"צריכה, שמשמעותה ייצור, מקומות עבודה וצמיחה. כסף זול משמעותו גם מימון זול למפעלים, שמאפשר להם לעבור תקופות קשות." ואז אתה מתייחס לזה כאילו אלו לא דברים חשובים באמת. נכון צריך להזהר עם כסף זול אבל כמה צמיחה זכינו כתוצאה מהכסף הזול לתקופה כל כך ארוכה? התשובה ברורה!

אני מסכים עם כמעט כל מה שנאמר בכתבה. אבל אם ״כלכליסט״ סבור שכסף זול הוא בגדר סם ממכר, כפי שאני עצמי טענתי בבלוג שלי כבר ב-2013 (https://wp.me/p3RL0C-bn), אז למה הם נזכרים לאמר זאת רק עכשיו? הרי נזקי הריבית האפסית כבר נעשו - עשרות אלפי זוגות צעירים כבר נטלו משכנתאות עצומות שהם לא מסוגלים לעמוד בהם. הציבור כבר שקוע עמוק בחובות, וקרנות הפנסיה כבר השקיעו באפיקים מסוכנים בחיפוש נואש אחר תשואה. ולא, לא ניתן יהיה לחמוק מן התוצאות, גם אם העלאת הריבית מכאן והלאה תהיה איטית ומדודה. בשלב כלשהו משקל החובות יכריע את המשק, ואנו נקלע למיתון חריף וכואב.