צריך שחברות התוכנה ישימו אבטחה במקום גבוה, אחרת יקנסו. כלומר רגולציה. עוד.

חקיקה, אפילו מחמירה ונאכפת (החל מחוקי מדינה וכלה בכללים והוראות מקומיים), הביאה בעיקר לחיפוש פרצות לעקיפתה, לתעסוקה רבה לעורכי-דין, ולחיפוש דרכים (מוצלחות, בדרך-כלל) לעקיפת החוקים. לא רק החקיקה בכלל, אלא גם לענישה יש השפעות מינימאליות וזמניות. יש על כל אלפי עדויות במחקר פסיכולוגי רב-שנים, שלא לדבר על ניסיוננו האישי בכל תחום בחיינו. הדרכים היעילות להילחם בהאקריות, ושאר סוגי עבריינות המחשב והרשת, הינן בכיוון אחר לגמרי שעיקרו תרבותי-חינוכי-חברתי. על כך אני מסכים מאד עם הכתבה ומשבח את הכותב על העלאת העניין בצורה כה ממוקדת וברורה. יש על כך ספרות מדעית ויש לא מעט אנשי מקצוע בעלי חשיבה עצמאית המבינים בנושא - אך דעתם נדחקת מפני הפוליטיקה והכסף.

תוכנות הסינון, המעקב והזיהוי הביאו בעיקר לאיתגור המפתחים והמשתמשים ברשת שמעוניינים ופועלים בדיון למען המטרה שאמצעים אלו ביקשו למנוע. איתגור זה הביא לתוצאה הפוכה לגמרי - עליה במוטיבציה ועליה במספר הנפגעים. הטוענים למען אמצעי הטכנולוגיה הם בעיקר המרוויחים מהם: מפתחי טכנולוגיה, אנשי עסקים, פוליטיקאים וכתבים המחפשים כותרות פומפוזיות (ורייטינג), ולא מעט מאלו שנסחפו בקסמי הטכנולוגיות המתקדמות.

למעלה מ-30 שנה אני עוקב מקרוב מאד אחר הנושא ולוקח חלק פעיל בעשייה ובמחקר, ומעולם לא ראיתי, ומעולם לא נראה במחקר רציני, ואין לכך כל עדות אמינה אחרת, שלטכנולוגיה זו-או-אחרת ו/או אמצעי חקיקה ואכיפה השפעה משמעותית (אלא, אולי, רגעית ומקומית) לשינוי אורחות התנהגות ברשת.

כמי שמכיר היטב את הנושא ועוסק בו שנים רבות, הופתעתי מהכתוב בכתבה, במיוחד כשהכותב בא מתחום הטכנולוגיה ולא מדעי ההתנהגות. קל להיסחף אחר דעת ההמון - לרבות "מומחים" שונים - שמה שעשוי למנוע (או לפחות להפחית) האקריות, בריונות ושאר פעילויות פוגעניות ברשת צריכים להתבסס על אמצעים טכנולוגיים וחקיקה מחמירה.