אני יכול להסכים עם מרבית דברי הכותב אבל הטענה לפיה הוראה טובה תלויה במחקר אותו עושה המרצה אין לה שום אחיזה במציאות. אכן ישנם קורסים מאד מתקדמים וחוגים שבהם צריך להיות מעודכן בזמן אמת אבל מרבית הקורסים דורשים מרצים ששולטחם בחומר, יודעים ללמד , מעודכנים ויודעים לממש שיטות הוראה חדשניות.

קיומן של המכללות מיטיב מאוד עם בוגרי האוניברסיטאות - בוגרי המכללות ממלאים את התחתית ועושים עבור בוגרי האוניברסיטאות את העבודה השחורה. לדעתי המדינה צריכה לסגור את המכללות הבזיוניות ולפתוח במקומן עוד שתיים-שלוש אוניברסיטאות בארץ. במילים אחרות: עדיפה האיכות מאשר הכמות.

במבחן התוצאה מקבלים דבר אבסורד שבוגרי המכללות מקבלים בשנה השנייה שלהם שכר גבוה יותר מאלה שלימדו אותם במשך 4 שנים וחינכו אותם לחשיבה הנדסית. יוצא שאנשי הסגל פשוט מקבלים שכר עלוב ולא הגיוני כאשר תרומתם לכלכלה לא נופלת ואף עולה על סגל האוניברסיטאות (61.5% לפי הכתבה). על כאן יוצא קיצפנו ואת זה חייבים לשנות. נשיאי מכללות ויו"ר למיניהם מקבלים שכר חסר פרופורציה שמרצי מכללות לא יכולים לחלום על זה גם אם יעבדו בתעשייה בתפקידים בכירים. לכן מי שמשפחתו חיה ברמת חיים גבוהה וכל הזמן שבע לא יבין את מצב אנשי הסגל במכללות!!!

אכן צודק כותב הכתבה בענין הבעייתי של המכללות שצריך להדיר שינה ממי שאכפת לו. על כך חשוב שיתקיים דיון במישור הציבורי ובמערכת ההשכלה הגבוהה. אולם מעבר לכך אנו עומדים בפני בעיה נוספת והיא יו"ר ורמ פרופסור שלמה בידרמן. מדובר על אדם מניפולטיבי וכוחני, שדרדר את המכללה האקדמית של תל אביב יפו למצב חמור. כשנכנס לתפקידו הוא נכנס למכללה מעולה מכל הבחינות, ועם אקדמי ומנהלי שעובדים בהרמוניה ומתוך כבוד הדדי. תוך זמן קצר הצליח לדרדר את המכללה באופן חמורבכל המישורים: אקדמי, מנהלי, ויחסי אנוש. כעת הוא נמצא בסכסוך עבודה מתמשך עם הסגל הבכיר והמנהלי (דבר שלא היה קיים בכל שנותיה), והגיע המצב לידי כך שהרוב המכריע של הסגל הבכיר הביע בפומבי אי אמון בתפקודו. מה שמצער בכל זה הוא שכל זמן שהמשא ומתן הנוכחי יתנהל באופו לא הגון ובכוחנות על ידי ראש ורם, אנו עלולים להידרדר למצב בו נמצאת המכללה האקדמית: חוסר אמון ותסכול, שלא לדבר על כך שבמצב כזה לא יוכל להתקיים כל דיון ראוי ומכבד על מצב המכללות. עצוב.

הוא חתיכת מגלומן שהורס את המכללה האקדמית תל אביב יפו ויהרוס את ורמ. לא ברור איך אדם שמגיע מפילוסופיה הודית וחסר כל מושג קלוש במחקר אמפירי מוסמך לקבל החלטות הרות גורל על עתיד המחקר במכללות. תיפטרו ממנו לפני שיהיה מאוחר, האקדמית תא יפו כבר שוקעת

כל עוד במוסדות יש רוב מוחלט לנציגי האוניברסיטאות לא יהיה שינוי. החתול שומר על השמנת לעצמו. 2002-2012 הוא הדור האבוד. אחרי משבר האוניברסיטאות לא הקימו אוניברסיטה בארץ; לא הגדילו את הסגל באוניברסיטאות, ואף הסגל קטן. הדוקטור הצעיר נאלץ להגר, ללכת לתעשייה או ללכת למכללות שלצמחו בתקווה שמחקר יתאפשר. בהתחלה בקטנה ועם הזמן יותר. רוב מסיימי הדוקטורט לא חלמו להיות מרצים, הם חלמו לחקור. בגלל זה, הניסיון לסרס את החלום בטח שלא ישפר את ההוראה. צריך לאפשר למרצי המכללות להנחות מסטרנטים ודוקטורנטים באוניברסיטאות תחת קריטריונים סבירים, ובהמשך לפתוח מסלולי תואר שני עם תזה ואף מסלולים לדוקטורט. לאפשר להשתלם כמו באוניברסיטה. יכולת ההתחדשות והחקר משפרת הוראה ולא הורסת, אבל דיכוי המחקר פוגע בהוראה. הקידום לפרופסורה נתון בידי ועדה הממונה על-ידי המל"ג. הדרישות דומות לאלו של האוניברסיטאות. מרצי המכללות מלמדים הרבה יותר, אין תנאי מחקר, אין מסטרנטים ודוקטורנטים, אך אלו פרמטרים מאד חשובים לקידום. מצב בלתי נסבל. צריך מהפכה במוסדות ולהכניס איזון בין האוניברסיטאות והמכללות. עד אז, מרצי המכללות יישארו כעניים בפתח.

המדינה שופכת כספים ללא היכר על האוניברסיטאות...בעיקר מימון של פנסיות תקציביות. מי שאמון על התואר הראשון הם בעיקר המכללות ושם צריך לדאוג לסגל חזק ולא למורים מסוג ב' כפי שנערי האוצר רצו בהקמת המכללות. הגיע הזמן לייצר מכללות חזקות שמיצרות בוגרים מעולים

משמרת את מעמדה על ידי השליטה במל"ג. האקדמיה הישראלית הפכה למושבה ניאוקולוניאלית של אוניברסיטאות אמריקאיות. עבדות הסגל הלא בכיר במושבה פועלת לטובת שוד הידע והעברתו למטרופולין.

המאבק המוצדק לשיפור מעמדם של סגל המורים (בכירים ומן החוץ כאחד) במכללות המתוקצבות צריך להיות חלק ממהלך כולל, מעמיק וייסודי, לבחינת מעמדן של המכללות בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה. דומני שמעולם לא התקיים דיון אמתי על סוגיות כאלה במל"ג. היה נכון לעשות זאת ערב השביתה הקצרה בשנה שעברה אלא שסיומה המהיר ללא הישגים אמתיים דחק את הדיון המעמיק הצדה לטובת כמה תופיני שכר שהיוו סוג של משתיק קול זמני. הפעם יש לדרוש דיון ולא רק תנאים. יש לדרוש הגדרת מעמד של חברי סגל המכללות במל"ג ובות"ת, בוועדות המינויים העליונות למינוי פרופסורים, בהגדרת סגל חוקר ותגמול עבורו ועבור המוסד, בשיטת תקצוב אנושית למכללות שבאמת תסייע בקידומן ותפסיק לשסות אותן אחת בשניה תוך בזבוז ענק של משאבים לצרכי מיתוג, שיווק ויח"צ. אני קורא לות"ת/מל"ג/אוצר/ור"מ להניח לרגע את נשק ההשפלה הכל כך חביב עליהן ולגשת לשולחן של דיון עקרוני ואמתי שאולי יעלה כמה גרושים לקופת המדינה אבל יזניק את ההשכלה הגבוהה מעלה.

הרעיון שעמד מאחורי הקמת המכללות הציבוריות בשנות ה 90 היה פשוט: להמנע מפתיחת שתי אוניברסיטאות חדשות כפי שהתחייב מגידול האוכלוסיה ובמקום זאת לפעול "כאילו" בסגנון הגשש החיוור. להקים מוסדות חלשים ונכים ובמיוחד זולים. זה אינו חדש: האוניברסיטה העברית לחמה נמרצות נגד פתיחת אוניברסיטת תל אביב, אלה נלחמו נגד פתיחת בר אילן ואוניברסיטת בן גוריון וכך הלאה. זאת הפסיכולגיה הגלותית- מה שאנחנו תפסנו יהיה בלעדי שלנו ולא ניתן ש"יגזלו" את תקציבינו להקמת מוסדות חדשים. לשם כך הן מכנות עצמן "אוניברסיטאות מחקר" (כולל הפתוחה) בזמן שבלא מעט מכללות ישנם חוקרים המפרסמים מחקרים העולים ברמתם על הרבה מחקרים שפורסמו באוניברסיטאות. הכותב צודק- לא יתכן מוסד השכלה גבוהה ללא מחקר. בהתנכלות אדמינסטרטיבית דרך תקציבים ודרך התנכלות לחוקרים במכללות במל"ג וועדותיו פוגעים במדינת ישראל כדי לשמור על "החנות הפרטית" של האוניברסיטאות מפני תחרות.

ככל הנראה כי המדינה משקיעה את כל מרצה בדברים החשובים באמת, כמו רפואה ציבורית, תאונות דרכים, יוקר המחיה, וכו'

את זה עדיין לא הפנימו נערי האוצר

המכללות הן המעבדות הכי מתקדמות והכי גמישות בתחומי ההוראה וגם המחקר. טוב היה עושים אנשי האוצר אם היו חושבים איך לשפר את תנאי העסקת סגל המכללות שכן מרבית הסטודנטים בישראל כבר לומדים בהן.

המאמר מדבר על החינוך. נגישותו. איכותו. התאמתו לתקופה ועוד. כדי לקדם רעיונות אלו יש צורך במוביל שערכיו מותאמים ומכוונים להשגת מטרות אלו. אולם לצערי בידרמן העומד בראש ור"מ פועל ממניעים זרים ודורסניים. סיכוי טוב שידרדר את מצב המכללות למקום שהוא מדרדר את האקדמית ת"א-יפו. שנת הלימודים תחל בשביתה ארוכה והרסנית. בידרמן לא יזוז ממושבו כדי להקשיב למרצים. וכל הקיץ הארוך שעומד לפיתחנו לא ינוצל כדי לקדם המו"מ ולהגיע להבנות. צפוי קיץ של הקפאה עמוקה! מצטרפת לקריאה לפיטוריו המידיים של בידרמן מראשות ור"מ!!

מדובר במכללות ציבוריות ולא פרטיות שבהן שכר הלימוד צמוד לשכר הלימוד באוניברסיטאות, ולכן הן לא קמו למטרות רווח אלא כדי לאפשר השכלה לסטודנטים שלא יכלו להתקבל לאוניברסיטאות לא תמיד באשמתם, אלא כי קיבלו השכלה פחות טובה במהלך התיכון. כדי לצמצם פערים ולקבל השכלה ברמה גבוהה במכללות נדרש סגל איכותי שחוקר ומתעדכן ויודע ללמד את החומר העדכני ביותר.

לתשומת לב המגיב מתגובה 5: במכללות הציבוריות המתוקצבות הסטודנטים משלמים את אותו שכר לימוד כמו הסטודנטים באוניברסיטאות. מכללות אלה מנוהלות כעמותות שלא למטרות רווח, ומקבלות תקציבים מטעם המדינה כדי שיוכלו למלא את שליחותן הציבורית: להשכיל את האוכלוסיה, לשפר את רמת הלימודים, ולהיטיב עם העם. נא לא לבלבל בינן לבין המכללות הפרטיות. ולמגיב מתגובה 2: יתכן מאוד שהצדק איתך, וששורשי הגישה המפלה את הפריפריה עמוקים, אבל איך יגיע השינוי? קשה להאמין שהכוחות שיחוללו את השינוי לא יצמחו מתוך הפריפריה עצמה, ולצורך זה צריך לחזק את החינוך וההשכלה.

בכתבה מדובר על מכללות ציבוריות שבהן שכר הלימוד זהה לאוניברסיטאי

כך הן היו, לשם כך הן הוקמו, ועל פי התפיסה הזו הן פועלות. הן לא קמו כדי "להיטיב עם העם". הן לא קמו כדי "להשכיל את האוכלוסייה". הן קמו כי היה ביקוש, ואפשר היה לדרוש הרבה (מאוד) כסף. עלות לימודים במכללה, גבוהה פי כמה מעלות לימודים באוניברסיטה. אז מה בא הפרופסור המלומד ורוצה ? עוד כסף. לא שיפור רמת הלימודים. לא הנגשת הלימודים ע"י הפחתת מחיר לסטודנטים, אלא שהממשה מכניס יד לכיסם של כלל אזרחי ישראל, ותגדיל את הרווחים של החברות הפרטיות האלו, שבמקרה, נקראות "מכללות".

ראשית יש להחליף את יו"ר ומנכ"ל ועד ראשי המכללות. הם כבר עשו נזק אדיר למכללה האקדמית שהם עומדים בראשה. שלמה בידרמן הוא אדם לא ישר וכוחני שבמסווה של התאמות לרוח הזמן דורס כל ערך אקדמי. במכללה בראשותו הועד המנהל וחבר הנאמנים שמורכבים מאנשי עסקים שמתייחסים למוסד אקדמי משל היה חברה למטרות רווח, ואין להם כל הבנת עומק בתפקיד החברתי של מוסד להשכלה גבוהה, שולטים ללא כל בלמים ואיזונים. יש לשנות את יחסי הכח האלה לא למען חברי הסגל, אלא למען החברה הישראלית כולה. צאו וחשבו מי מרוויח מסגל מסורס ומאויים.

המרצים באוניברסיטאות יודעים לחקור ולא יודעים ללמד（רובם）. מחקר לא ישפר את רמת ההוראה במכללות.

למעט תקופות קצרות ויוצאות דופן בתולדות התפישה המערכתית של החינוך בישראל ולא רק החינוך אלא החברה ככל, רוב הזמן התפישה הייתה שתפקיד הפריפריה הוא: לאפשר חיים אלמנטריים לתושביה, ולהגן על המרכז. הגישה הקלוקלת כפי שמוצגת במאמר נובעת מתפישה זאת ולכן שינוי במעמד ותפקיד המרצים ומרצות במכללות הפריפריליות לא יצמח מתוך התחום עצמו אלא משינוי תפישתי כולל של מהות ותפקיד הפריפריה.