אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

חומה מעופפת במאה מיליון דולר: 10 דברים שלא ידעתם על כיפת ברזל

143 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
143.
ל142, זה לא נעשה מכמה סיבות הגיוניות
1. יש משגרים של חמאס שמשגרים את הטילים אחד אחרי השני, עד שכיפת ברזל תאתר אותם המשגר כבר יהיה ריק וסתם בזבזת טיל שהיה יכול ליירט עוד רקטה שיכולה לפגוע באזרחים 2.לחיל האוויר יש מודיעין ומטוסי קרב עם ראשי נפץ מדוייקים שמאפשרים גמישות ודיוק יותר טובים מטיל אוויר אוויר. טיל של כיפת ברזל מיודע לאוויר-אוויר ולא לקרקע-קרקע, הוא לא מתאים לפגיעה מדויקת בקרקע או במבנים
שלח | 30.05.21
141.
בס"ד מערכות נגד טילים בארץ ובעולם
כיפת ברזל היא חלק מתוך מערכת חמש שכבתית להגנה בפני איומי טילים מכל הסוגים.אחוז הצלחתה הוא כ88% וזה נתון מדהים.הדרום הקוראנים מנסים לפתח מערכת דומה בהשקעת ענק של 250 מיליארד דולר (חבל על הכסף) כשהצפי המבצעי רק ב2030.בינתים מוצבת אצלם מערכת אמריקאית thaad שבנויה על ראש לא נפיץ שמתנגש בטיל והורס אותו.הבעיה כיום נותרה עם טילי השיוט כאשר ברק 8 ו spider נותנים לו מענה טוב.גם אף 16 אמריקאי נושא כוורת של 7 עד 19 טילים נוסה בהצלחה. נוספה מערכת להב אור לטיפול ברחפנים וזו כנראה תשובת המחר לטילים:הלייזר.
M | 12.08.20
138.
90% זה הנתון האמיתי
אלה שאומרים אחרת בד"כ או מתחרים או אנשים שרוצים להשמיץ את ישראל או המהנדסים של מערכת נואטילוס רק לקבוצה האחרונה יש טענה נכונה שהמערכת היא יקרה לעומת מערכת מבוססת לייזר אבל הוכח וצולם שוב ושוב שהמערכת אכן בעלת דיוק של 80-90% הקבוצות האחרות עושות מניפולציה סטטיסטית מדהימה כאשר הם מגדירים "פגיעה" כפגיעה ישירה של טיל למרות שטיל הטמיר לא תוכנן רק לפגיעה ישירה אלא גם להרס הטיל ע"י כדורים שמפוצצים את הטיל כאשר הטמיר עובר לידו או בכלל ע"י שינוי מסלול בשביל אותם "מומחים" כל מה שלא פגיעה ישירה לא פגע
ץ | 20.11.19
136.
אירוניה זה מה שקורה פה....
יורים עלינו טילים שמיוצרים ב 50$ ואנחנו מיירטים לפחות 2טילים כל אחד עולה 50,000$ גם אם אף אחד לא ייפגע, כל טיל כזה קובר אותנו בעוד מלא מיסים והוצאות. אז מבחינת חמאס/גיאהד איסלמי, המטרה שלהם הושגה, בין אם הטיל יורט או פגע. אבל אצלנו השרים לא חכמים מספיק להבין שזו מלחמת התשה ונותנים למצב להימשך ימים/שנים
אזרח | 16.11.19
131.
כיפת ברזל היא כשלון אדיר,
ההוצאות כבירות מדינת ישראל אינה יכולה לעמוד בהם, התוצאות לא מי יודע מה, אפילו אם 5% חודרים הם יכולים להרוס עיר שלמה. רק מסרבים להודות בכך. ההגנה הטובה ביותר זו התקפה, אם הערבים היו יודעים שאפילו טיל אחד לא כדאי להם, לא היה טיל אחד. ואם הגנה רק באמצעות קרני לייזר המסוגלים להטות את הטילים, לקרני לייזר מספיקה התראה קצרה הרבה יותר והם יהיו יעילים הרבה יותר . הרעיון כבר הועלה על ידי מהנדסים, יותר זול ויותר יעיל, אבל חיסול כיפת הברזל יפגע במדי הרבה אינטרסנטים, לכן אנחנו הציבור צריכים ללחוץ.
בר כוכבא | 14.11.19
128.
מה עם דוח מבקר המדינה?
המבקר קבע שהרבה תהליכים היו בניגוד לנוהל, ובעצם המפתחים עשו דברים בכסף ציבורי בניגוד לנהלים. עם כל הכבוד להישג הטכנולוגי, כיפת ברזל הפכה את מדינת ישראל למדינה מתגוננת, והצילה הרבה יותר פלסטינאים מישראלים. אם לא היו מפתחים את המערכת, מדינת ישראל היתה נשארת עם דוקטרינת התקיפה והעברת הלחימה לשטח האויב, גם היתה משיגה יותר הרתעה וגם לא היתה יוצרת תחושת הישג אצל האויבים. להערכתי- טעות גדולה שפותחה, בודאי בניגוד לנהלים, במדינה מתוקנת פקידי הציבור שפעלו בניגוד לנהלים והוציאו כסף ציבורי בניגוד להוראות היו משלמים מחיר אישי.
רק שאלה | 14.11.19
121.
הכל שקר היא פותחה לפני עמיר פרץ ותוקצבה ע"י כמה ממשלות קודמות
כשיעד ההבשלה הסופי לאב טיפוס לייצור מסחרי יועד ל2006 ושם הגיע לשולחן הממשלה כששה"ב פרץ בסך הכל המשיך בדרך קודמיו שחתמו על כל השלבים הקודמים גם לא היה לו ברירה אחרת כי לקודמיו היה שיקול בין כיפת ברזל למערכת לייזר ומי שהבשיל ראשון היה כיפת ברזל לכן לא היה כבר 2 ברירות
ירון מהטכניון | 13.11.19
112.
לפי הנתונים שמופיעים בכתבה, הדיוק הוא כמעט 88%. החשבון פשוט:
קודם כל, 875 הרקטות שנפלו באיזורים פתוחים לא רלוונטיות כי המערכת מזהה כאלה ולא יורה עליהם. כיפת ברזל יירתה 421 רקטות, ו-58 נפלו באיזורי יישוב. זאת אומרת שהיו 421+58 = 479 רקטות שסיכנו איזורי יישוב. אם כך, אחוז ההצלחה הוא 421/479 = 0.8789 (בקירוב), כלומר, כמעט 88% הצלחה.
חשבונאי | 13.11.19
100.
ל-86 זה ממש לא מדויק
לפי האנשים שטוענים את זה בירי תלול מסלול אחוז הפגיעה הוא 10% מכאן שמתוך 875 טילים רק כ-90 היו אמורים בכלל לפגוע בשטחים מיושבים, מתוכם 58 אכן פגעו מה שאומר שאחוז ההצלחה כבר הוא פחות מ-50% מדובר כאן בנתונים יבשים לגמרי, ולפי טענות של המתנגדים לכיפת ברזל כך שאני לא מתייחס לדיוק הנתונים אלא רק לדוגמא פשוטה איך ניתן לשחק בהם לכאן או לכאן לפי להחשיבות שנותים למידע השונה. אם תרצה להמשיך למשל במרבית הירוטיים משתמשים בשני טילי טמי"ר כך שגם הנתונים שלך יכולים לרדת מיידית ל43.5% הצלחה - מאחר ושני טילים פיספסו ולא רק אחד. שוב אני לא מכיר מספיק את הנתונים אבל צריך לקחת בחשבון את הטענות הנגדיות בצורה רצינית יותר ולא לבטל אותן ללא הכרות יותר מעמיקה של המידע.
ggg | 13.11.19
99.
מבחינה מדינית זו מערכת איומה -היא מאפשרת לממשלה לא להחליט
מכוון שהמערכת הזו מנטרלת חלק ניכר מאמצעי התקיפה של האויב נוצר מצב פרדוקסלי שהממשלה לא חייבית להגיב או להחליט על תגובה גם בירי של עשרות טילים , יותר קל לה וזול לה ליירט זה לא מצריך החלטות קשות מדניות או צבאיות "מדיניות ההכלה" כקורח של מערכת מעולה ליירוט טילים חוזרת נגדנו בלעדיה על הממשל היה להחליט לכאן או לכאן או שלום או מלחמה עם הרתאה רצינית
עדי רבאן | 13.11.19
82.
אתם אלופים בשיכתוב היסטוריה
אבל אני הייתי חי בתקופה ההיא ובמהלך 20 השנים האחרונות ואני יודע מה קרה אז. הקטנתם את חלקו של פרץ והצמדתם לו את אולמרט האשכנזי כמחליטים על המערכץת.הסיפור האמיתי אחר. באותה תקופה ( תקופת ההחלטה של פרץ) כבר עסקו בצורה זו או אחרת - 15 שנה ברפא"ל ב- שימו לב "מחקר ופיתוח" .בנוסף כל אלופי צה"ל ובכירים במשרד הביטחון התנגדו לה- כי דרשה המון כספים ואז אמיר פרץ עושה את שני המהלכי הבאים : 1. אומר להם בניגוד לכל האופזיציה העצומה שנגדו - שהוא רוצה מערכת זו ומתקצב אותה. 2. אומר לרפא"ל - חאלאס מחקר ופיתוח תגיעו למני טיים ותתחילו לייצר ולא אחד לשבוע -כמו שפורסם אז בערוץ הראשון אלא מאות לשבוע. אבל פרץ ספרדי - הוא לא וכול להיות שר ביטחון אז נצחק עליו וזאת בניגוד לליברמן האפסנאי שאף עיתונאי לא צייץ ננגדו. אבל איך אומרים כ"א והאמת שלו או במקרה שלכם השקר שלו
שלומי | 13.11.19
80.
למה המערכת לא מוצאת את המקור.
אם המערכת יודעת מה המסלול של הטיל והאם הוא יפול בשטח פתוח או מיושב, למה המערכת לא יכולה לדעת מאיפה הטיל יצא. כשיש מתקפת טילים ניתן להשתמש בחישובים של המערכת לדעת מאיפה הטילים יצאו ומאיפה עתידיים לצאת וככה לבצע תקיפה מדויקת באמצעות רחפנים. אם תצטרכו עזרה תפנו אלי.
מהנדס | 13.11.19
79.
כיפת ברזל היא הצרה של העם היהודי
שממגן את עצמו למוות בעלות כלכלית מטורפת ואיבד את כל ההרתעה! המיגון הטוב ביותר הוא להרתיע את האויב בכזאת צורה, שלא יחשוב אפילו לירות טיל אחד. אם כל החזיתות יעלו עלינו וזה לא שאלה של האם זה יקרה ,אלא מתי? תבינו שכל המיגון הזה אינו שווה, בשעה שיעופו אלפי טילים בעת ובעונה אחת.ללא הרתעה אין מדינה וישראל איבדה את שלה ממזמן!!!!!!!!!!!!
גיא | 13.11.19
76.
התקפי? אש נ"ס? כנראה שאין לכם מושג מי ואיך יורים עלינו
נגמר הסיפור של סוללות ומפקדה ובונקר שממנו מנהלים את האש, הרקטות של החמאס והחיזבאללה מופזרות כל אחת בתוך מחפורת קטנה באדמה, בפיזור מדהים, על פני שטחים של כמה קילומטרים רבועים, בתוך שכונות שלמות, שדות, מטעים.... אין פה שום "מטרה" שאפשר להשמיד כדי לשתק יזו "סוללה", כי אין סוללה. כל מחפורת מחוברת בחוט תקשורת לאיזה מחשב נייד במרתף, שמשם לוחצים ומשגרים (או אפילו לסמארטפון כלשהו). ככה שכל החלומות פה על "תקיפה" נכתבו על חמאה. חייבים הגנה חזקה, כדי לנטרל את החיוש הזה. לשם כל העולם הולך.
גבי | 11.12.18
75.
תעמולת כזב עלובה להחריד
סנפירים פצפונים המשלימים רב"ת (ראש ביות) מנוון. אין שום מפרט מערכת לרכש ואין בחינת אישור דגם. עדיפה תמיד אש נ"ס: נגד סוללות - שגם פוגעת קשות ביכולת השיגור של האויב ובכך מרתיעה אותו. אש נ"ס היא תמיד מוצדקת כלכלית, באשר פוגעת באויב בנקודותיו הפעילות צבאית. זאת לעומת ירוט הגנתי, שבמספרים גדולים, קרי הגנת גזרה, לעולם נכשל כלכלית מול מטרות קונוונציונאליות. הכתבה הינה תעמולתית להחריד ומתאימה לבריה"מ של שנות ה-20 של המאה הקודמת.
מחשבון עם זכרון | 19.11.18
72.
לא משנה
ביבי מה יהיה כולם אוהבים אותך אבל עצוב מה שקרה פה זה נישמע לא טוב שום כיסה לא חשוב פה זה יחזור שוב פעם טילים עלנו תיתן לחמס כסף דלק ומה ביבי דברים טובים נגמרים ביבי אני אוהב אותך בנפש אבל זה לא היה ציפייה וחבל זה ככה ביבי אתה רק שליח של השם שבת שלום ומבורך עם ישראל
יעקב | 16.11.18
71.
נהריה
אם המכם של אלטה מזהה איכן הטיל האוייב, כנראה יש זיהוי משואר מהיכן הם משוגרים את הקסמים . מדוע אין טיל שמשוגר בוא זמנית ממקום הרבה יותר קרוב לאזור שמשגרים הטרוריסטים ? (כמובן עם מיפוי של אזורים רגישים כמו שכיפת ברזל ממפה מקומות הפתוחים ולא משגרת לעברם טיל )
זוהר | 16.11.18
66.
מערכת יקרה שתיפול מול החיזבאללה
הטילים של החיזבאללה הרבה יותר חזקים והרבה יותר טובים משל החמס , בעוד 5 שנים גם לחמס יהיו כאלו בסופו של דבר צהל יצטרך להילחם ולא להתחבא מאחורי המערכת היקרה הזאת. המדינאים שלנו יגלו במוקדם או במאוחר שאין תחליף לכיבוש שטח כדי למנוע ירי טילים כאלו או אחרים על ישראל
רפאל | 14.11.18
65.
כיפת העורלות
כל הרעיון ביסודו שגוי ומטעה ואת הכיפה יש להגדיר מחדש=כלי הגנתי. האידיאל מלכתחילה היה להקנות שקט לראשי המדינה ביום/יומיים הראשונים למלחמה כדי שהנ"ל יוכלו לקבל שיקול דעת נקי ללא לחץ מצד נפגעים בעורף ח"ו. וכך יוכלו לרמוס את האויב ללא חשש מהתגובה של הקסמים שמסמים. אלא שהמציאות נכון להיום שהכיפה היא היא המלחמה ודרכה אנו מתנהלים לטוב ולרע. ובסופו של דבר במבחן התוצאה הכיפה לא מצליחה לעמוד תחת שיגור מסיבי של החמאס ולא משיגה את מטרותיה ותושבי הדרום סובלים. מסקנה מתבקשת ליזום פעולה.
סתןלי הפישר הגדול | 14.11.18
64.
לא מדד להצלחה
מערכת פתע של יום אחד ללא תקופת הכנה מצאה בשטח צוותים חסרי נסיון. לצד זה החמאס הבין שירי מרובה בזמן קצר לטווח קצר אינו מאפשר לכיפת ברזל להספיק ליירט בשיעור גבוה. הגברת התפוקה על ידי סוללות חדשות נוספות ועבודה בשיתוף מסונכרן בין מספר סוללות יענו על הבעיה וזה חייב להיכלל בתכנית הפיתוח..
צבי מסיני | 14.11.18
63.
וואוו!! איזו חוסר הבנה במערכת בסעיף 9! שכחת כמה...
קודם כל על מה שנופל בשטחים הפתוחים בכלל לא יורים, אז מה זה משנה כמה כאלו היו? דבר שני גם על השאר לא תמעד יורים אם יש חשש שהפגיעה תיצור יותר נזק מאשר הפגיעה של הקסאם או המרגמה. בקיצור, המערכת מציגה למעלה מ-90% הצלחה וכל מיני לוביסטים של מערכות אחרות או ממורמרים אחרים מתקשים לקבל את זה.
אחת שיודעת | 14.11.18
62.
למערכה פנים רבות
1. ישראל גרמה לא מעט נזק בצד השני. 2. ישראח נמצאת בתנוםה כלכעחית, כולל בתיירות. המשך הלחימה היה גורם נזק רב ועוד יתברר אם הוא היה מיותר. 3. החמאס נמצא במצב איום. אנשים לר קיבלו שכורות כבר תקוםה לא קצרה. הם קיבלו שישית ממה שהובטח להם על ידי קאטר, כדי שיהיה שקט. גם לא יהיה לא יקבלו תשלומים נוספים. ר. הצעבור בעזה במצב איום עוד יותר. ברגע שיהיה רצוי לישראל החמאס יאבד שליטה. בינתיים המצב ימשיך להידרדר. 5. לאך אחד, םרט איראן, כבר לא איכפת מהחמאס. למעטים עוד מזיז מה קורה לתושבים בעזה.
צבי מסיני | 14.11.18
61.
ניצן, יש לך טעות בחישוב לגבי הדיוק של המערכת
אם אתה מוסיף את ה - 58 שהיא פיספסה ל - 421 שבהם היא פגעה (המערכת מתעלמת בכוונה מטילים שטסים לכיוון שטחים פתוחים), אתה מקבל סה"כ של 479 טילים אליהם היא כיוונה...ו - 58 מתוך 479, מהווים כ - 12%...ככה שאנחנו כמעט ב - 90% דיוק...אז איפה בדיוק הבעיה????
בחור | 14.11.18
60.
כרגיל, דברים טובים הגיעו ממשלות ללא ביבי
מביבי מקבלים רק סיסמאות ומילים ריקות. תושבי ישראל והדרום בפרט, תתעוררו, צאו מהממדים ולכו להצביע למי שבאמת יגן על הראש שלכם עם השקעה בפיתוח ואיכות, את החמאס לא ישמידו והלחימה לא תיפסק, רק פרידה חד צדדית ואמצעי הגנה יביאו שקט, תשאלו את תושבי הצפון שפעם לא רצו יציאה מלבנון וישנים כבר 18 שנה בשקט.
אחד העם | 14.11.18
56.
נתוני היומיים האחרונים
460 שיגורים, 100 יירוטים. אם נניח כי חצי נפלו בשטחים פתוחים, אז אחוזי היירוט הם בערך 40%. צהל יורה 4-5 טילים לכל רקטה - כלומר 200000 דולר כדי ליירט רקטה שעלותה 500 דולר...אם תתפח מערכה גם בצפון - נשאלה השאלה כמה זמן נוכל להמשיך לכסות את ההוצאה הזו - , כאשר כמות הפגיעות הגדולה מביאה לנזקי רכוש נוספים גדולים...היומיים האחרונים עלו רק ביירוט, כ-45 מיליון דולר.
עמית  | 13.11.18
55.
הכי מדאיג שנהפכנו למתגוננים במקום להיות המתקיפים
זה כמובן מגיע בגלל ממשלות עלובות שנותנות לציבור שלם לסבול במשך זמן רב. הדרך היחידה היתה ונותרה להתקיף את האוייב בכזאת עוצמה שפשוט יבין שנגדינו לא פותחים חזית. בעובדה לצערי הנתונים אחרים לגמרי.כשמדינה עם צבא חזק מחפשת אך ורק איך להתגונן זה מזמין עליה עוד ועוד התקפות. וכך ימשיכו ההססניים שבממשלה להוציא סכומי עתק על נשק להתגוננות והשקט לא יגיע לאזרחי מדינת ישראל שאיבדה את גורם ההרתעה שהיה לה בעבר ומשתפנת בחורים של עצמה. אם מערכת "כיפת ברזל״ היתה רק חלק מהמאמץ המלחמתי אז ניחא,אך כשזה נהפך לדבר היחידי מה שברור הוא שהשקט המיוחל לא יגיע.
חיים | 13.11.18
54.
המגיבים לא מבינים מתמטיקה בסיסית
גם אם הדיוק הוא 80%, וגם אם משגרים שני טילים על כל רקטה (וזה לא תמיד), הנזק שהוא מונע גדול בהרבה מהעלות של המיירטים. תחשבו שעוד כמה מאות רקטות היו פוגעות באזורים מיושבים. היו לא מעט הרוגים ונזק שמסתכם במאות מיליונים אם לא יותר. כיפת ברזל היא לא מערכת. זולה, אך היא הצילה חיי אדם וזה שווה יותר מכסף.
בר | 13.11.18
50.
הצלחת הפגיעה כנראה 40%, אולי. על מי אתה עובד?
כשמשגרים שני טילים למטרה אחת ומקבלים 80%, נטו לטיל זה במקרה הטוב 40%. היות ו ה 80% כנראה גם לא נכונים אז כנראה גם ה 40% זה קצת אופטימי. מספיק לבדוק את המספרים מהיממה האחרונה. עמיר פרץ אותו גאון שעוד מצא איפה המנורה שבתוך המשקפת ואישר את השחיתות הזו אחראי אישית לעניין. בכל יום מימות הלחימה או שנדרשו למערכת היירוט, הנאוטילוס היתה לוקחת בהליכה בהצלחה שהיתה מעל 90% ובערך בעשירית מחיר ופחות ככל שמספר ההיירוטים עולה. קברניט של ברווזים באמבטיה. בעצם זה בדיוק מה שעושים עם חיילי צה"ל בעזה. בושה.
צפיפות חירטוטים שלא תבייש חור שחור | 13.11.18
43.
ל-34 - אתה לא יודע מתמטיקה, ואפילו לא חשבון...
בוא נצא מהנחה שמלכתחילה המערכת לא היתה אמורה ליירט אף לא אחד מהטילים שפגעו בשטח פתוח, מפני שנניח שהיא זיהתה בודאות את מקום הנפילה המיועד. אלה הנחות קצת מופלגות, שכן סביר שבכל זאת כמה מה-875 שנפלו בשטחים פתוחים היו יכולים לפגוע בשולי ישובים- 10? 15? 25? אבל נעזוב את זה.... אם כך, היא הצליחה ליירט 421 מתוך 479, שזה 88% (שזה גם יפה מאד, אבל לא 95%...)
חכם חנוכה | 13.11.18
41.
לפני עשר שנים לא היה כיפת ברזל
ונפלו יותר מכמה אלפי טילים ולא היה הרוג אחד או שהיה רק אחד לא זוכר, וזה כשלעצמו הרבה יותר מדהים מכל הכיפת ברזל, כי איך זה שאלפי טילים נופלים ואף אחד אפילו במערב אצל האירופאים והאמריקאים לא הצליחו להבין את הדבר הזה, את התופעה משהו שחריג מכל ניתוח סטטיסטי והגיוני, ולא היה להם ברירה אלא לומר שיש איזשהו כוח עליון כי אחרת הם לא הצליחו להסביר איך זה קורה!!! בבקשה לפרסם את התגובה
שכחתם דבר אחד  | 13.11.18
40.
ל 26 אתה נסמך על מדען טילים שקיבל פרס על עבודה מסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת
ל 26 הסתמכות על ידע של מדען טילים שקיבל פרס על עבודה / טכנולוגיה וידע מסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת שוות ערך להתבססות על גישתם של האחים רייט לתעופה המודרנית. ואו לדעתו של ניוטון על עבודתו של אינשטיין
דעות מסתירות אמת | 13.11.18
27.
קישקוש קליפות ברזל לא עובדות
תקראו את הפיד בפייסבוק של מוטי שפר. דר' מדען טילים שזכה בפרס בטחון ישראל על פיתוח טיל אויר הפיתון. לעצם הענין לכיפה עין אפשרות לקבל תקשורת של סימון מטרה מהקרקע כך שאין לה קשר למערכת המכ"ם מרגע שיצאה מהמשגר. אין לה יכולת לשמור על קו אופק ולכן אין אפשרות לקבל הוראות ניהוג מהמכ"ם או ממצביע אחר. עד היום כל הפיצוצים היה רק פיצוץ עצמי של השמדה עצמית לא היה פיצוץ כפול. כל הפיצוצים היו לאחר סיום שלב ההאצה ובתחילת הנפילה החופשית. אין מצב של ירוט טיל ללא האצה. כל הניסויים "המוצלחים" בשיטת כדוסל שחקים.
ניב | 13.11.18
19.
רשלנות פושעת ונפשעת, גם של ארה"ב, שאין מערכות לייזר וא"מ (אלקטרו מגנטי)
מופקרים לחיזבאללה ועכשיו גם לחמאס של לומר לצבאות ערב. כל הכיפת ברזל היא ילדה קטנה כיפה אדומה כאשר יש איומים רבים. על ישראל ארה"ב ושאר העולם הנורמלי (אירופה, הודו, יפן ועוד) להתחיל לאלתר בפרויקט הגנה מטילים כולל הנ"ל ובשילוב אינטליגנציה מלאכותית. בצי של ארה"C יש כבר שנים מערכות יירוט לייזר. בצה"ל יש את א"מ ב"מעיל רוח". וחייבים חייבים חייבים לשדרג מערכות אלה . אגב ההחלטה המהוללת של פרץ היתה לתעסוקה לעובדים בישראל על כיפת ברזל מאשר לבטחוננו ולנפשנו. אף אחד לא יאשים את פרץ שהוא הבין באמת על מה החליט.
ישראל | 13.11.18
15.
כתבות מעולות ניצן! הנה הכמה גרושים שלי
בנוגע לדיוק של 90% - כמעט כל מערכות חימוש אויר-קרקע עומדות על 90% הצלחה ומעלה (שלא לדבר על JDAM...), אבל נכון מה שכתבת שבמערכות קרקע-אויר נתון זה נמוך משמעותית וזו אכן הצלחה לכיפת ברזל. בנוגע לסעיף 9 - אלו שטענו לאחוזים נמוכים הם אינטרסנטים שפעלו מהיום הראשון ע"מ לקבל מימון לתותחי לייזר, ועד היום חמוצים על כך שהמדינה זנחה את הרעיון ועברה לקונספט "חומה" של HIT TO KILL. מאוד נהנה לקרוא את הכתבות שלך ומחכים המון. מקווה לעוד.
ר | 13.11.18
13.
הבעיה: שראשי הביטחון דוברי שקר. אז כול הנ"ל מוטל בספק. ויש עוד חורים
במערכת כיפת ברזל. לא כאן המקום לפרט, רק נאמר שבימינו, כמו שמפברקים רה"מ כך גם מפברקים מלחמה, ובאותה צורה מפברקים פיתרון מופלא. זה ממש מזכיר שלפני חמישים שנה ארה"ב היגיעה לירח, אבל עשרות שנים אחרי חוקרים ומלומדים אחרים גילו כי הכול פוברק, מה הקשר ביניהם? אוהו, יש ועוד איך. תחקרו, תלמדו, תבינו ותנסו להאמין רק באמת ואז יבוא שינוי. שינוי טוב.
יובל שי | 13.11.18
6.
המסלול הוא לא בדיוק בליסטי
בניגוד לטילים בליסטיים, שעושים חלק ניכר מהמסלול שלהם מחוץ לאטמוספירה, ולכן המסלול שלהם בעיקר בליסטי (לא כולל טילים מתמרנים), רקטות עפות בעיקר בתוך האטמוספירה. זה גורם למסלול שלהן להיות מושפע מתנאי מזג אוויר, רוחות, צפיפות אוויר, וכ'ו'. בהתאם, המערכת צריכה לחשב, על סמך נתונים חלקיים מתחילת המסלול, בגובה נמוך, מה יהיו התנאים בהמשך המסלול כדי לקבל שערוך מדויק לנקודת הפגיעה ולנקודת היירוט כדי שהטמי"ר יוכל להגיע לתנאי סגירה על המטרה. זה אתגר מאד גדול.
א. | 13.11.18
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת