הסיבה למגמת עליה בהיעדרויות העובדים היא חוסר אמון בהנהלה. העובד שמרגיש בעבודה סביבה תומכת, איכפתיות של מנהלים לצריכים שלו, לבעיות שלו, במה שמפריע לו בביצוע המשימות - לא יחפש סיבות להיעדר. המשפט שהמנהלים אוהבים להגיד הוא "הדלת שלי תמיד פתוחה". אבל אם זה סתם מילים, אם העובדים לא מרגישים עניין אמיתי מצד המנהלים - הרצון לבוא לעבודה נעלם. ולמצוא תירוצים לא להגיע לא קשה. לסיכומו של עניין: אם כיף לעובד בעבודה, הוא לא יחפש מחלות. הוא ירגיש מחויבות, איכפתיות ואפילו יישאר לעבוד שעות נוספות - כי כיף לו, כי מעריכים אותו, כי מתגמלים אותו (ולא רק בכסף). בריאות לכולם!

1. הגישה הזאת מתאימה יותר למפעלים מאשר איגרונים משרדיים. 2. לא תמיד צריך לשאול מה העובד יכול לעשות בשביל החברה אלא לפעמים גם מה החברה יכולה לעשות בשביל העובד. 3. לא צריך לגסוס כדי לא להגיע לעבודה, לפעמים גם דברים קלים מאוד מפריעים בתפקוד -( אלרגיה, כאבי ראש וכו..) 4. מה לעשות יש גם אנשים שיותר חולים מאנשים אחרים, לא כל דבר בא במטרה לפגוע בחברה. 5. חברה צריכה לדעת להתחשב ולבוא למען העובד, מניסיון רק מקרים מאוד בודדים באים ממקום של עצלות או פגיעה מכוונת וגם אם זה קורה חברה צריכה לדעת לשמור על המורל של העובדים- קורסים, ימי כיף, פעילויות משרדיות, הרצאות, עבודה מהבית, וכו...בסופו של יום העובדים האלה גם יעזבו את החברה.

כשיתיחסו לעובדים כאל בני אדם שיש להם לפעמים צרכים או קושי מסויים להגיע הם יתנו את הנשמה, לא צריך יותר מזה!

לא ככה עושים את זה. הנה רשימת הדרכים הטובה ביותר ליעל את העבודה: 1. תנו לעובדים יותר ימי חופש והגדירו נהלים ברורים ללקיחת ימי החופשה. 2. הגמישו את שעות ההגעה לעבודה - אדם שלא נותן שרות יכול להגיע גם יותר מאוחר לעבודה. 3. אפשרו לעובד לעבוד מהבית במידת הצורך - כאשר מצוננים מעט, מחכים לטכנאי וכו׳. 4. תתנהגו לעובדים כאל בני אדם ולא כאל עבדים. הטובים מבניהם יאריכו זאת, יתרמו יותר ויעדיפו להישאר. אה, ואין על מה.

.

אני מכיר ארגון שבו נותנים יום חופש מתנה לכל עובד שלא הגיש 3 ימי מחלה רצופים בחודש. אז מה קורה בפועל? אנשים מגיעים חולים לעבודה.