סלינגר היא מפקחת אמיצה שפועלת לטובת הציבור ואינה שבויה בידי חברות הביטוח. אינני מכיר את פרטי החוזר והאם הוא חל על שיחות שימור לקוחות (על פניו, אם החברה המעבירה מחליטה להציע דמי ניהול עדכניים נמוכים משל החברה הקולטת, אין קושי לכתוב מסמך הנמקה גם בלי לחכות לנתונים נוספים מהמסלקה), אבל הוא פותר בעיה משמעותית של סוכנים ש"עצותיהם" שערורייתיות ואינן טובות ללקוח. כן ירבו רגולטורים כמוה!

לכי הביתה

על חשבון משלם המיסים היא לא דואגת לחוסכים היא דואגת לג'וב הבא שלה מקבלת משכורת מנופחת על חשבון משלם המיסים מה אם גילוי נאות על השכר שמקבלת ????! הגיע העת שהיא וחבריה יקבלו משכורות נמוכות יותר כי חוסך לפעמים פועל באי שיקול דעת ויש מקום לשימור החוסך יכול להחליט אם מתאים לו או לא להמשיך בתהליך

במילה אחת נימאס מימך צאי כבר לחופש

סלינגר לא רצתה לקצר את תקופת השימור. סליגר רצתה לבטל את יכולת השימור. חברי ועדת הכספים לא נטו להסכים עימה, בלשון המעטה. הם חשבו שהיכולת של חברת הביטוח לשמר עוזרת ללקוחות להוזיל את דמי הניהול שלהם. מה עשתה סלינגר? שמה קצוץ על חברי ועדת הכספים והוציאה חוזר, שדה-פקטו מונע ביחס לרוב המוחלט של הלקוחות את יכולת השימור, שכן יהיה מאד קשה להספיק ב-10 ימים לבצע פישינג מול המסלקה (שאותו אפשר לעשות רק אחרי שיחה עם הלקוח), לחכות לפחות 3 ימי עסקים עד שיגיע המידע מהמסלקה, ואז לנסות לדבר שוב עם הלקוח - כל זאת רק כדי לתת לו הצעה יותר אטרקטיבית בדמי הניהול. ברוב רובם של המקרים, סלינגר "הרגה" דהפקטו את השימור, בניגוד לדעת חברי ועדת הכספים. זו דוגמא קלאסית להתנהלות של סלינגר - מנסה מול הועדה ולא מצליחה, אז עוקפת את הועדה על ידי הוצאת חוזר. מסתבר שהפקיד יותר חזק מנציגי הציבור.