פסילת עסקת המיזוג בין מזרחי לאגוד מוכיחה עד כמה ההתערבות הממשלתית משחיתה את הכלכלה. השר כחלון טרפד את עסקת המיזוג תוך גרימת נזק כלכלי עצום ורמיסת עקרונות השוק החופשי וזכות הקניין. זאת מתוך מניעים של התחשבנות פוליטית ופופוליזם. בעשותו כן הסתתר השר כחלון מאחורי עלה תאנה "מקצועי" בדמות יועמ"ש רשות ההגבלים עורך הדין אורי שוורץ. אורי שוורץ זה מתנהג בדיוק כפי שמצופה מעורך דין מפולפל. הוא מייצר מסך עשן של הרבה נימוקים נבובים שמנוסחים בלשון גבוהה, והכל כדי לספק את הסחורה לשר כחלון ולזכות בקידום. בתוך כך מוכר אורי שוורץ את הציבור שאותו אמור היה לשרת. האם אנו רוצים שפוליטיקאים ועורכי דין קטנים ינהלו לנו את הכלכלה?

לא הייתה ואין לי כוונה לאפשר גוף מסוכן עם הון עצמי נמוך וייפול במשמרת שלי. אני צריכה יציבות ועובודה אצל טייקונים.

מדוע רשות ההגבלים לא מאמינה בבנק דיגיטלי? רובנו חיים את המהפכה הדיגיטלית ומיומנים במחשב ובסמארטפון. בנק דיגיטלי יהיה הרבה יותר יעיל ולכן יוכל לתת לציבור תנאים טובים יותר. אז מדוע שבנק כזה לא יוכל לגייס לקוחות בישראל? נכון שבנק חדש צריך לרכוש את אמון הציבור, אבל האם בגלל זה לא יקומו כאן בנקים חדשים לעולם? ומה פשר הטענה שחמשת הבנקים הגדולים מנסים למכור סלי מוצרים? אני לקוח של אחד משני הבנקים הגדולים ואיש לא אנס אותי לרכוש סל מוצרים. כידוע יש איסור מוחלט להתנות שירות בשירות. חוץ מזה, מה רע בניסיון למכור סל מוצרים? כל עסק בכל תחום מנסה לעשות זאת. מאחורי הטענה "שהמיזוג צפוי לצמצם את התמריץ .... להתחרות בשני הבנקים הגדולים" מסתתרת התאוריה המוזרה של רשות ההגבלים לפיה בנק גדול חושש להציע הטבות ללקוחות חדשים, כי אז לקוחותיו הקיימים יבקשו את אותן ההטבות, אבל בנק קטן כביכול לא חושש מכך. לגבי ייקור עלויות אשראי בענף היהלומים – הבעיה של היהלומנים להשיג אשראי נעוצה בעיקר במצבו של הענף ובעסקאות המפוקפקות והעמומות שמתבצעות בו.

והבנקים שמים קצוץ על הכל ביחס. גם כן פיקוח.