אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

אחי, איפה אתה?! המחיר הלא מדובר של הרילוקיישן

154 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
154.
רילוקיישן
מסכימה עם 70 לא פשוט להתבגר ללא הילדים סביבך הם גורמים לנו להיות מאוד עצובים. אין משפחתיות אין את הביחד וזה מאוד עצוב, ילדת גידלת עבדת קשה שהם יקבלו את כל מה שצריך ויגדלו וזה הזמן להנות מהם ואז הם עוזבים. ומי שנשאר מתלונן למה הכל נופל עליהם והם לבד. נכון ברגע שיהיה ירושה הם יתפסו את המטוס הראשון. עצוב מאוד ואף מעורר קנאה במשפחות שזה לא כך אצלם, שם הילדים ביחד יש משפחתיות. ולהורים יש נחת וגאווה. ואף אחד לא מרגיש מתוסכל.
אזרח כואב | 07.06.20
152.
מתחים בין בני הזוג
רילוקיישן עלול גם לייצר מתחים בין בני זוג. בדר"כ רילוקיישן נעשה עבור אחד מבני הזוג שזו הזדמנות עבורו והשני מתלווה, לפעמים תוך ויתור על קריירה או השארת הורים/אחים בישראל. מצד אחד קשה למנוע מבן הזוג הזדמנות להתקדמות אך מצד שני קשה להשאיר מאחור הורים מבוגרים שלפעמים עבורם אין את הנחמה שהבת שלהם למדה באוניברסיטה נחשבת כי היא רק מתלווה. מתחים סביב גידול הילדים בחו"ל גם יכולים להתקיים סביב השפה שהילדים ידברו או קריעתם מחבריהם.
ענבל | 17.08.18
143.
Yada Yada
Having children just so they'll be able to help you when you're old is the most selfish thing in the world. If you have a good relationship with your parents, you can make it work (or it will be reason to not do it), if you don't have good relationship, the distance doesn't matter. Bottom line is that there are ton of Israelis that left Israel, myself included, and when you meet them you notice immediately that they are the best of the best, the salt of the earth, and most of them left because they couldn't take it anymore. Their parents are not happy about it, but most of the understand. It's a huge problem to Israel. You can keep saying that they are traitors and good riddance if that makes you feel good, but it won't change the fact that many of the best children of Israel doesn't want to live there anymore.
Elad | 09.07.18
142.
ל-86 מירי
האדם הוא יצור חברתי ומחקרים מדעיים מצביעים על שינויים ברמת הד.נ.א.(!) שנובעים מסביבת המגורים והחברה שבה בחר לחיות. במקורות הנושא הזה מוזכר בפסוק המתומצת והנפלא: "כמים פנים אל הפנים, כן לב האדם לאדם". מאחורי עיקרון מופלא זה בטבע האדם, עומד הכלל גם למקרים בתוך המשפחה. הן בין בני זוג, הן בין הורים והן בין אחים. זו לא סיבה בגינה נבחר להיות אנשים נחמדים יותר. אבל זו המראה שלנו המראה לנו אם אנחנו נוהגים טוב או שאנו חורגים. האם להביא ילדים לעולם כדי להיעזר בהם בזיקנותינו? זה חישוב מגוחך כמעט בכל אספקט. כלכלי, סטטיסטי ורגשי. אבל זה תוצר לוואי של התנהגותנו לזולת ולהורינו ובעיקר המזדקנים. אני שמח שרגשית התגובה והסיפור נגע לליבך. סימן שהבחנת בהגיון שבו. אני מאחל לך חיים ארוכים שבכל רגע בהם תהיי מוקפת במשפחה אוהבת
פרופסור מקגונגל | 09.07.18
141.
דווקא מי שיוצא לרילוקיישן ומחליט להשאר - זה לא מסיבות כלכליות
האירוניה היא שמי שיש לו מקצוע ועבודה מספיק אטרקטיבים בשביל רילוקיישן מהעבודה - בדרך כלל בישראל לא חווה את אותו קושי כלכלי שאחרים חווים. והמעבר הוא בעיקר בשביל איכות חיים. גם הטענה שבחו"ל חוסכים כסף היא לא מדויקת. לפחות בארה"ב, המשכורת היא לרוב לא משכורת עתק (כי אתה לא יכול לעזוב את העבודה לפחות שנתיים) ועם הוצאות שונות כמו בריאות - אתה לא חוסך יותר מבישראל.
ר | 09.07.18
138.
אמא סבתא
כל אחד והסיבות שלו , הכאב שלו והגעגוע שלא נגמר , כל אחד והרילוקשיין שלו , רק חזרנו מהפרידה מהבן בשדה התעופה וכבר מתגעגעים , ברור שכל הדרך מזילים דמעה , אנחנו עדיין הורים / סבים שמתפקדים וחיים חיים מלאים, אבל לא מפסיקים להתגעגע לנכדים שנולדו שם באמריקה , לבן שמת לחזור הביתה ולכלה האמריקאית המדהימה , הולכים לישון כל לילה עם סרטונים שהם שולחים , רואים שוב ושוב את אותם סרטים ומחכים לראות בבקר אם שלחו חדשים , וכשהם מגיעים לביקור אני דואגת שכל האחים בארץ יגיעו לאכול איתנו בשבת. שנהיה ביחד כמו פעם ..
ויבה | 09.07.18
137.
תגובה ל-134: לא נכון, לא כולם כמוך
מכירה מספיק אנשים שעשו רילוקיישן פשוט כי זו היתה הזדמנות לחסוך יותר מהר כסף על פני כמה שנים, ואחר כך הם חזרו לארץ. ואיכשהוא, מהתלונות שלך לא נשמע שאתה האדם הכי נחמד בעולם. בעלי ואני חיים בין הארץ לבין חו"ל, על מטוסים. אנחנו מביאים בשמחה לארץ כל מה שכולם מבקשים, מודיעים לבני המשפחה כשאנחנו באים וחוזרים כדי שיוכלו להזמין דברים אם צריך, וכשאפשר - מתאמצים לשלוח בשבילם דברים לארץ. בעלי הוא אדם עסוק בטירוף, ובכל זאת - כשזה הוא שם ולא אני - הוא מתאמץ בשביל אחים שלו. אני גם לא משועממת, אבל משתדלת מאד לכוון את הנסיעות שלי כך שאגיע למקומות בהם מוכרים מה שאחי צריכים -או אם מזמינים ברשת, משתדלת שיהיה מקום לדברים שלהם. זה עניין של הדדיות, אדוני. וברור מהמרירות שלך כמה אתה לא קולט שזה "כמים פנים לפנים", מתייחסים אליך כמו שאתה מתייחס אליהם.
. | 08.07.18
135.
ישראל מדינה ללא עתיד.
כתבה ממומנת שמנסה להסתיר את המצב האמיתי בישראל, ולכן פונה רק אל החלק הרגשי. בתור מי שגדל בעיירת פיתוח במשפחה הרוסה ממעמד סוציו-אקונומי מאוד נמוך, אני יכול להעיד בלב שלם, מדינת ישראל היא מדינה רקובה. שאר התיאורים כבר קיימים בהרבה תגובות אחרות. על אף נקודת המוצא המאוד נמוכה, הצלחתי בכל זאת לצאת ממעגל העוני ומהמקום בו גדלתי. הצלחתי למצוא עבודה טובה בהיי טק ואף למצוא עבודה מתגמלת באירופה. אעשה כל מה שביכולתי על מנת לא לחזור לחיות בישראל ולשלם מיסים במדינה שמתעמרת באזרחיה.
מהגר | 08.07.18
133.
כתבה חד צדדית, גם לאלו שעשו רילוקשיין יש בטן מלאה
בתור מישהו שנמצא כבר 15 שנה ברילוקשיין: שישאלו ההורים והאחים שכועסים וכואבים למה עשינו רילוקשיין? הרי אם היה לנו טוב בארץ כנראה שהיינו נשארים. אבל לא היה טוב. לנו לא היו הורים שעזרו (כספית, בייביסיטר וכו) בקושי הצלחנו להשאיר את הראש מעל המים. כשיצאנו לרילוקשיין פירגון לא היה רק צרות עין. עד היום כשאנחנו מגיעים לארץ לביקור, כל אחד עסוק בשיגרת יומו ובקושי מתפנים לארוחת ערב במהלך כל השבועיים. וכמובן הציפיות הן עד היום שהדודים העשירים יביאו מתנות לכל אחד ובמהלך השנה כל מה שיקר בארץ יותר מארהב ייקנה ויישלח על חשבונינו. איזה מתנות הילדים שלנו מקבלים? כלום! כשהמשפחה מהארץ מגיעה לביקור אצלנו הציפייה היא שנארח אותם בביתנו, ניקח אותם משדה התעופה, נאכיל ונשלם על כל הבילויים כי אנחנו הדודים מאמריקה. אבל כשאנחנו באים לביקור בארץ אנחנו משכירים רכב, לנים בבתי מלון ולא מצפים שייקחו, יסיעו ויארחו אותנו. איפה אתם סבים וסבתות כשלנכדים שחיים בחו״ל הם לא קונים מתנות לחגים אבל לנכדים בארץ בהחלט כן. רחוק מהעין רחוק מהלב. חבל שהכתבה כל כך חד צדדית ולא מאוזנת, יש הרבה קולות שלא שנלקחו בחשבון.
שההורים והאחים שמתלוננים | 08.07.18
132.
הגלגל מסתובב מי שנטש - יינטש!
כל אלה שמדברים על עתיד יותר טוב לילדים שלהם, תזכרו החיים הם גלגל, הילדים שלכם יעזבו אתכם גם כשתזקנו , והכי מצחיק יהיה שהם יבואו הנה בחזרה לישראל לגלות שורשים, ואתם תזקנו לבד באיזה חור עלוב בפלורידה... באופן כללי כל מוצאי דיבת הארץ , אתם מוקעים ומוקאים מפה, אין צורך במנוולים שלא נותנים קצת כבוד למדינת האם שלהם ששפכה דם רב במטרה לממש קיומה. ישראל טובה למי שאוהב אותה, ואל תשכחו העתיד לא ידוע לאף אחד ומי שחוזה שחורות לישראל, עוד עשוי לגלות שהשחור צפוי בכלל לאירופה ולארה"ב , ואז תחזרו מושפלים ומובסים, נקווה שתביאו קצת כסף לשלם פיצוי חלקי על הוצאת הדיבה והזלזול בישראל ותושביה.
רן | 08.07.18
129.
עשינו רילוקיישן
הבעיה הקשה במדינה שיש אנפלציה מטורפת אין שום עדכון שכר מול עלית מחירי האוכל והנדלן, והבעיה היותר קשה אם אתה עשית את הטעות ונהפכת לעצמאי??? שם נהפכת להיות קבלן המזומנים של רשיות המסים לפי התור, ישראל היא מדינה שרע לעשות בה עסקים!!! רק מי שעשיר חי טוב במדינה הזאת, רק כשאתה גר לפחות שנה בחול אתה מבין את ההבדל ברמה ובאיכות חיים...
דני | 08.07.18
128.
ל-127 כמעט אותו הדבר למעט מספר דברים קטנים...
ראשי איך שלא תסתכל זמן טיסה מקצה לקצה, טיסה ישירה, כ-3-4 שעות. שנית משפחות רבות מתארגנות בחגים הגדולים להביא את ההורים או לנסוע אליהם. תלוי ביחסים במשפחה יש לא מעט התקשרות יומית, שבועית או דו שבועית בעזרת האינטרנט (סקייפ ודומיו). או שליחת דוא"ל. הבעיה שישראל רחוקה מכל מקום בין אם אירופה או ארה"ב. שנית יש לחלק מההורים בעיה להשתמש במחשב. השאלה איננה זו אלא כיצד ההורים מתייחסים לנושא. כיון שהם המזדקנים וחלקם גוררים מחלות כרוניות. יש לשאול האם להקריב את חייך וחיי משפחתך ובלבד שתשאר קרוב להוריך? אין תשובה קלה לכך, אך מאידך אם תמצא בסיטואציה תראה שאתה תאמר את אותו משפט שגם אחרים אמרו בנושא. כל אחד והחלטותיו וצריך שההורים והאחים יכבדו זאת גם אם זה במקום מסויים מטריד אותם.
ישראלי בקנדה | 08.07.18
126.
גם אני מתכוון לעזוב עם ארבעת ילדיי
מדינת ישראל גמרה אותי זהו אין כוח 3 חברות ו 70 עובדים נגמר סחטו לי את המיץ. כל הרשויות כול המיסים האלו.הנדלן בשמיים לא רואה איך אפשר לחיות פה ויש לי דירה שרכשתי לפני 12 שנה. המדינה לא רוצה שנחיה רק להיות עבדים. יהיה יותר גרוע. לא אתן לילדי לעשות צבא מוציא אותם קיץ הבא. זו כתבה ממומנת ע"י המדינה עשרות אלפים עוזבים ועוד עשרות אלפי משפחות בתהליך כמוני. המדינה יודעת את זה ובשנים הקרובות תראו נטישה המונית. המצב הכלכלי הוא ש 56% הם עובדי מדינה הם חיים טוב כל השאר חייבים לעזוב
מיקי  | 07.07.18
125.
לתגובה 120
לא מוצא חן בעיניך אתה מוזמן להתחפף חזרה לרוסיה. מדינה עם משטר טוטאליטרי, תוחלת חיים של 60 ושכר ממוצע של 1000 שח לחודש. מילא אם היית בא לפה מנורבגיה והיית אומר שעשו עליך סיבוב אבל מרוסיה? עשו לך את טובת חייך כשהביאו אותך לישראל. גילוי נאות, אני חצי רוסי, אבי עלה בשנות השבעים ממניעי ציונות ומעולם לא הביט לאחור.
אני | 07.07.18
123.
ישראל הופכת לאיראן. מיסים בשמיים ואין חופש
אני משלם יותר מ 100 אלף שקל מיסים בשנה ומרגיש פה כמו בכלא. עכשיו גם מתנכלים לגברים שהולכים לזונות. יש בחברה שלנו מרכזי פיתוח בפולין בולגריה אוקריניה שם יש יותר חופש. שוקל לעבור לשם ברצינות. ככה גם יהיה לי חופש וסבבה וגם המדינה תפסיד ים במיסים
ישראלי | 07.07.18
120.
הצחקתם אותי
לפני יותר מ 20 שנה השליחים ישראלים היו באים למדינות של חבר העמים ועשו את"עבודתם" החשובה: היו משכנעים את צעירים עם "זכות השיבה" לעזוב את הבית ואת ההורים ו"לעלות" לבד ל "מולדת המובטחת".. היו מבטיחים את חיים מעושרים במדינה "מערבית ומתקדמת" בסביבה של "אחים היהודים". עכשיו תארו לעצמם את צעיר בודד שבא למדינה הזאת שצריך באופן יום יומי להתמודד עם הסביבה עויינת, עם אנשים( "האחים") ציניים שמנסים רק לנצל אותו, מנטליות מזרח תיכונית מוזרה וברברית , עם הבדידות, עם הפרדה עם ההורים, משפחה.. לישראלים הותיקים שפעלו בשם המדינה, עובדי סוכנות וגושים אחרים שהיו מתעסקים ב"עליה", לא היו שום סנטימנטים וחרטה על מה שהם גרמו לצעירם.. מצחיק לי לקרוא על ילידי הארץ הבכיינים שמהגרים למדינה מתוקנת, מסודרים בעבודה, דיור. כבוד, וסביבה מתורבתת ומנומסת.. הפרדה מהורים ומשפחה.. איזו צביעות.. תזכרו אתם( כן כן אתם, "הישראלים האמיתיים", "מלח הארץ" ) את צעירים, שבציניות הפרדתם מההורים והבאתם אותם לישראל.
עולה חדש של שנות ה-90 | 07.07.18
116.
הפרדה מההורים ומשפחה
לפני יותר מ 20 שנה השליחים ישראלים היו באים למדינות של חבר העמים ועשו את"עבודתם" החשובה: היו משכנעים את צעירים עם "זכות השיבה" לעזוב את הבית ואת ההורים ו"לעלות" לבד ל "מולדת המובטחת".. היו מבטיחים את חיים מעושרים במדינה "מערבית ומתקדמת" בסביבה של "אחים היהודים". עכשיו תארו לעצמם את צעיר בודד שבא למדינה הזאת שצריך באופן יום יומי להתמודד עם הסביבה עויינת, עם אנשים( "האחים") ציניים שמנסים רק לנצל אותו, מנטליות מזרח תיכונית מוזרה וברברית , עם הבדידות, עם הפרדה עם ההורים, משפחה.. לישראלים הותיקים שפעלו בשם המדינה, עובדי סוכנות וגושים אחרים שהיו מתעסקים ב"עליה", לא היו שום סנטימנטים וחרטה על מה שהם גרמו לצעירם.. מצחיק לי לקרוא על ילידי הארץ הבכיינים שמהגרים למדינה מתוקנת, מסודרים בעבודה, דיור. כבוד, וסביבה מתורבתת ומנומסת.. הפרדה מהורים ומשפחה.. איזו צביעות.. תזכרו אתם( כן כן אתם, "הישראלים האמיתיים", "מלח הארץ" ) את צעירים, שבציניות הפרדתם
עולה חדש משנות ה-90 | 07.07.18
115.
בורחים ממדינה לאומנית נוקשה ורעה
כמו שברחו מאירלנד לארה"ב. ובונים קהילות ישראליות בחו"ל. מדינת ישראל היא מדינת כל עשיריה ועסקניה, מנצליה ומוצצי לשדה. אוכלת דם וחיי חייליה, אבל מאכילה את הפרזיטים שבה. למה לגדל ילדים כדי לשכול אותם במלחמות בזמן שילדי הפוליטיקאים מוגנים בקריה?
צודק 113 | 07.07.18
113.
ההגירה מישראל היא כמו שהיה באירלנד ב1850
באותה התקופה אירלנד נהפכה לקתולית לאומנית ומיליון וחצי אירים החליטו להגר לארהב. כל מי שבמעמד ביניים משכיל יכול בקלות לחיות חיים נוחים בארהב או כל מדינה מערבית אחרת (בלי חרדים, טילים ועפיפונים). המשפחה באה לבקר כל הזמן (ואם צריך קונים כרטיס להורים) ומגיעים לחופשות בתל אביב כמו תיירים.
אברהם צוק | 07.07.18
110.
הנה הסיפור שלי על רילוקישיין:
5 שנים וחצי באירופה, עם האישה ו 3 ילדים קטנים. הילדים למדו בבית ספר בינלאומי. מדברים עברית, אנגלית וצרפתית ברמת שפת אם וקיבלו חינוך מעולה. גרנו בבית פרטי בפרבר של בריסל, בלגיה. צברנו חוויות, נסענו להמון טיולים באירופה בסופי שבוע וחגים. קצת קשה בחודשים הראשונים הריחוק מהמשפחה והחברים אבל מתרגלים מהר ומכירים חברים חדשים (נכון, זה לא כמו החברים והמשפחה בארץ...). ההורים באו לבקר אצלנו ואנחנו מידי פעם באנו לארץ לבקר. נשארנו בקשר טוב עם כל המשפחה והחברים בארץ. חזרנו עם כסף שהספיק לרכישת דירת גן גדולה ומרווחת ברמת השרון ונשאר לנו עודף יפה שיאפשר לנו חיים טובים מבחינה כלכלית הרבה שנים קדימה. חזרנו משפחה מאושרת, מאוחדת, בריאה יותר ועשירה יותר (גם בחוויות וגם בכסף...). שכל אחד יעשה מה שטוב לו!
רונן | 07.07.18
109.
בעיות כלכליות ותת-אתיקה חברתית מבריחים מוחות צעירים מארץ ישראל.
כל מה שנותר לשרים הוא לזמר את מזמור הסוכנות היהודית, שמביאה לארץ ישראל ערמות של זקנים החל משנות ה-90 שלא תורמים כלום ושום דבר למשק הישראלי מלבד יניקת ביטוח לאומי ורכישת אדמה וקבר בארץ הקוידש. הנורא ביותר הוא שבניגוד לעליות העבר, אלו דווקא מובאים ממדינות אירופאיות סוציאליות עשירות, ומגיעים לעשוק את בני ישראל העניים. מדינה שהפקירה את הצברים שלה, ששירתו בצבא, למדו, עבדו קשה - ולא יכולים לקנות מטר מרובע ולחיות עם חיוך על הפנים למרות הדם, היזע והדמעות. אם מדינת ישראל לא תתפכח, ובמהרה, היא תגלה שלא רק הדור הנוכחי "מחמש" עצמו עם כלים אקדמאיים ו/או קשרים עסקיים לקראת יציאה מן הארץ, אלא גם נכדי הזקנים שהבאתם לפה שיחיו בעולם גלובאלי - ילמדו את השיטה ויעופו מפה עוד יותר מהר. תשארו עם ערב רב של פרחחים ועלוקות, תתעמתו על שוויון בנטל הלאומי איתם, ותמשיכו לילל לכל העולם כמה ישראל היא מדינה של "שוויון הזדמנויות ודמוקרטיטיזציה החברה ב-OECD יוהווו".
תפוז | 07.07.18
105.
ל81 למה נראה לך לא סביר שמי שתמיד מטפל
בהורים ובמשפחה יעזוב?! אני הקרבתי את כל שנות הנערות וה20 שלי למען ההורים האחיות והאחיינים שלי .... והקרבתי הכוונה שוויתרתי על עצמי על הלימודים שלי על הכסף ובמקום לפתוח את החיים בחיסכון פתחתי את חיי הנישואים שלי במינוס בשווי הון עצמי לבית ... אז כן,כשניקרתה בדרכי ההזדמנות לעשות רילוקיישן עם בעלי והבת שלי לא חשהתי פעמיים... ואנח עדיין זאת שעושה ונוץנת יותר מכולם למען המשפחה... רק עכשיו מרחוק..
ל81 | 07.07.18
104.
ל66 לפעמים דווקא מי שתמיד היה זה שעושה
הכל במשפחה והאח שתמיד עליו נפל הנטל מחליט לא להישאר.... לפעמים זה שהיה הכי קשור לכולם דווקא בגלל זה בשביל עצמו והמשפחה הפרטית שלו חייב להתרחק... כדי לא להמשיך לחיות חיים של אחרים... כדי לא להמשיך להקריב את עצמו למען ההורים והמשפחה
אמת | 07.07.18
100.
נמצא כרגע בביקור בארץ ומחכה שיגמר!
אנחנו עזבנו לפני כמעט עשור. זה התחיל בתואר שני, המשיך בעבודה מתגמלת והיום אנחנו בכלל לא יכולים לדמיין מצב שנחזור לגור בישראל! הגענו לביקור השנתי שלנו. שלושה שבועות, בכל שנה. כמעט שבוע בארץ וכבר סופרים את הימים! עם כל הכבוד למשפחה
מהגר וטוב לו | 07.07.18
99.
עצוב, אבל רגשות אשם לא מספיקות
המדינה שלא מצליחה להחזיק אותנו בישראל בזכות, מנגנת לנו על המצפון. מפטריוטיות וציונות, ועד למחיר הכבד שהמשפחות מאחור משלמות. המדינה קיימת בשביל אזרחיה ולא להיפך וכשקברניטי המדינה לא מסוגלים להביא לרווחת תושביה, הם פונים לרגשות ומצפון. לא, זה לא מספיק.
ישראל | 07.07.18
96.
בעוד 23 ימים אנו חוזרים אחרי רילוקיישן של 3 שנים...
ידענו שזה זמני כשנסענו, אירופה יפה, החיים נוחים ועשינו אחלה כסף אבל לפתוח סקייפ בשישי\שבת ולראות אחים הורים ו-6 אחיינים מתרוצצים צובט חזק מדי, החיים בישראל לא פיקניק אבל החברות, המשפחתיות וגם השבטיות חסרות... בקיצור היה טוב וטוב שהיה.
דניאל | 06.07.18
94.
האמת היא
שבתור מהגרת לארהב זה לא פשוט. יש הקרבה, וזה קשה להשאיר הורים זקנים. אבל, האחריות שלנו היא לעתיד ילדינו. בארץ אין עתיד מבטיח ואני כהורה רוצה לתת לילדיי את ההזדמנות הכי טובה בחיים. ברור שזו בחירה קשה, אבל היא הכרחית. בגלל סבתא רבתא שלי, שלא רצתה לעזוב את פולין, כל המשפחה נספתה בשואה למעט סבתא שלי. בעיניי להגר היתה החלטה קשה אבל בבחינת הצלת דור העתיד. הוריי תומכים מאוד בהחלטה למרות הקושי. הורה שמחזיק את ילדיו קרוב הוא אגואיסט.
אחת | 06.07.18
93.
ב2004 אחת העובדות מהמשרד בסין עזבה לאוסטרליה:
שאלתי אותה איך יתכן שהיא כילדה יחידה משאירה את ההורים לבד בסין. התשובה שלה הפתיעה אותי, ראשית אמרה אני עוזבת בהמלצת ההורים, אבל הם מצפים שאסתדר ואז גם הם יגיעו לאוסטרליה. אבל הטוויסט בסיפור שהיא חזרה לסין, כי היום החיים בסין טובים מאשר האוסטרליה
רון | 06.07.18
91.
האשמים בפירוק וריסוק החברה הישראלית - מס הכנסה והבנקים משרתיהם. מעל מליון ישראלים עזבו את
המדינה מאז הקמתה, מהם מאות אלפים רק בעשור שניים האחרון. תחשבו על זה. זה מספר חסר תקדים באופן יחסי - כמעט עשרים אחוז מאוכלוסיית המדינה עזבה כאן ! לא יאומן !! ובו בזמן הגיעו גלי הגירה בלתי מבוקרים, מרוסיה ואתיופיה, שעלו למשלם המסים הישראלי הותיק הון תועפות. במדינת ישראל המסים הגבוהים בעולם, זה בדוק, כדי לקלוט גויים ולהעזיב ולהחריב משפחות יהודים. בנוסף דיקטטורה פיננסית אכזרית ונוקשה על ידי בנקים הדפוקים בעולם - בדוק. ועכשיו המדינה מלאה קשישים בודדים כי הילדים שלהם נסעו לשרוד בחו"ל, תסתכלו ברחובות הערים - רק זקנים וזקנות.
רמי גיבור | 06.07.18
90.
ל 76
נכון, לא מביאים ילדים לעולם כדי שייסעדו אותך (מי בכלל חושב על כך כשהוא בשנות ה20,30 פלוס מינוס לחייו,גיל ההולדה) אבל בהגיע העת מותר (רק מותר ) להורה לצפות מבנו לעזרה. מהמילים הבוטות שכתבת אני יכולה רק לתאר איזה אדם אנוכי אתה. כמה לא כיף להיות חבר שלך,אח,או הורה. ואין להשקפת העולם האגואיסטית שלך שום קשר לרילוקיישן.
מירי | 06.07.18
89.
ל-14 - את משקרת לעצמך.
אף חילונית כאן לא צריכה להתכסות או לשבת במושב האחורי, ועצרת ה"הפרדה" בכיכר ממילא לא היתה מיועדת לקהל חילוני. אז מה את מקשקשת שטויות? בכל ארץ יש את הכיעור, ואם נדמה לך שבמקום החדש שלך אין כיעור, כנראה עדיין לא פקחת את העיניים. התעוררות נעימה...
מישי | 06.07.18
88.
ראשית, מי שעוזב את הוריו לטיפול אחיו, יכול לפצות את האח/ות המטפל/ת בחלק מהירושה!
אני מכירה מישהי שגרה כאן בארץ אבל עשתה את הסידור הזה עם אחיה: הוא מטפל באמא החולה לבדו, והוא זה שגם יירש את כל רכושה. אז כל החוכמולוגים שנוסעים ומשאירים את ההורים לאחיהם - תוותרו גם על הירושה! נראו אתכם. ולגבי קשרים באופן כללי, קחו בחשבון שגם אנשים שנשארים בארץ לא תמיד מצליחים לשמור על קשרים טובים עם אחיהם/הוריהם. גם לא על קשר של הילדים עם בני הדודים. לכן, שימו את הנוסטלגיה בצד. זה לא באמת פקטור.
מישי | 06.07.18
86.
איזה כתבה מקושקשת.
קניתי בית פרטי בהון העצמי שלא הספיק לי לקנות דירת 3 חדרים בארץ עם 70% משכנתא. תתפלאו איזה יפים החיים כשלא צריך להוציא 5000 שקל בחודש שכ"ד. כבר לא צריך לעבוד 10 שעות ביום במשרד ולבלות שעה כל כיוון בפקקים. עושה עבודות פרילנס בלי לצאת מהבית. פתאום יש זמן לשיחות סקייפ עם ההורים, אחים, משפחה. ההורים היו כאן שלושה שבועות לפני חודשיים. עם אינטרנט מהיר וIP ישראלי אפילו לא יודעים שנמצאים באנגליה והכי חשוב, אין כאן דתיים ומזרחיים. החיים פשוט נעימים. לצערי ולצערם של הוריי הם מבוגרים בכדי לעבור הנה והם תקועים במדינת העושק שנקראת ישראל. אחותי ומשפחתה באים הנה בתחילת אוגוסט. בן דוד ומשפחתו כבר הזמינו מקום בחגים. במילים אחרות, הקשר שלי עם המשפחה דווקא הלך והתחזק בעקבות המעבר. לכתבה הזו פשוט אין קשר עם המציאות.
יואב | 06.07.18
85.
רמת האנוכיות של המתלוננים בכתבה מסוקרת בצורה אוהדת ולא נכונה
אכן עצוב שהאמא בתחילת הכתבה נשארת לבד אבל הילדים שלה הם אנשים בזכות עצמם וזכותם לחיות במקום שיבחרו מבלי שהאמא שלהם תכפה עליהם קרבה גיאוגרפית למשך כל חייהם. האמא מדברת על הילדים שלה כאילו הם בחובות כלפיה. הילדים שלכם הם לא עבדים שלכם. בטח לא לכל החיים. מי שעושה חשבונות של "אני גידלתי אותם ולכן הם צריכים לדאוג לי" כדאי שיתעורר. אתם לא עושים טובה לילדים כשאתם מגדלים אותם. התחייבתם לזה כשהבאתם אותם לעולם.
דודו | 06.07.18
83.
We feel that we abandoned the parents for the sake of our kids
It is cruel but it's true. A lot of Israeli parents paying good money to provide their kids with a foreign passport. Why? Because they are looking for an escape route for them. We had the opportunity to escape with the kids and to raise them in a quiet and peaceful place away from the stress and violence. When the time to go back arrived, we felt it is irresponsible to take this once-in-a-life opportunity (north american citizenship) away from our kids. But the sacrifice is huge and we miss our families very much. We made our choice by sacrificing the past and the present towards the future. Time will tell if we were right or wrong, but in the meantime, our life are far better off without all the stress and less joyful in terms of close relationships.
Me | 06.07.18
82.
מדינה שנותנת את עודפי הכנסות של ביטוח לאומי לאוצר
ומתאכזרת ומקמצנת בקצבאות זיקנה היא מדינה שלא שוה לחיות בה ולשלם לה מיסים. אנחנו ילידי המדינה המזדקנים לא צריכים להיות תלויים על ילדינו לאחר עשרות שנים של תשלומים. אדם בן 70 לא צריך לטפל בהוריו בני ה100 הוא צריך לתת להם אהבה תשומת לב אוזן קזבת אבל טיפול צריכה לתת המדינה במקום לבזבז את כספינו בהתנחלויות במלחמות לא יעילות ובכספים פוליטיים מלוכלכים
אזרחית קשישה | 06.07.18
81.
מיודן, בעידן טיסות זולות קופצים לבקר.אפילו יותר מא
מאשר כאשר גרים בארץ. שנית בארצות הברית עצמה אנדים גרים במרחקים מדפחתיים יותר גדולים מ2 טיסה מאירופה לישראל. הכל עניין דל עדיפויות. הדבר הקשה זה הנטל על מי שנשאר פה. ועל זה צריך לתת את הדעת בתשלום. בדרך כלל הרילוקישנים לא רוצים לשלם יותר. וזה בעיתי. אבל בואו אגלה לכם סוד גם אם מי דעזב היה גר בארץ. הנטל לא היה נופל עליו. אלא על אח או אחות טחרים שהם בדרך כלל האכפתיים יותר וסביר שלא היו אלה שעוזבים. בקצור בעיה ללא פתרון.
רילוקייטד  | 06.07.18
77.
ל71- הניסיון האישי שלך לא הכי רלוונטי
כשאדם עושה רילוקיישן הוא צריך להבין שהוא מחליף לאום. הוא לא ישראלי. אתה יכול להיות ישראלי בלב ולהאמין בכל מה שהולך בישראל. אבל אתה כבר לא ישראלי. אתה צריך ומוכרח להשתלב בסביבה החדשה. לעשות רילוקיישן ולחשוב "אני בא וחוזר הביתה" או לבוא ולהגיד "נמשיך לדבר עברית שם. יהיה בסדר" זה לא הדרך לעשות רילוקיישן. בחלק מהמקרים גם יש התבוללות מהדת לחלוטין, למרות שיהודים בחו"ל יותר מחוברים לדת מיהודים בישראל
ל71  | 06.07.18
74.
שום כאב של המשפחה לא משתווה ללחיות במדינה שמתדרדרת
שאולה. 40 אחוז מהכסף שלנו הולך על לכלכל חרדים שלא תורמים ולו שנת שירות ותרומה (שלא לדבר על מיסים), 30 אחוז נוספים הולכים לכלכל ערבים, 20 אחוז לתקציב ביטחון ומה שנשאר מהמדינה זה 10 אחוז לשמן איתם את כיסי הפולטיקאים המשוחדים. צריך 30 שנות עבודה נטו בשביל לרכוש בית שתוכל להוריש לילדים (אחרת תחייה כל החיים בשכירות ותשאיר להם נאדה), ולעבוד פי 1.3 יותר קשה מכל מקום אחר בעולם בשביל להגיע לחצי מהנכס שהיית קונה בחו"ל. על הלחץ הזה הופך אנשים לעצבניים, לחוצים וחסרי מוסר. בצע הכסף מגיע לכל מי שידו אינה משגת
אחד העם השרוני | 06.07.18
67.
גם בארץ היחסים בין ההורים לילדים לא תמיד קרובים
יחסים רחוקים, יחסים קרירים בין בני משפחה לא תמיד קשורים לרילוקיישן לפעמים לילדים קל יותר לעבור לחו"ל כי ממילא היחסים שלהם עם המשפחה לא כל כך חמים וקרובים מכירה משפחות שיש להם 4 ילדים ורק בת אחת היא זאת שעוזרת להורים גם בארץ כאשר כל האחים נמצאים , לרוב יש ילד אחד שדואג יותר ונמצא יותר בקשר עם ההורים אם תחפרו לעומק את אלו שעזבו תגלו שרבים מהם לא חוו קרבה גדולה למשפחתם ולאחיהם אם היה להם כל כך טוב פה עם המשפחה שלהם, הם לא היו עוזבים , גם לא בעד כסף לרוב, יש עוד דברים ביחסים הבין משפחתיים שעומדים מאחורי העזיבה ולא רק קריירה וכסף ואם אתם חושבים שהילדים שלכם יהפכו להיות אחיות סיעודיות בזקנתכם, אז טעיתם
האמת | 06.07.18
62.
יש יתרונות ברילוקיישן,גם להורים שנותרו בארץ...
ומה עם היתרונות? אנחנו עושים בייבי סיטר כל רבעון בלונדון.מחיר טיסה אפסי בלואו קוסט.רואים תיאטרון איתם,הרבה יותר זמן איכות עם הנכדים,כי אנו מגיעים בחופש שלהם,כשצריכים אותנו. מה רע?ועוד:קצת יותר קריר מאשר בארץ,מחירי החופשות הרבה יותר זולים,המוזיאונים לרוב חינם,פה ושם קונצרט או הופעה במחיר סביר ולא בסחיטה-ישראלית. מה רע?
אלדד מירושלים | 06.07.18
60.
סיפור יפה
היה פעם בן שנטש את אביו המזדקן. השאיר אותו לרעוב ולקפוא ברחוב בגלל סכסוך כלשהו. האב היה מתחנן בדמעות לסליחה אבל הבן אטם את ליבו. לילה אחד דפק האב על דלת הבן, שלג בחוץ ובפנים האח מבוערת, "אנא הכנס אותי רק לכמה שעות. אני אמות..." התחנן. הבן סירב. "לפחות תביא לי מעיל, אני הבאתי אותך לעולם!" טוב, הוא פנה לנכד: "רוץ לעליית הגג, יש שם מעיל ישן ומטולא. תן אותו לסבא שלך". הנכד רץ, לקח מספריים וגזר את המעיל לשניים. בדרכו למטה ראה אותו האב: "למה קרעת את המעיל, מה סביך יעשה עם חצי מעיל?" שאל את הנכד. "השארתי חצי מהמעיל למעלה, ככה אוכל לתת אותו לך, כשאשליך אותך לרחוב ותקפא מקור..." ענה לו בנו. העולם הוא עגול ומה שתעשו להוריכם יחזור אליכם מילדיכם. בדוק.
פרופסור מקגונגל | 06.07.18
56.
שווה הכל!
אז ככה, חיינו 11 שנים בקוזומל, מקסיקו, אי קטן עם אנשים מקסימים. הרווחנו הרבה כסף ולא עבדנו קשה מידי. אבל, בגלל כל הסיבות בכתבה החביבה שלכם החלטנו לחזור לארץ. טעות! אז קודם כל למצוא עבודה זה לא פשוט. ואם כבר מצאנו עבודה אז זה אומר 10-12 שעות מחוץ לבית, כולל פקקים. נוסיף לזה , תסלחו לי, את חוסר התרבות והלחצים של החיים בארץ, שפתאום הבנו שזה לא נורמלי, כי כבר הכרנו חיים אחרים. בקיצור פירקנו חסכונות של 11 שנים בשנתיים...ולא היה זמן וחשק למשפחה. בקיצור, דש מהקריביים
ניקו | 06.07.18
54.
כמה נמוך תרד המדינה בנסיון להחזיר את משלמי המיסים
הכתבה הזו מצטרפת לשלל כתבות מגמתיות המנסות לנגן למהגרים על הרגשות והמצפון על מנת שיחזרו. מאות האחפים שהגרו בעשור האחרון יצרו בורות עמוקים בתקציב המדינה מה גם שלקחו את הדור הצעיר. אין מי שישלם את הפנסיות, את החגיגות והגובים למקורבים. משינת ישראל בדרך הבטוחה לפשיטת רגל ומנסה בכל דרך להחזיר את משלמי המיסים. כל זה מצטרף לקמפיינים באינטרנט וברשתות החברתיות. אני לא רואה את עצמי חוזר כי חוץ ממשפחה אין לי שום תמריץ, המשכןרת בישראל תהיה קטנה בחצי והמוצרים יקרים פי שניים, מציאות רגועה הכל טוב.
חיעכ | 06.07.18
53.
הולך להינות משתי העולמות
בספטמבר הקרוב משפחתי ואני הולכים להגר לקנדה אחרי שנים של תהליך הגירה ורישוי מקצועי. הגירה - לא רילוקיישן, אין בכוונתו לחזור למדינה הפשיסטית והדתית הזאת לעולם. על מנת לא לחיות במדינה המטורפת הזאת וגם לעזור להורים כשיצטרכו את עזרתנו , אנחנו פשוט מביאים אותם איתנו . החוק הקנדי מאפשר זאת - כמובן ללא שולם זכויות סוציאליות. . מה שכן ברור לי מאד שאשלם כל סכום כדי שהוריי יהיו לידי ולא אני ליידם
מהגר בספטמבר | 06.07.18
46.
כולנו מקבלים רק הזדמנות אחת
עזבתי את הארץ לפני 11 שנה בגיל 19. כן המשפחה מתגעגעת וכן לפעמים קשה. אבל רק בישראל המשפחה יכולה לגרום רגשות אשמה למישהו שרוצה לראות עולם, רוצה לפגוש אנשים שונים, רוצה לראות ולחיות בארצות שונות. לרובנו יש בערך 40-50 שנה לחיות. אין סיבה לבזבז אותם על רגשות אשמה.. ההורים שלי בגיל 50 התחילו לצאת יותר לבלות יותר, הכירו חברים חדשים, מצאו תחביבים חדשים. תפסיקו לפתח תלות מוחלטת במשפחה, צאו ותפגשו אנשים חדשים. אל תשבו בבית ותבכו שקשה... לכולם קשה... גם אם הייתי מגיע לכל ערב שישי עדיין היה קשה.
Chicago | 06.07.18
45.
אל תבנו לעצמכם חיים טובים
עדיף את טובת המשפחה העלוקה מאשר את עתידכם המאושר. זה בדיוק מה שמדובר פה, טובת מי יותר חשובה? ההורים עשו את הבחירות שלהם, והיו חיו חיים מלאים. היום הילדים בוחרים איך לבנות לעצמם עתיד טוב, כדי שחס וחלילה לא ישאירו את ילדיהם מחוסרי עתיד, ואתם באים אליהם בטענות? בדיחה! צרות עין!
סיוון | 06.07.18
42.
כולנו אגואיסטים אך מספיק ודי עם הביקורת על האחר....
לא משנה באיזה צד המגיבים או המרואיינים, העמדה שלהם היא אגואיסטית. מה דעתכם על המשפט...כל אחד שיגור היכן שטוב לו ? חלק מטיפים לעוזבים מדוע הם נוטשים ארץ זבת חלב ודבש.... חלק מתבכיינים... איך עזבתם לחו''ל וכעת הנטל (כדברי המרואיינים) של ההורים עלינו? הם לא מטפלים בהוריהם אלא בנטל. תרדימו אותם וזהו. ובעניין הורים... צודק זה שאמר שאחיו דווקא חיפש להתרחק מהוריו וסיבותיו עימו. לא כל הורה ראוי שילדיו יסעדו אותו עד מותו. טיפת הזרע או הביצית שההורים השקיעו מסיבה אגואיסטית ,אינה סיבה לצאצא למשכן את חייו למען הורים שלא עשו מעבר לביולוגיה . מישהו אמר... הבנות שלי לא יכולות להתראות לעיתים קרובות עם בנות אחי... כאילו שכל חייהם חייבים להיות סביב בנות הדוד. אנשים עלובים... חפשו לכם חיים ומלאו אותם בתוכן ואל תחשבו שמישהו אחר חייב לכם משהו. במקום זה תפרגנו למי שמצליח בל מקום שיהיה ואל תגרמו לו לרגשות אשם. הדביקות מעידה על אופי לא כל כך טוב. חז''ל כבר אמרו: ''טוב שכן קרוב מאח רחוק''. תהיו טובים לשכניכם ולא תרגישו בחסרונו של אחים הרחוק.
חיליק | 06.07.18
38.
גם אנחנו עברנו, לא רואים מצב לחזור
עברנו לאירופה לא מזמן, עם שתי העבודות שלנו בתחום ההייטק והביוטק - לא היה חסר לנו כלום בישראל, הרווחנו יפה חסכנו יפה, היתה לנו אפילו דירה קטנה ויפה. אולם לא רצינו לגור יותר במקום האלים הזה, שרק מתדרדר במובנים רבים מיום ליום. המעבר לא קל לנו ויש כמובן קשיים שהם צפויים והגיוניים, וכמובן לעבור אירופה הרבה יותר קל מאשר לעבור לארה"ב מבחינת המרחק מהמשפחה (אין איזורי זמן שונים וטיסות הן זולות וקצרות), אבל אנחנו עושים את זה בשביל ילדינו.
מייקל | 06.07.18
37.
חייתי בחו"ל חצי מהחיים!
חייתי במדינה הנאורה בעולם, עשיתי כסף, לא קרעתי את התחת, בניתי חברים ומשפחה שם והכל הרגיש כמו צליל של נייר צלופן מזוייף. אין שום נחמה לישראלי יהודי לחיות בחו"ל. כל שניה, דקה, שעה, יממה אתה חושב על מה השארת שם, חולם על ישראל. גם אם זה נשמע ככלום, זה במהותו הכל. אתה לא יכול לייצר אווירת משפחתיות כמו בישראל בשום מקום אחר בעולם. החיים עוברים שם לידך כשבארץ הם עוברים דרכך. אין מחיר לאותה שייכות, אין מחיר לאותו משפחתיות, חום פיזי ורוחני (ואני לא אדם מאמין אפילו). אין ולא יהיה כמו ישראל לשום ישראלי בעולם, כל יום תקומו ליום של ההתפשרויות המהותיות של החיים בגולה של אי אושר ואי שייכות, כל השאר לא מעניינים תקשיבו למישהוא שיודע לחבר את הנקודות.
GI | 06.07.18
35.
רילוקיידן שמילוקיישן. ..... ..
ילדים שעוזבים את הארץ הבית והמשפחה ולא משנה הסיבה זה כאב ושורף את הלב מבפנים. לא משלימה, עם כל ההבנה ו קשר ההדוק כמעט יום יומי הם חסרים לי עד כאב, זה אף פעם לא יהיה אותו דבר. אני גם דואגת לבן שלי שיצטרך להגיע הביתה כי קרה למישהו בבית משהו הטיסה ארוכה והמצפון!!! לסיכום הלואי וזה לא היה קורה ועדיין מתפללת ומקוה שהוא יעשה עליה עם המשפחה ואזכה להנות ולהיות שם בשבילם לשמחתי הרבה בן אחד חזר אחרי עשרות שנים ומטפח בי תקוה גדולה. לדעתי כל הישראלים צריכים לחזור הביתה לארץ ולמולדת. קשה עצוב כואב מעצבן
רחל ברבי | 06.07.18
34.
סיפור אמיתי
כל אלה שנהנים בחול והשאירו כאן את ההורים למות לבד ובבדידות, אין להם שום שמחה בחיים לדעתי, לא עושר ולא כלום. כרופא, חוויתי מטופלות שאף אחד לא בא לבקר אותן ואין מי שיעשה להם כוס תה. אם טוב לכם שם, שיבושם לכם. רק בבקשה אל תנטשו את הוריכם ותבלבלו את המח עם אינטלקטואליזציה של התנהגותכם. תצליחו אבל אל תשמיצו. אנחנו כאן ונשאר כאן.
הדוקטור | 06.07.18
33.
האי-רילוקשן שלי
כשסיימתי רפואה, עשיתי בחינות אמריקאיות ״כמו כולם״ ועמדתי לנסוע לארה״ב להתמחות. רצה הגורל, וגיסי חלה פתאום במחלה ונפטר. אישתי הסתכלה לי בעיניים ואמרה ללא מילים ״האם משאירים כאן את הוריי העולים עם עברית עילגת ובעיות דיור ותעסוקה ??״, אמיתי ....באותו רגע החלטתי, ששום קריירה באמריקה לא שווה את נטישת ההורים. נשארתי בארץ, התמחיתי והצלחתי לא פחות מאשר באמריקה. ליוויתי את ההורים על ערש דווי ודמעות האושר שלהם, על היותנו כאן, לא עוזבות אותי עד היום. אני מרחם על המנותקים והמשמיצים.
רופא | 06.07.18
32.
מדובר בהגירה לא ברילוקיישן
חזרנו לא מזמן לאחר 4 שנים של רילוקיישן. כל תקופת זמן מעבר ל5 שנים גוררת בדכ הגירה מהארץ וקשה מאוד לחזור לארץ לאחר מכן. כמי שחי ברילוקיישן וטס כמעט כל חודש למטרות עבודה, אני חייב להגיד שישראל בכלל ותל אביב בפרט הרבה יותר נוחים וכייפים מכל מקום אחר. בכלל עפ כל מדד בינלאומי ישראל מדורגת גבוה יותר מרוב מדינות אירופה: מזג אוויר נפלא ים מדהים מסעדות ובתי קפה מצויינים אפילו בתי הספר והאוניברסיאות מצויינים. אחרת לא היינו אומת הסטארט אפים וזוכים בכל כך הרבה פרסי נובל. (ישראל מקום 3 בעולם בכמות האקדמאים)
רון | 06.07.18
30.
הקימו ויסדו בדם ובקורבנות
צעירים שעזבו את משפחותיהם. התכנים שלהם לחיי היום יום ניסו לשמר את נוסח בית אבא מחד ולבנות נוסח ישראלי ציוני שורשי מאידך. כמדינה שהוקמה על ידי שברי משפחות הגיוני שההגירה החוצה קשה ומכאיבה. מעבר לכל ענין הבדידות והנתק שאינו למטרה ציונית.
בואו נזכור שאת ישראל | 06.07.18
28.
יורדים ומשקרים
מכיר הנושא אישית היורדים, בעיה רילוקיישנרים עאלק משקרים במצח נחושה. ״הדתה״ וכו אילו תירוצים עלובים אף אחד לא מפריע לכם למנגל וליסוע בשבת, לאכול שרימפס וחזיר במסעדות תל אביב ולצעוד בגאווה . אפילו לעשות סקס היה חופשי עד שדווקא השמאלניות הפמיניסטיות קראו לכם זנאים וסגרו העסק. לא הדתיים. בקיצור רוב הטוקבקים פה הם עליבות צרופה. קראו המילים הכואבות של ההורים והאחים שלכם שמשלמים גם המחיר ותבינו שמכרתם את אבא ואמא בכסף! זה כל הסיפור השאר תירוצים שהם עלבון לאינטליגנציה.
מכרתם את אמא בכסף | 06.07.18
27.
תגובה ל 14
ראשית, תודה לכל המגיבים עבור הפתיחות. הגירה היא נושא לא קל. למגיבה מס 14: את נמצאת כרגע בשלב של ירח הדבש: את בעצם רגשית עדיין בגדר תיירת, מתפעלת מהנופים והדברים הטובים, שיש למקום להציע. גם מעשית את עדיין תיירת. בפוסט דוק את עדיין לא משולבת באופן מלא במרקם החברתי והתעסוקתי. חכי קצת עם התובנות הנחרצות. גם מרחק הזמן מוסיף משהו. מה שאני ממליצה בקיצור: להשאר מפוכח ולהתכונן לקשיי השתלבות, שיגיעו בוודאות. אם הסך ירצה אתכם, תמשיכו להנות ולהתפתח. למה לא?
חגית | 06.07.18
24.
לא מתגעגע.
כשנפתחה הדלת לצאת מהמדינה, אבא שלי דחף אותי דרכה. באותו זמן כבר בעבעתי מבפנים מספיק והתחלתי להרגיש ממורמר, ואז הישראלים המטומטמים בחרו את ביבי שוב וסגרו את כל הדילמות שהיו לי. מלמלתי לקולגות שלי שזאת הבעיה שלהם עכשיו. לצערי לא ידעתי עד כמה חמור יהיה המצב בארץ. בנתיים הבריטים מקבלים ממני פטנטים ופרסומים וישראל מקבלת ממני ביטוח לאומי. המציאות הישראלית קשה סתם, וללא מעט מאיתנו נמאס, ביחוד אם אתה שוד ושבר רווק וכולם יושבים לך על הנשמה למה לא התחתנת למה לא זה בלה בלה. קשה
גכעךלכעגךלח | 06.07.18
20.
רילוקיישן זו לא הבעיה:
הבעיה היא התרבות המעוותת של העולם המערבי. 1. הזנחה של הורים, לא סתם באירופה יש ירידה בילודה, מה ההגיון להשקיע חצי מיליון יורו בילד שיעזוב אותך בגיל 18, ויחזור אחרי 40 שנה לאסוף את הירושה? 2. הרפואה המערבית, שמחזיקה בחיים , זומבים חיים רק כי אפשר, ובעיקר כי זה טוב לעסקים (רופאים, אחיות, סיעוד,יזמים) מה הפלא שיש תוחלת חיים גבוהה אם אפשר לשמור בחיים זקן בלי הכרה עם צינור בתחת, וצינור בפה.
רוני | 06.07.18
19.
כתבה מגמתית לעידוד ירידה . למעשה העובדות הפוכות
מסתבר שיש גידול דווקא במספר הישראלים החוזרים . תסתכלו בנתונים שהוצגו שבוע שעבר בוועדת העליה והקליטה . מדוע ? כי ישראל משגשגת . אנחנו בשגשוג כלכלי מטורף ביחס לעולם המערבי . זאת בנוסף ל 30,000 עולים בשנה זו בעצם עיר קטנה שמתווספת כל שנה . הישראלים חוזרים לציונות השורשית שלהם . לאהבת הארץ שלנו שכמוה אין בעולם כולו .
ראובן | 06.07.18
18.
הגירה בדרך כלל היא כלכלית והנאתית
אנשים מנסים להסתיר שהסיבה להגירה היא נוחות.ואפשרות כסף ויהודה טובים יותר. אנשים מוצאים אידאולוגיה שזה בגלל הדת והפשיזם. מעניין אם מאז טראמפ הם חולמים על חזרה כי הרי הכל אידאולוגיה קדושה. כאילו מכריחים בנות פה ללבוש רעלה.כמובן שארצות הברית עדיפה שבה כמו בסדרה 13 סיבות אין התעללות בבית ספר והכל נפלא ומדהים. הרבה אנשים אוהבים להנות ושונאים קרבה גדולה מדי.מה הבעיה להודות בזה.למה לעטוף האידאולוגיה. הכתבה נכונה בהרבה מרוב התגובות שמנסות לחפות על העזיבה עם אידאולוגיה בגרוש.
עמוס | 06.07.18
16.
רילוקיישן
במבט- על- הורינו הגיעו הנה כדי להגשים חזון ציוני, ככה פשוט - והחזון ענק והגשמתו הישג ענק, העוזבים בועטים בזה וכולם- עוזבים מסיבות אישיות [ מקצועיות, כלכליות, משפחתיות] - ומשלמים על כך מחיר ע נ ק מיד או אחר כך , חלקו מוטח בהם מיידית וחלקו גם עם הזדקנותם שלהם - לא מחליפה אתם לא כאן ועכשו ולא בכלל ! וזה ממקום של אחות לעוזב [ לפני חמישים שנה] וכצופה בילדי קרובי שעזבו והקורות אותם בחו"ל יותר רגוע [ גם ובעיקר כי פחות מעורבים בנעשה פוליטית מסביב] ורמת החיים יותר גבוהה - אבל פה הכי נכון בכל היבט - האנטישמיות לא פסה - היא חיה ונושמת-
נילי מ | 06.07.18
14.
הקרע הגדול הוא בן טובת ההורים לטובת הילדים
אני חוקרת, נמצאת כעת בפוסט בקנדה, ובעלי עובד הייטק. אנחנו נמצאים כאן שנתיים, אבל הספיקו לי כבר החודשיים הראשונים כדי לחוות את השקט מהריבים, מהאלימות במסגרות החינוך וברחוב, מהעקיפות בכבישים, מהצפירות המלחיצות בכביש עוד לפני שהרמזור מתחלף לירוק, השנאה היוקדת בין זרמים, מגזרים ומגדרים, והשוביניזם המזעזע בחסות הדת, שנותנים לו מקום וחסות. חבל. אני אוהבת את הארץ אבל מפחדת לחזור. לא רוצה להסביר לבנות שלי למה הן צריכות לכסות את עצמן או ללכת למושב אחורי או להביט במתפללים בכותל מאחורי גדר, או להיות מופרדות מאח שלהן באירוע דתי שנערך בכיכר הגדולה בעיר הכי ליברלית בישראל. זה חשוך בעיני, וזה לא היה ככה. זו הדרדרות. היה לי טוב בארץ. מזג האויר מדהים, הקפה, האוכל, השכונה, המשפחה... כמה שאני מתגעגעת למשפחה שלי. אבל אז אני מסתכלת על הילדים המתוקים שלי, שחווים פה ילדות מדהימה, כמו שמגיע לילדים לחוות. בית ספר מדהים, ילדים מקסימים, הכל רגוע. טבע. וכך, אני נקרעת בין הגעגוע שלי לחיים הטובים שלי בארץ, והגעגועים להורי, שרוצים את הנכדים ואותנו לידם, לבין טובתם של הילדים שלי. זו האמת לאמיתה. האמת הכואבת שלי.
רילוקיישנית | 05.07.18
11.
הגירה ברוב המקרים זה לא כלכלי
אני חושב שהסיפור הקבוע שמספרים , שהגירה זה עניין כלכלי או סתם מעניין , זה הפשטה נוראית של המצב. קשה לי לדבר בשם אחרים, אלה רק בשמי וקצת בשם אנשים שדיברתי אתם, אבל אישית לא עזבתי בשל כסף. כמהנדס אני ורבים כמוני מרוויחים כסף טוב בישראל, ובאופן אישי הרווחתי קרוב ל20 אחוז יותר בישראל. אז למה לעזוב? כמו שאמרו, הדתה של המרחב הציבורי, פשיזם (כן פשיזם) הולך ומתגבר בחברה. לא ציונות בריאה, אלה לאומנות חולנית ששולטת בחברה. אלימות בלתי נתפסת. למי שגר בחו״ל ישראל נראת לפעמים כמו איזור מלחמה. ולא באיזורי המלחמה. שנאה הדדית של כולם מול כולם. חרדים / חילונים / אשכנזים / ספרדים / ערבים / יהודים...כולם שונאים את כולם. וכולם מראים את זה. צפיפות נוראית. לי ולרבים אחרים כבר לא היה אור בקצה המנהרה. אין אדם שרוצה להשאיר הורים לבד. אבל, וזה נורא להגיד, אני חשבתי על הילדים. לא עלי, לא על הורי. לתת עתיד לילדים זה העיקר. וזאת הסיבה. כל תירוץ אחר מיותר.
נועם | 05.07.18
9.
כשהנכדים מגיעים לביקור מולדת
כשהנכדים מגיעים לביקור מולדת, ואני באולם מקבלי הפנים עומדת, ומתעמקת בלוח הנחיתות ובכל המודעות, כדי לשמור על קור רוח ולעצור את הדמעות, בסוף כשהם רצים אלי ונותנים לי חיבוק אני בקושי מצליחה לדבר, כי הגרון שלי חנוק * * * כשבתי עברה להתגורר בחו"ל, עם החבר הלא-ישראלי שפגשה בטיול, שמחתי שבחרה לחיות עם מי שהיא באמת אוהבת, אך לא ידעתי כמה קשה להיות סבתא לנכדים עם זהות מורכבת * * * אני יודעת שבמקום בו הם גרים, חייהם מלאי תוכן ונטולי דאגות, ושהחינוך המעולה לו נכדיי זוכים יפתח בפניהם הרבה דלתות, אבל בכל זאת נצבט לי הלב כשאמרו שאין סיכוי שהם יחזרו * * * אפילו ששיחות וידאו ומסרונים בטלפון הנייד מאפשרים לשמור על קשר, וזה ממש נחמד, על כל פלאי הטכנולוגיה אני מוכנה לוותר, אילו רק יכולתי להיות איתם במציאות יותר
סבתא | 05.07.18
7.
כתבה מגמתית
כתבה מגמתית שבאה להציג צד אחד של המטבע. רוב ההורים תומכים במעבר של הילדים כי החיים הרבה יותר טובים מחוץ לישראל, מדינה שעושקת את תושביה. מכירה הרבה מאוד הורים בגילאי 70 ומעלה שמגיעים לעיתים קרובות לבקר את הנכדים והילדים בחול ודווקא נהנים מהתקופה הזאת.
שלי | 05.07.18
6.
מומלץ להגר מישראל בשנות העשרים לחיים, שההורים
עדיין צעירים ואתם רווקים. להכיר בן זוג מקומי ולבקר פעם בשנה. עברו למדינה דוברת אנגלית: אמריקה, אוסטרליה, קנדה. הגירה בשנות הארבעים קשה כי צריך להתחשב באישה, המשפחה שלה, בילדים שלך ובהורים שלך. צאו בגיל צעיר ואל תסתכלו לאחור. ישראל מדינה מדהימה מהרבה בחינות אבל גם גרועה מהרבה סיבות אחרות. שכל אחד יכשה מה שטוב לו. אני ציוני ותומך במדינה ב 100% אבל מקווה להמשיך לחיות באמריקה.
דור | 05.07.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת