הדבר מוכר וידוע לעובדים רבים שפונים בבקשות למעבידים ונדחים בגסות.

לפעמים המסירות לארגון אינה שיקול מרכזי וזו טעות.עובד מסור מדביק במסירות ובנאמנות את חבריו לעבודה וזה שיקול חשוב.

נשים נוטות לרכל, לפטפט, להחסיר בלי סוף ימים וכו וכו. קצרה היריעה מלתאר את כל הרעות החולות של נשים. ישנן יוצאות דופן אבל הן המיעוט. גברים הם יותר חרוצים למרות שגם לא מעט מהם עובדים גרועים

השוואות עובדים צריכות להתבצע מול הישגי העובד עצמו ולא בהשוואה לעובדים אחרים. בהשוואה צריך לקחת בחשבון את תרומת העובד לאווירה וליחסים החברתיים בין המועסקים.

הערכת העובדים היא דרך להתייחס באופן אישי לכל עובד לעובד, לתת להם להרגיש חשובים ולהראות להם כיצד תורמים לחברה. אלו שלושת הדברים שכל עובד רוצה ושיגרמו לכל אחד להשקיע יותר בעבודה.

באחד ממקומות העבודה, במחלקה שבה עבדתי היו הרבה נשים וגברים ספורים. למנהלת המחלקה נראה היה שיש העדפה ברורה לטובת הנשים והפוך מכך לטובת הגברים. כמו בכל נושא הערכת העובדים, ל3 חביבות המנהלת היתה עדיפות ברורה. גם כשפיטרו את כל המחלקה, שתיים מתוכן נשארו לעבוד.

השוואות לעובדים אחרים לא תמיד הגונה בגלל הפרשי השכלה או ניסיון. לכן הערכה אישית עדיפה על בסיס קריטריונים מקצועיים לתרומה כוללת לעסק. בחלק מהחברות מקפידים על כך ובריאות ההשוואות לא תמיד צודקות.

הוא פשוט תורם יותר ברצון.

לכן שיטת הערכת עובדים חייבת להיות אנושית ולהתבסס על יחס הוגן ללא דעות קדומות. צריך לדעת להקשיב לעובדים ולשקול את תרומתם הכוללת לחברה גם חברתית לצד המקצועיות.

התייחסות כזו תועיל לחברה בגלל שהעובד ירגיש שהוא חלק מהחברה. מי שלא נוהג כך עלול לקבל עובד ממורמר עם אי שביעות רצון שלא תסייע לעסק.