זה דיון כל כך אזוטרי, שיכול רק להפוך לממשי בכתבה שמתארת שיחה של שני ממתיקי סוד כביכול. אומן ממוחזר שבמשך שנים דש באותו נושא הלוך וחזור, במיתוג שיש בו רעיון בסיסי -בדיה. הבנו. הרכיבה על פייק ניוז, טרנדי זה גל שניתן לרכב עליו. אבל מה שונה דיון פילוסופי סוציולוגי בבדיה כרעיון מהקשר לעשיה אומנותית, מנופחת שמתגלגלת שנים, עד שהפכה כגולם על יוצרה, נוצר הרושם שהרצון להכניס את גוסטין לעולם האומנות הפכה לאובססיה שדורשת בעצמה עיסוק מעמיק, כמקדמת את האומן. אולי אובססיה זה הנושא שיחלצו לחקירה כהדבר הבא בדרכו

באמת ליגה! אבל למה נראה לו שזה מתקבל על הדעת להצטלם בסנדלי נוחות האלה? איך אפשר להתייחס לאמנות שלו ברצינות אחרי זה?

קופפרמן גם הציג בפומפידו תערוכת יחיד

אבל בתכלס, סתם בוגד.

מי ששכלו ועיניו בראשו תוקף כיום את ישראל. לא קשור להצלחה בינלאומית,והוא לא ממש מצליח ברמה הבינלאומית, לאמן ישראלי קשה מאוד להצליח ברמה הבינלאומית

מעניין כמה סרטי עומק ומעוררי מחשבה מימן אותו גוף אירופאי על הדמויות הבאות: מחמוד מחאלב, עיסאם מירמוק, ג'מילה מחומס, כאמל מאידליב.

אם הילדה בת ה 12 הייתה מגיעה לביתו עם סכין. מצד אחד היא עדיין נערה מצד שני היא מסכנת את בני משפחתי. האם גם אז היה מפריע לו היכן תשב בכלא. זה מעניין איך כמעט תמיד מי שזוכה לתהילה עולמית באומנות הוא מי שתוקף את ישראל.