1. גורלי סמן פה את אויבי הדמוקרטיה, וטעה. "משילות, נאמנות והתגברות" הן לא "ססמאות נבובות", כדבריו. חסרונן הוא בעיה שאם תשאר אז תביא את רוב האוכלוסייה להמשך המגמה הנוכחית, רבת השנים, של חסר אמון בממסד ובמשפט, אותה תופעה שהוא תולה דוקא בצוארם של אלה שמנסים לתקן את שרש הבעיה. נניח למשל שיועץ משפטי "מקצועי" של שר חונך משחר נעוריו בשבט שבו מחנכים לשנא או לבוז לבני השבטים של שרי הממשלה. הרי האינטרס שלו, במודע או שלא במודע, הוא להכשיל את הממשלה, כדי להחליפה בבני שבטו, והתוצאה היא ממשלה כושלת שמיאשת את הצבור. | חפש הבטוי הוא בלתי נמנע ואי אפשר להמלט ממחירו שהוא החנוך לשנאה ולבוז לבני שבטים גם כשהם בשלטון, אבל אפשר להתגונן מפני התוצאות של השנאה והבוז כפי שעושים אלה שגורלי סמן כאויבי הדמוקרטיה, אחרי שלא הבין את מניעיהם. מחיר הדמוקרטיה | 10.11.18 (ל"ת)
חקר ביצועים: השבוע של הנגידה היוצאת, קמפיין כחלון והדמוקרטיה הישראלית
1 תגובות לכתיבת תגובה