אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מחכים להייפרלופ: מתי כבר תגיע הרכבת שתסיע אותנו באלף קמ"ש

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
ל23, 24: אין קשר התאוצה היא פיזיקה נטו, זה כוחות G
תאוצה זה לא מהירות, זה שינוי מהירות. ככל שהשינוי יותר גדול הכוח G יותר חזק. אתה יכול לנסוע על 1000 קמש על האדמה ולא תרגיש כלום אם תעצום את העיניים. אם תסתכל סביר להניח שהמהירות שבה הנוף מתחלף תגרום לבחילה או סחרחורת [כך לא התאוצה!] במטוסים לא מרגישים את זה כי הם גבוה מעל האדמה ולכן הנוף זז לאט מאוד לעיני המתבונן [בפועל כמובן 100 קמש זהים על הארץ או באוויר]
בני | 05.08.20
24.
בחילה
לא ברור למה הייפרלופ שייסע מעל האדמה יגרום בחילה יותר מאשר גורם מטוס? בחילה נגרמת כשהמוח לא מבין את הסיבה לתאוצה שחש הגוף. אבל כשההייפרלופ ייסע מעל האדמה העיניים יספקו למוח מידע (נוף שחולף מהר) שיאפשר למוח להבין את סיבת התאוצה. כלומר דווקא הנסיעה של ההייפרלופ מעל האדמה מונעת בחילה!
הנוסע המתמיד | 08.10.18
23.
הפוך אדוני הקברניט, הפוך!
"אם הצינור שקוף, תוכלו לראות את התאוצה וגם להרגיש אותה, כך שההייפרלופ תצטרך לפתח את המהירות בצורה מאוד הדרגתית, וגם להאט בצורה מאוד הדרגתית כדי שהנוסעים לא יחושו בחילה קשה" הפוך אדוני "הקברניט": אם העיניים רואות את התאוצה המוח יכול להסביר לעצמו את סיבת התאוצה ואז הבחילה נמנעת!
הנוסע  | 08.10.18
20.
ל19, מסכים חלקית
כמובן שזה אתגר הנדסי שאין לו שום היתכנות כלכלית. אפשרי וישים בתיאוריה מבחינה טכנולוגית גרידא, אבל חסר סיכוי בעולם של היום. יחד עם זאת ספציפית לשמירת הוואקום, כמובן שיהיו airlocks בהרבה נקודות ביקורת לאורך המסילה ככה שחור במעטפת אחת לא ישפיע על האחרות. למי שרוצה להבין למה ההייפרלופ לעולם לא יהיה מעשי יש ערוץ יוטיוב בשם thunderfoot שמסביר למה הרבה דברים הם בולשיט, מהייפרלופ לפרוייקטים בקיקסטארטר ועד לפוליטיקה. הוא טיפה מעצבן אבל הטיעונים שלו נכונים.
ד"ר רשע | 07.10.18
19.
תשובה ל-18:
טרוריסט עולה לאוטובוס ומתפוצץ (לא עלינו). תוך חצי יום מפנים את כל הפצועים וההרוגים, גוררים את האוטובוס למגרש מז"פ, מפנים את כל השאריות והמערכת חוזרת לתפקוד תקין. בהייפר-לופ גם תקלה קטנה של ניקוב הצינור תפצפץ את כל כלי הרכב במערכת, גם אלו שנמצאים מאות קילומטרים משם, וגם תרסק לחלוטין את המקביל לכביש (צינור ההייפרלופ). ייקח חודשים ארוכים (אם לא יותר) לשקם את המערכת, ועוד יותר זמן להחזיר את הואקום בצינור. בכלל עוד לא דיברנו על אי הייתכנות המטורפת להחזיק ואקום גבוה כ"כ בצינור כ"כ ארוך ולשמר את המערכת בלחץ אוויר כ"כ נמוך למשך זמן כל-כך ארוך, ותחת העומסים הכבדים של קרוניות ששועטות בצינור במהירות של כמה מאות קמ"ש. מספיק להציץ בתאי הואקום המפלצתיים של נאס"א כדי להבין שהמשימה לא פשוטה כל-כך, ובוודאי לא זולה כלל ועיקר.
סיכה בבלון | 07.10.18
15.
הערות
את הצינור אפשר לבנות על גשר, אז לא צריך להיות קלסטרופובי או לחפור מנהרות ארוכות ויקרות. קו היפרלופ יעיל למרחקים ארוכים, בדיוק כפי שרכבות על מסילת ברזל אינן יעילות מתחנת ת"א אחת לשנייה, אלא בין חיפה לת"א או ת"א לב"ש. בארץ, קו כזה יהיה יעיל בין נתב"ג לאילת ויוכל להחליף טיסות כאלה. בתחבורה הציבורית כיום (רכבת ואוטובוס) זה לוקח כ-6 שעות. בהיפרלופ צפוי להיות כ-40 דקות.
נוע"ם | 07.10.18
12.
זה פורסם במקור ב 1/04 - חשבתי שזה בדיחה
אבל אנשים המשיכו לדבר על זה גם אח"כ - מסתבר שלוקחים את זה ברצינות. כל דבר מתחיל ב"בלתי אפשרי" דרך "קשה ומסוכן" ואז "יקר מאוד" - אבל הרבה דברים כן מסתיימים ב"זמין להמונים". אני חייבת להגיד שרכבת תת קרקעית נשמעת לי הרבה יותר בטוחה ממכוניות מעופפות - וגם כאלה יש כמה בפיתוח בכל מיני מקומות. אני לא רואה את העתיד, וזה מאוד מוקדם בשביל להתחיל להשקיע בדברים כאלה - אבל אי אפשר לפסול את האפשרות בשלב מוקדם כזה.
יסמין | 06.10.18
4.
כן. טרוריסט שם מטען (קטן!) באיזשהו מקום נידח, ליד ה-1000 ק"מ של צינור ההייפרלופ
הפצצה מתפוצצת ומנקבת חור (קטן!) בצינור. מכאן אוויר חש למלא את הצינור ונע לאורכו במהירות הקול (כ-1200 קמ"ש), הקרונית הבאה מתנגשת בגל האוויר כמו בקיר לבנים, הורגת את כל הנוסעים, ופוערת חור ענק בצינור. הקטסטרופה ממשיכה להתגלגל בכל ה-1000 ק"מ של הצינור, וממשיכה לכל המערכים והמסעפים והדרכים האחרות, ובתוך דקות עד שעות ספורות הורגת את כל הנוסעים, מחסלת את הצינור ומותירה את המערכת הרוסה לחלוטין.
סיכה בבלון (צינור ההייפרפלופ) | 06.10.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת