13. קשקושים ספינים מלוכלכים קופת האוצר שופעת ה"ביטחון" מקבל תקציב מותרות מבלי למגר טרור ושריפת אדמותינו חיים בסרט משטרה מיתהדרת במסוקים ולא עושים דבר נגד פשע אמיתי רק מרביצים לאתיופים ורודפים אחרי יובל מבולבל תעבירו מהתקציב הזה לחינוך לרווחה לקשישים לנכים אזרח | 02.08.18 (ל"ת)
12. ב- 2022 פשוט יבטלו את המוסד וכל אחד ידאג לעצמו. אני לא רוצה לדאוג לכל אחד. רק לילדים שלי. כל השאר לא מעניינים אותי. חופשי - זה לגמרי לבד! בלי חרדים וערבים על הווריד. שכל אחד ידאג לעצמו. יואב | 02.08.18 (ל"ת)
11. התחלת יפה אך המשכת גרוע. ההפחדות על אפוקליפסה בכל העולם חש בעיה של גרעון בביטחון הסוציאלי בעתיד וישראל מן הסתם לא תמציא את הגלגל אלא תנהג כמו כולם. אין צורך להפחיד הדברים ייפתרו בבוא העת כל עוד המדינה עומדת על תילה נועדו למטרות הון פוליטי | 01.08.18 (ל"ת)
10. איזה כיף לדעת שכל התשלומים שהעברתי לביטוח לאומי בארבעים שנה האחרונות בסדר גודל של 1600 ש'ח לחודש ומהם קיבלתי חזרה כמה תשלומים על שירות מילואים (מה שנקרא פרייר בריבוע) ירדו לטמיון. ממש כיף לשמוע שהאוכלוסייה מזדקנת ומצד שני לראות עדרים של ילדים וזאטוטים נסחבים אחרי ההורים, על מה אתם מדברים? יש פה אוכלוסיות שמשריצות ילדים בקצב מטורף, איך הגעתם לכך שהאוכולוסיה מזדקנת? אולי בגלל שהרבה מהצעירים לא משתתפים במשחק ולא משלמים ביטוח לאומי ועובדים בשחור ומקבלים קצבאות וטוחנים את הקופה כי אתם מטומטמים? שמעון | 01.08.18 (ל"ת)
9. שיפסיקו לממן את כל הפוליגמיה במזגר הערבי כל אחת שם כאילו מתגרשת ומסכימה על מזונות נמוכים, ככה היא זכאית לקצבה גדולה מביטוח לאומי - בפועל הבעל חי עם כמה נשים "גרושות" ומקבל מליונים בשנה נתנאל | 01.08.18 (ל"ת)
6. שוב הצעירים ישלמו את המחיר הבעיה היא שיגיע היום שאחד משלושה יקרה (או כולם): 1. ההפרשות לביטוח לאומי יגדלו 2. הקצבאות הזעומות יופחתו 3. תקציב המדינה ידרש להתערב כל האופציות גרועות ועצוב הוא, ששוב הצעירים של היום ישלמו יותר, אם לביטוח לאומי ואם בדרך של מסים איילת | 01.08.18 (ל"ת)
4. האשמה באוצר לא יכול להיות שהמדינה בחסות האוצר לוקחת מכספי הביטוח לאומי ומעבירה לפרוייקטים כמו סלילת כבישים.חציבת מנהרות וסבסוד המפלגות החרדיות. גל | 01.08.18 (ל"ת)
1. אין סיבה לדאגה ממש אין סיבה. מכירים את הסיפור עם הסוס של הפריץ? אז ככה. יום אחד הפריץ זימן אליו את הרב ודרש ממנו ללמד את הסוס שלו לדבר. הקציב לו שנה אחת להשלים את המשימה. הרב הסכים. חזר הביתה. סיפר לאשתו הרבנית. אמרה הרבנית - מה קרה לך? איך אפשר ללמד סוס לדבר? ענה הרב. יש לי זמן שנה אחת. במשך הזמן הזה, אולי הפריץ ימות. אולי הסוס ימות. אולי אני אמות. בקיצור - די הצרה בשעתה. יוסי | 01.08.18 (ל"ת)
צרה ושמה רווחה
14 תגובות לכתיבת תגובה