ועדת כבל איננה שואלת את השאלות המתאימות ובעיקר : מה יצא לך הבנקאי אישית מאישוא ומתן אשראי לטייקונים ללא ביטחונות וללא כושר החזר ( פושטי רגל וחדלי פירעון ) מה שעמד לכאורה לנגד עיניהם , זוהי ראיית ורעיית הבונוסים השמנים והתמריצים הרבים בגין אותם רווחי נייר מדומים , שלא ניתן אף פעם לממשן וזאת השיקול דעת מלא , חמדנות ותאוות בצע אמיתית וזהו , הרי ברור היה לאותם בנקאים בכירים כי הכספים לא יוחזרו לעולם ,והם עצמם חסינים ומוגניטם מפני סנקציות והבונוסים והתמריצים הללו , שהיוו את השחיתות שלהם וכיס התפוח

מה נכון יותר לתרופה אוניברסלית לבריאות ב"השטח המת" מאשר כוסות רוח? ומי מבין יותר בעשיית רוח מחברי ועדות חקירה פרלמנטריות? ומי טוב יותר בהחזקת הנר מתחת לכוסות המתחממות מאשר עיתונאי הכספים של ישראל? ובקיצור: מצא מין את מינו והחוט המשולש לא במהרה ינתק.