כל התכונות של בוס טוב, כפי שמצויין בכתבה, לא קיימות כלל בבוס הישראלי המצוי. בארץ בוס כפי שמתואר בכתבה כלל לא קיים, כיוון שזה לא מציאותי.

רקע של יושר רקע של השכלה ותרבות רקע של סקרנות והתעניינות רקע של אופקים רחבים רקע של שמירת חוק טוטלית ללא פשרות כמובן שישנם רבים כאלו אצלנו עדיין ולמרות הכל אבל רק במקומות מסויימים , ולא אפרט

יש את 10 העצות הכי טובות של וורן באפט ביוטיוב

שאנו מבלים את מרבית הזמן בחיים שלנו בקרבת אנשים בעבודה ולא בקרבת הקרובים שלנו והחברים שלנו. זאת המחלה של תרבות הצריכה. ואני לא מתכוון להיות חולה שלה לזמן רב.

רוב יועצי קריירה, ארגון, התייעלות הן...נשים. עבדתי עם עשרות מהן גם באנגליה וגם בארה"ב ולצערי גם בישראל. ברובן אין תועלת. להיפך. הן מזיקות ומעיקות על המערכת. מילות באז ותאור איכותי של פרמטרים בלתי נתפשים ללא כל ניסיון לנתח ולהבין את ה-root cause לבעיה או תופעה בארגון. בארץ תרבות העבודה מחוץ להיי טק היא תת תרבות, תת רמה הן ביחסי אנוש והן בתגמול והעצמת העובד. מסתכלים על כל השקעה כהוצאה, דרך החור בגרוש. במערב זה שונה בתכלית. מה שבאפט אומר לא מתאים לישראל כי האנשים פה לרוב באבונים, כולל חלק מכם. עצוב

גם בגוגל אתה תלוי בבוס או בצוות שלך, אם יש לך אנשים בלי שום יכולת תקשורת בסיסית בצוות שלך אתה תסבול...

מה יהיה עם כל החרטטנים/שרלטנים אוכלי החינם עם התארים שהם נותנים לעצמם "יועץ ארגוני", "יועץ קריירה", "יועץ תעסוקתי" (כתוב בלשון זכר, אבל 95% מהם זה נשים) שנדבקים לחברות יצרניות ועובדים שלמדו מקצוע אמיתי, ומתעלקים על הפיירול של החברות האלה, ופשוט מחרטטים טקסטים נוסח ספרי ה"איך להיות מליארדר ב-12 צעדים פשוטים"?

עבודה זה ככ 1970. היום רק פנסיה מצהל בגיל 45