמן
רעיונות מדעיים או פילוסופיים רציונליים תופסים את הציבור הרחב שלא מבין מאומה מהמדע או מהפילוסופיה שמאחורי הרעיון והציבור לוקח את אותם עקרונות ורעיונות למקום דמוי דתי. כמו התנועה של טבעונות, אוכל מהונדס, הימנעות מקרינה, קונספירציות, התנועות ההיפיות למיניהן ובאופן אירוני התנועות האנטי דתיות כמו מפלצת הספגטי המעופפת.
צהצחגח | 16.06.18
10.
טוני רובינס? קשה למצוא דוגמאות גרועות יותר
טוני רובינס הוא למחקר האקדמי מה שפוטין לדמוקרטיה. זה שלפעמים מדברים במילים מהתחום לא מחבר את אותך אליו. הכותב מתמרמר על זה שהשקיעו הרבה במחקר או שעוד לא חוקרים הכל? על זה שזה עוזר לחלק מהאנשים או על זה שזה לא הצליח עם כולם? יש מעט טענות רלוונטיות אבל היה צריך לחפש אותן...
שחר | 15.06.18
9.
אופטימיזם וולגרי
אין לבטל את הצדדים החיוביים והמחזקים שבחשיבה חיובית.אבל מוטב שלא להיתפס לאותו אופטימיזם וולגרי שמתחבר לרשע של הקפיטליזם ולמסר הידוע של החברה האמריקנית,אשר לפיו:אתם חיים בעולם חופשי ונייד.כל אחד מכם יכול "לעשות את זה",לטפס ולהיות מצליחן. ואם נשארתם מאחור,בתחתית,תאשימו רק את עצמכם.אותו מסר צפון גם בספר "מי הזיז את הגבינה שלי" מאת ספנסר ג"ונסון,שהיה רב-מכר בעולם ובישראל לפני כעשרים שנה.ארבעת גיבוריו מחפשים בתוך מבוך את הגבינה שתביא להם אושר,ומייצגים ארבע דרכי התמודדות עם שינוי {מיקומה של הגבינה הנכספת}.הלקח הברור:רק הם קובעים האם שינוי יהיה עבורם ברכה או קללה.כאילו הכל בידינו ואין סדרי עולם וחברה מכשילים.
שלומית טנא | 15.06.18
2.
מעניין ולא מדוייק
הפסיכולוגיה החיובית לא באה במקום הפסיכולוגיה הקלאסית אלא כנדבך נוסף שמציע לראות גם את מה שעובד ומתפקד אצל האדם. לא מבטלים את הרע אבל שמים לב גם לטוב.. הכתבה מעניינת וחלק מהביקורת במקום אבל ישנם אי דיוקים והקצנות של הכותב... תחום מעניין וחיוני ששווה להמשיך בו וכמובן גם להעלות ביקורת.
שמחה | 14.06.18
1.
ביקורת מעניינת
יש פה המון טענות מעניינות, אך כיוון שכל הכתבה מציגה אך ורק את הצד הביקורתי מלבד פסקה אחת בלבד חיובית, נוצרת הרגשה של כתבה עם אג'נדה וזה פוגע באמינות ובהרגשה. לרוב הטענות שעלו יש גם טיעונים כנגד - אפילו לטיעון של גביית סכומי כסף גבוהים, אני לא דווקא מסכים איתם, אני חושב שטוני רובינס מזעזע אבל מכתבה אני מצפה להציג את כל הצדדים של הסיפור ולא רק זוית אישית, לדעתי יש פה פיספוס גדול על נושא מעניין.
- | 14.06.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת