ואת זה לא מבינים כל אותם אוהדי קרל מרקס על גווניהם השונים. לפני שאת בטוחה כל כך במה שאת מציעה, פרופסור אדמתי, כדאי לך להבין שהמערכת הגיעה לאן שהגיעה לא בזכות הגאונות של אף אדם, או ועדה, או פרופסור כלשהו, אלא בזכות ניסוי וטעיה לאורך שנים רבות. לאיש אין את היכולת לחזות מה יעשה שינוי. אבל דבר אחד בטוח: ישנן סיבות מצוינות מדוע המצב כיום הוא כפי שהוא, ולא שהמצב כיום הוא מושלם. למעשה אין בעולם דבר כזה מצב מושלם. לכל דבר יש מחיר. מי שחולם על פטנט שאין לו מחיר חי באשליות ילדותיות. יש לשיטה מחיר, אבל קודם כל נבחן מה היתרונות. היתרונות הם שכל יזם יכול כיום ללוות כסף וליזום משהו נפלא עבור האנושות. הוא לא צריך להיות צאצא של עשרים דורות שצברו אט אט רכוש בכל מיני דרכים נוקשות ונלוזות. הדרישה שלך מהבנקים פירושה הקשחת מנגנון ההלוואות, וזה אומר שרק עשירים יהנו מהן, כי הבנקים ילוו פחות, וגם ירצו יותר בטחונות. התוצאה: אובדן המוביליות החברתית, אובדן היוזמה החופשית, הרס הקידמה והתנופה שאנחנו נהנים מפירותיה כיום. לכל דבר יש מחיר, והייתי מציע שתחשבי על זה.

ללא רגולציה הבנקים הקיימים ידרסו כל מי שמנסה להיכנס לשוק (גם היום אין יותר מדי שמתדפקים על הדלתות, כי הם יודעים כמה קשה להיכנס לשוק ריכוזי). תפקידה של הרגולציה לאפשר שוק שהוא באמת חופשי, ולא בן ערובה של השחקנים החזקים ביותר.

החברה נתייסדה ע"י אדם, שברר את האנשים המתאימים למטרת החברה, שבכל אחד יש ניצוץ של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל פרט. לכן הסכימו ע"י התחברותם מכל הניצוצים לעשות שלהבת אחת גדולה.

חלקי אבל טוב יותר מכלום. משרד ממשלתי או מכון איכותי יכין תוכנית על שתענה על מירב הבעיתיות. כמובן שזה יכלול לא מעט חוקים. אבל גם כך מזמן המשפטיזציה הפכה להיות חלק מרכזי בהתנהלותנו... למשל: פקיד ממשלתי בדרגה מסויימת ומעלה לא יוכל לעבוד באירגון פרטי שהיה כפוף למרותו פיקוחו. לפחות עשר או שנים עשר שנים. דוגמא אחת קטנה מני רבות.

ואז החברה קורסת

חבל שאינך מבין שהתחזקות התאגידים זה חצי הדרך לדיקטטורה פיננסית. לכן אם אתה מאמין ורוצה דמוקרטיה אז קרא שנית והפנם.

תרבות החבר מביא חבר תפירת מכרזים לג'ובים זה הפשע האולטמטיבי לגנוב בחסות החוקים שאתה מייצר. מגזר אחד נעשק ומגזר עושק כלום לא השתנה ממצרים הפרעונית.

המפתח להצלחה כלכלית בחיים זו שחיתות !!! הצלחה מובטחת

רגולציה תמיד אפשר לעקוף ולתחמן. למוסדות הפיננסיים הגדולים תמיד יהיה אינטרס חזק להשקיע בלעקוף את הרגולציה או להשפיע עליה, אם על ידי לוביסטים ואם על ידי הבנות שבשתיקה שהרגולטורים של היום עוברים לצד השני מחר. הפתרון האמיתי הוא דווקא מאוד פשוט - לתת לבנקים לקרוס אם הם כושלים, ולא "להציל" אותם עם כספי המיסים שלנו. כיום לצערי זה לא אפשרי כי הריכוזיות בבנקים כ"כ גבוהה שנפילה של בנק אחד תהיה יותר מדי משמעותית. צריך להקל על הרגולציה ולאפשר כניסת מתחרים חדשים, כך ששוק הבנקאות ייפתח לתחרות.

ואני נורא חשדן בקשר לטיפוסים מהסוג שלה שרק רוצים לפקח עליהם ולעשות עליהם רגולציה ולמרר להם את החיים רק כי לא בא להם לראות חברה מצליחה "מדי",

אין תגובה

דרוש אומץ ולהניח את האמת על השולחן,פרופסור ענת כמה שאת צודקת. ככל שיקדמו להכניס את השד לבקבוק כך יטב למדינה.

הנושא עלה לכותרות בארה"ב, עוד מלפני כמעט 40 שנה. מאז לא חל כל שינוי במצב, דווקה החמיר עוד יותר עם הזמן. אפילו נכתב ספר על כך. המכשלה העיקרית הקיימת, נמצאת באופיו של כל אדם, לצבור כוח אם ע"י ממון, ע"י מעמד פוליטי, ע"י תאגיד או בעזרת כל גוף אחר, היכול להקנות לו כוח וכמה שיותר כוח, זה עדיף. וכידוע הכוח משחית. מצד שני, מתן כוח "אבסולוטי" בידי הממשל, גם לא בריא לחברה האנושית. גם במקרה זה, יש לזכור שהכוח משחית. עם כל זאת, לחברה האנושית כיום, המצב יחסית סביר מאשר לפני דור אחד או שניים. יכול להיות שקיימת הפריה סמויה, אך בריאה בין כוח הפרט או כוח התאגידים, לבין הממשל. עדיף לחפש דרך לאזן בין שני הכוחות, מאשר לשלול לגמרי את כוחם של התאגידים. כממשלה, עדיין לא אומר שהיא תפעל טוב יותר מאשר המצב כיום, או בכלל. יתכן וזה מרגיז לא מעט אנשים בגלל כוחם של התאגידים באקדמיה או בכל גוף אחר, אך אין להחריב גוף אחד ע"ח האחר. מה שדרוש, הוא איזון בין כל הכוחות הפועלים בכל מדינה. כך שכל צד יידע את מקומו.