אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

צרה ושמה רווחה

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
איזה כיף לדעת שכל התשלומים שהעברתי לביטוח לאומי
בארבעים שנה האחרונות בסדר גודל של 1600 ש'ח לחודש ומהם קיבלתי חזרה כמה תשלומים על שירות מילואים (מה שנקרא פרייר בריבוע) ירדו לטמיון. ממש כיף לשמוע שהאוכלוסייה מזדקנת ומצד שני לראות עדרים של ילדים וזאטוטים נסחבים אחרי ההורים, על מה אתם מדברים? יש פה אוכלוסיות שמשריצות ילדים בקצב מטורף, איך הגעתם לכך שהאוכולוסיה מזדקנת? אולי בגלל שהרבה מהצעירים לא משתתפים במשחק ולא משלמים ביטוח לאומי ועובדים בשחור ומקבלים קצבאות וטוחנים את הקופה כי אתם מטומטמים?
שמעון | 01.08.18
1.
אין סיבה לדאגה
ממש אין סיבה. מכירים את הסיפור עם הסוס של הפריץ? אז ככה. יום אחד הפריץ זימן אליו את הרב ודרש ממנו ללמד את הסוס שלו לדבר. הקציב לו שנה אחת להשלים את המשימה. הרב הסכים. חזר הביתה. סיפר לאשתו הרבנית. אמרה הרבנית - מה קרה לך? איך אפשר ללמד סוס לדבר? ענה הרב. יש לי זמן שנה אחת. במשך הזמן הזה, אולי הפריץ ימות. אולי הסוס ימות. אולי אני אמות. בקיצור - די הצרה בשעתה.
יוסי | 01.08.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת